104 אלף שקל בחודש מול 17 אלף: דוח האוצר חושף פערים של פי 6 בשכר הרופאים - וגל פרישה בדרך

הממונה על השכר מפרסם לראשונה מפה מלאה של השכר במערכת הבריאות הציבורית, שמעסיקה 134 אלף עובדים: רופא מומחה משתכר בממוצע 45 אלף שקל בבית חולים ו-56 אלף בקופת חולים, אחות מתחילה כ-19,600 שקל, ורופאים בכירים בפריפריה מרוויחים 33% יותר מעמיתיהם במרכז. בין השורות: תאגידי בריאות שמספקים כשליש משכר המומחים "ללא פיקוח מספק", נשים שמרוויחות 40% פחות בקופות החולים, וכרבע מהמומחים שמתקרבים לפנסיה. והתזמון לא מקרי - המו"מ עם הרופאים כבר נפתח

מערכת הבריאות הציבורית היא אחת ממכונות השכר הגדולות במשק: יותר מ-130 אלף עובדים, שלושה דירוגים - אחים ואחיות, רופאים ומינהל ומשק - שאחראים לכ-90% מהוצאות השכר, ועלות שהממונה על השכר מתמחר ב"השקעה משמעותית בשכר עובדיה, בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה". הדוח שמפרסם השבוע אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, בהובלת הממונה אפי מלכין, מציג לראשונה תמונה אחודה של השכר במערכת כולה - בבתי החולים ובקופות החולים - ומנתח את שכרם של יותר מ-120 אלף עובדים.

המספרים המרכזיים: בבתי החולים השכר הממוצע למשרה מלאה עומד על 22,560 שקל והשכר החציוני על 18,804 שקל. בקהילה, כלומר בארבע קופות החולים, הממוצע גבוה יותר - 23,326 שקל - אבל החציון נמוך יותר, 16,971 שקל, מה שמעיד על פיזור רחב יותר של השכר. כ-71% מעובדי בתי החולים וכ-62% מעובדי הקהילה משתכרים בממוצע מעל 15 אלף שקל בחודש, ויותר מרבע בשתי המערכות משתכרים מעל 25 אלף שקל. "שיעור המשתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש למשרה מלאה הוא כ-3% בלבד בבתי החולים וכ-8% בקהילה", נכתב.

השוואה לדוח הקודם של האגף, שהתייחס לשנת 2021, מראה את קצב העלייה: השכר הממוצע למשרה בבתי החולים עמד אז על 20,472 שקל, כלומר עלייה של כ-10% בשלוש שנים, והחציון עלה מ-16,684 שקל בכ-13%. במבט ארוך יותר, שכרם של "העובדים המתמידים" - מי שעבדו בבתי החולים לאורך כל העשור - עלה ב-42% בממוצע, ובדירוגי מקצועות הבריאות והמינהל ב-58%-59%. "העלייה בשכר משקפת קידום בדרגות, מינוי לתפקידים בכירים, תוספות ותק, השפעות של הסכמי שכר ופעימות של הסכמי מסגרת", מסביר הדוח.

רופאים: הממוצע 45 אלף, העשירון העליון 104 אלף

הרופאים המומחים הם, כצפוי, בעלי השכר הגבוה ביותר: 45,290 שקל בממוצע למשרה בבתי החולים, לעומת 35,785 שקל בדוח הקודם - זינוק של כ-27% בשלוש שנים. בקהילה הממוצע גבוה עוד יותר, כ-56,000 שקל. אחריהם נמצאים המהנדסים (27,382 שקל), הרופאים התחומיים (25,014) והמתמחים (23,905). האחים והאחיות משתכרים בממוצע 23,729 שקל למשרה בבתי החולים, ופסיכולוגים ועובדים סוציאליים סוגרים את הרשימה עם כ-15,000 שקל.

אבל הממוצע מסתיר את הסיפור האמיתי. "הפערים הבולטים ביותר נרשמים בקרב רופאים מומחים: השכר הממוצע בעשירון העליון הוא כ-104,700 שקל למשרה, לעומת כ-17,300 שקל בלבד בעשירון התחתון", נכתב בדוח - יחס של 6.04. בקהילה היחס הוא 5.5, וגם בכלל הדירוגים בקופות החולים הפער בין העשירון העליון לתחתון הוא "כמעט פי 5, והוא גבוה מהפער שנצפה בבתי החולים, שם היחס עומד על כ-3.3".

