עמית מזהיר מפני אלימות פיזית כלפי שופטים בשל התבטאויות של אנשי ציבור

התקפות תקשורתיות על שופטים בשל פסקי דינם "מהוות ניסיון להפעיל לחץ על שופטים בשל הכרעותיהם, ולערער את יכולתם של כלל השופטים למלא את שליחותם ללא מורא". כך מתריע נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, בכנס שערכה לשכת עורכי הדין בעקבות גילויי אלימות נגד עורכי דין, ובראשם הירצחו של עו"ד ארבל פלדמן בידי לקוח.

לדברי עמית, "פרשה זו היא חלק מתופעה רחבה יותר בתקופה האחרונה, שבה אנו עדים לאלימות - מילולית ואף פיזית - שמופנית כלפי עורכי דין וכלפי משפטנים, אך ורק בשל ביצוע תפקידם...אין צורך להרחיב על הסכנות בהתפשטות של מגמות אלימוֹת בקרב החברה. אך אלימוּת כלפי נושאי משרה משפטית טומנת בחובה מימד ייחודי של חומרה ונזק קולקטיבי".

עמית הזהיר: "מציאות שבה עורך דין או בני משפחתו חשופים להטרדות, לאיומים ואף לאלימות ממש - היא מציאות מסוכנת. אם נשלים עמה, התופעה עלולה להרתיע עורכי דין מלקבל על עצמם תיקים מורכבים או בלתי פופולריים, ולפגוע ביכולתם לייצג את לקוחותיהם בנאמנות ובעצמאות. כאשר עורכי דין חוששים למלא את תפקידם, או חושבים פעמיים לפני שהם לוקחים תיק חדש או נפגשים עם לקוח ביחידות, נפגעת האפשרות של כל תושב לקבל ייצוג אפקטיבי. בראייה מצטברת, נפגעת ההגנה על זכויות הפרט במדינה, ונפגעת היכולת של בית המשפט למלא את תפקידו בשירות האזרח".

מגיעים בכוונה לחולל מהומות

לדברי עמית, מדובר בחלק מתופעה רחבה יותר, של "אווירת הקצנה והתלהטות סביב מערכת המשפט בכלל, וסביב בעלי התפקיד שפועלים במסגרתה". הוא הזכיר את הפוגרום של פורעים חרדים בביתו של המשנה לנשיא, נעם סולברג; את ההתקפות בתקשורת על שופטי השלום אורן סילברמן ורות שפילברג-כהן; ואת ההפרעות לדיונים בבית המשפט העליון - תוך שהוא רומז בין היתר לח"כ טלי גוטליב, בלי לציין את שמה:

"היום, לא רק ששופטים נאלצים להעיר מדי יום ביומו על התבטאויות משתלחות שאינן במקומן, לעיתים אנחנו גם נאלצים להוציא מהאולם גורמים שמפריעים למהלך הדיון, לרבות כאלו שמגיעים לבית המשפט בכוונה כדי לעורר מהומות. מחשש להתפרעויות, נאלצנו במקרים מסוימים לסגור את דלתות בית המשפט בפני קהל ולהסתפק בשידור החי. לצערי הרב, במקרים קיצוניים יותר אף נאלצנו להורות למשמר בתי המשפט ללוות בעלי דין ועורכי דין מחוץ לאולם בית המשפט, עד להגעה לרכבם, מחשש לפגיעה בהם בתוך היכל בית המשפט".

עמית הזהיר: "קשה להפריז בחומרה של תופעה זו, ואסור לנו כחברה להשלים איתה. ההתמודדות עם התופעה מחייבת פעולה מיידית – הן באכיפה, הן במניעה. יש למצות את הדין עם מי שנוקטים אלימות או משמיעים איומים כלפי בעלי תפקיד משפטי". הוא הוסיף: "האלימות כלפי עורכי דין ושופטים אינה צומחת בחלל ריק; והדרך לאלימות פיזית עוברת תחילה באלימות מילולית. ואם יש את נפשך לדעת את המצע עליו נזרעים זרעי האלימות כלפי מערכת המשפט, לך אל התבטאויות של אנשי ציבור, סור אל הרשתות החברתיות - ושם תמצא את התשובה".

לדעת עמית, "השיח המבזה והאלים כלפי שופטים, אינו יכול שלא לחלחל ולהגיע לאולמות בית המשפט ולעורכי הדין. כאשר שופטים או עורכי דין נתונים למתקפות בעלות אופי אישי, ומיוחסים להם מניעים זרים ללא בסיס; כאשר מערכת המשפט מוצגת כפועלת נגד הציבור ולא למענו; וכאשר מחלוקת על הכרעה שיפוטית או עמדה משפטית חורגת מגדרי הביקורת הלגיטימית, והופכת לביזוי פרסונלי ולשלילת הלגיטימיות של השופט או עורך הדין עצמו - הדברים משפיעים לצערי על היחס הציבורי כלפי מערכת המשפט".