מסלול הקריירה של רופא בבית חולים ממחיש את המדרגות: סטאז'ר משתכר 10,772 שקל, מתמחה 23,905 שקל, מומחה צעיר 34,418, מומחה בכיר 42,702, מנהל מחלקה 53,613, סגן מנהל בית חולים 64,859 ומנהל בית חולים 83,245 שקל. "חלק ניכר מפערי השכר בין עובדים באותו הדירוג נובע מהבדלי ניסיון ומומחיות, אולם הפערים מושפעים גם ממבנה הסכמי השכר הקיימים, שבמקצתם קיימים הבדלים גדולים במיוחד בין עובדים צעירים לעובדים ותיקים", מודה האוצר, ומסמן כיוון: "צמצום הפערים בין עובדים ותיקים לעובדים מתחילים מחייב התמקדות בהסכמי שכר עתידיים שיכללו תוספות שכר דיפרנציאליות".

גם בין תחומי ההתמחות הפערים גדולים. בקופות החולים, רופאי נשים משתכרים בממוצע 78,603 שקל למשרה ורופאי עיניים 75,244 שקל, לעומת 42,663 שקל בלבד לפסיכיאטרים ו-42,775 לגריאטרים. בבתי החולים התמונה הפוכה בחלקה: גריאטריה (46,958 שקל), אף-אוזן-גרון (46,037) ופסיכיאטריה (41,905) בראש, ורפואת ילדים (31,813), עיניים (31,903) ועור (32,431) בתחתית. ההסבר של הדוח: הנתונים כוללים רק את השכר מבית החולים, ו"רופאים מומחים בהרדמה מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסת כוננויות רחבה", בעוד ברפואת עיניים ונשים "חלק ניכר מהעבודה מתבצע בקהילה או במסגרת עבודה עצמאית". באגף השכר מבהירים כי שכר הפסיכיאטרים עלה משמעותית בהסכם הרופאים מספטמבר 2024, אך הדבר ישתקף רק בדוח הבא.

הפריפריה משלמת יותר - אבל המענקים "השפיעו באופן מוגבל"

אחד הממצאים המעניינים ביותר נוגע לגיאוגרפיה. מומחה בכיר בבית חולים בפריפריה הצפונית - צפת וטבריה - משתכר 52,213 שקל למשרה, לעומת 39,282 שקל במרכז, פער של 33%. אצל מנהלי מחלקות הפער מגיע ל-43% (70,156 מול 49,150 שקל), ואצל מתמחים ל-16%. הפער נובע בעיקר ממענקי הסכם 2011, ומ"היקף הכוננויות הגבוה יותר שמבצעים רופאים בפריפריה".

• מענק העבודה ייכנס מוקדם: אלפי שקלים יועברו לחשבונות כבר ב-9 בספטמבר
• כמה באמת מרוויח מורה? השכר גבוה יותר ממה שהציבור חושב

אלא שמלכין עצמו מסתייג מהיעילות של הכלי הזה. במכתב הפותח את הדוח הוא כותב: "במחקר של אגף השכר והסכמי עבודה משנת 2021 נמצא כי השפעת מענקים אלו הייתה מוגבלת. לפיכך, נדרש לפעול באמצעים נוספים ולתכנן מפת התמחויות ארוכת טווח, המבוססת על תחזיות כוח האדם הרפואי, מגמות דמוגרפיות והתפתחויות בעולם הרפואה". במילים אחרות: הכסף הופנה לפריפריה, השכר שם גבוה יותר, אבל המחסור לא נפתר.

הנתונים על תורנויות מדגישים את העומס: מתמחה בפריפריה מבצע בממוצע חמש תורנויות בחודש, לעומת 4.7 במרכז. המספר אמנם ירד מ-5.6 תורנויות בפריפריה העמוקה ב-2021, טרם יישום מתווה קיצור התורנויות, אבל השונות בין ההתמחויות חדה: "רופא מתמחה בכירורגיה כללית מבצע בממוצע 5.4 תורנויות בחודש, ואילו רופא מתמחה בעור ומין מבצע בממוצע 2.2 תורנויות בלבד". ובחלק מהמחלקות בפריפריה הממוצע מגיע לשש.

ומעל הכול מרחפת שאלת הזמן. "כרבע מהרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים נמצאים לקראת פרישה" - 24% מהמומחים הם גברים מעל גיל 60 או נשים מעל גיל 55. ברפואה פליאטיבית השיעור מגיע ל-48%, בפרמקולוגיה קלינית ל-47%, בכירורגיית ילדים ל-36% ובאונקולוגיה ל-28%. "תכנון כוח האדם במערכת הבריאות מחייב בחינה של המחסור הצפוי בעתיד, ולא רק של המחסור הקיים כיום. צורך זה מתחדד לנוכח משך הזמן הארוך הנדרש להכשרת רופא בכלל ורופא מומחה בפרט", נכתב.

ההקשר הרחב מחמיר את התמונה: ישראל עומדת על כ-3.3 רופאים לאלף נפש לעומת ממוצע OECD של 3.7, ולפי תחזית משרד הבריאות שצוטטה בדוח מבקר המדינה, ללא הגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים השיעור צפוי לרדת ל-3.02 עד 2035. מלכין מזכיר את הגורם המרכזי: העלייה ביחס הרופאים לאוכלוסייה בעשור האחרון "עלולה להתהפך בשנים הקרובות, בין היתר בשל השפעותיה של רפורמת יציב", שפסלה החל מ-2019 בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא עמדו בסטנדרט. מנגד, הדוח מראה שכוח האדם צמח בקצב גבוה מגידול האוכלוסייה (כ-10% מאז 2019): במקצועות הבריאות בבתי החולים הגידול הגיע ל-28.4%, ובקהילה מספר הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים זינק ב-68.6%.

התלוש השני: תאגידי הבריאות שמזניקים את השכר "ללא פיקוח מספק"

הפרק שצפוי לעורר את הדיון הרב ביותר עוסק בתאגידי הבריאות - "קרנות המחקרים" שפועלות לצד בתי החולים הממשלתיים והעירוניים, שבמסגרתן מבוצעת פעילות רפואית אחרי השעה 16:00. "מרבית עובדי התאגידים מועסקים גם בבית החולים עצמו. עובדים אלה מקבלים שכר בשני תלושים נפרדים, אף על פי שעבודתם מתבצעת בפועל באותו מקום עבודה", מסביר הדוח.

• 218 אלף דולר בשנה: אלה כישורי ה-AI שעליהם משלמים פי שניים
• מכרת את החברה ב-100 מיליון דולר. עכשיו מה?

המשמעות הכספית משמעותית: רופא מומחה שמשלב עבודה בבית חולים ובתאגיד מקבל בממוצע 40,255 שקל מבית החולים ועוד 18,052 שקל מהתאגיד - "כ-31% מהשכר הכולל של רופאים מומחים וכ-36% מהשכר הכולל של מהנדסים מקורם בהכנסה מתאגידי הבריאות או מהקצ"תים". בעשירון העליון של המומחים, השכר המשולב מגיע ל-102,268 שקל לעובד.

הביקורת של האוצר על המנגנון חריגה בחריפותה למסמך ממשלתי: "בחלק מהמקרים רמות השכר בתאגידים גבוהות מרמות השכר הנהוגות בבתי החולים עצמם. נוסף על כך, במקרים מסוימים תשלומים אלה ניתנים ללא פיקוח מספק על היקף התמורה (לפי שעות או לפי תפוקה) וללא קריטריונים מוסדרים לקביעת השכר". הדוח מוסיף כי ההכנסה מהתאגידים "גבוהה יחסית בחלק מהדירוגים, אף על פי שמדובר בעובדים המועסקים בהיקפי משרה גבוהים בבתי החולים", מה ש"עשוי להעיד על רמות תגמול גבוהות עבור עבודה בתאגידים, שבמקצת המקרים משולמות גם עבור היקף עבודה מצומצם יחסית". לעומת זאת, בבתי החולים של כללית, שבהם פועלת התוכנית לקיצור תורים בתלוש אחד, "מנגנון התגמול מוסדר ומגודר יותר".

נשים הן 65% מהעובדים - ומרוויחות 19% פחות

הדוח מקדיש פרק שלם לפערים המגדריים, והם גדולים. בבתי החולים נשים מהוות 65% מהמועסקים ומשתכרות בממוצע 20,797 שקל למשרה מלאה, לעומת 25,874 שקל לגברים - כ-19% פחות. בקהילה הפער מזנק לכ-40%: 75% מהעובדים הן נשים, שמשתכרות 20,777 שקל למשרה מול 35,012 שקל לגברים.

חלק מהפער נובע מבחירת מקצוע: בדירוגים בעלי השכר הנמוך שיעור הנשים גבוה (92% מהעובדים הסוציאליים, 85% במקצועות הבריאות), בעוד בקרב המהנדסים 75% גברים. אבל הדוח מדגיש ש"גם בתוך אותם מקצועות נותר פער שכר בין גברים לנשים": 15% אצל רופאים מומחים, 18% אצל אחים ואחיות, ו-34% בקרב אקדמאים בהסכם קיבוצי. ההסבר המרכזי: "הגורם העיקרי לפערי השכר המגדריים בקרב עובדים באותו דירוג הוא הפער בתגמול עבור עבודה נוספת. גורם משמעותי נוסף הוא ייצוג נמוך יותר של נשים בתפקידים בכירים". בקרב רופאים, "ברכיב העבודה הנוספת קיים פער שלפיו רופאים גברים מקבלים תגמול גבוה בכ-20% מזה של רופאות", בין היתר משום שתפקידי ניהול מזכים במכסת כוננויות מוגדלת ושיעור הגברים בתפקידים אלה גבוה יותר.

פער אחר שהדוח מצביע עליו הוא בין סוגי בתי החולים. עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים משתכרים כ-5% פחות מעמיתיהם בבתי החולים הכלליים, והפער בקרב הרופאים מגיע ל-7% לעומת הכלליים ול-14% לעומת הגריאטריים. "חיזוק מערך בריאות הנפש הוא צורך לאומי", מציין האוצר, ומדווח כי "לאחרונה נפתח משא ומתן להסכם שכר רוחבי לעובדי בתי החולים לבריאות הנפש".

המספרים שעל שולחן המו"מ

חשוב לזכור מה הדוח לא מכיל. הנתונים מתייחסים לשנים 2023-2024, ולכן אינם משקפים את הסכם הרופאים שנחתם בספטמבר 2024 - הסכם ביניים שהעניק תוספת רוחבית של 9.5% בשלוש פעימות החל מינואר 2025 ותוספות ממוקדות לפסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית - ולא את ההסכם עם מקצועות הבריאות מאפריל 2025, שכלל מענקים שנתיים שנועדו לצמצם פערים בין עובדים ותיקים לצעירים. גם שכר האחיות, שעומד כבר בדרגת הכניסה על כ-19,600-19,700 שקל ומטפס ל-53,377 שקל בדרגה הבכירה ביותר, מגלם רק חלקית את ההסכם עם הסתדרות האחים והאחיות.

ההסכם עם הרופאים היה הסכם ביניים לשנה, והמו"מ על ההסכם ארוך הטווח נפתח לאחרונה. מלכין אינו מסתיר את התזמון: "דוח זה מתפרסם סמוך לאחר פתיחת המו"מ להסכם שכר לרופאים, ואני מקווה כי הוא ישמש את כלל היושבים סביב השולחן לטובת קבלת החלטות מבוססת נתונים". הכיוון שהאוצר מסמן ברור: הפניית משאבים "לבריאות הנפש, לפריפריה ולתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור", תוספות דיפרנציאליות לצעירים במקום העלאות רוחביות, ו"ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא". בצד השני של השולחן יושבים ארגוני הרופאים, שכבר בהסכם הקודם מחו על כך שהמתמחים - שעובדים הכי הרבה ומרוויחים הכי פחות - לא זכו לתוספת ייעודית. הדוח החדש נותן לשני הצדדים תחמושת