ביהמ"ש: מינהלת הליגות בכדורגל תירשם כחברה לתועלת הציבור

מינהלת הליגות בכדורגל חייבת להירשם ב-1.1.27 כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), מה שיעמיד אותה תחת פיקוח משרד המשפטים. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד זילר. המינהלת הזהירה במהלך הדיונים, כי רישום שכזה עלול לפגוע בצורה משמעותית בפעילותה, וקבוצות ליגת העל אף הבהירו כי ישקלו את המשך חברותן בה. גם משרד הספורט טען, כי הרישום עלול "להמיט אסון ממשי" על ניהול הענף.

המינהלת החליפה את ההתאחדות לכדורגל בניהול הליגות המקצועיות - ליגת העל והליגה הלאומית. קבוצות שתי הליגות הן בעלות רוב המניות בה, לצד מניות מיעוט של ההתאחדות. בשנת 2014 היא חילקה לקבוצות 43 מיליון שקל, ואשתקד - 140 מיליון שקל. רשמת ההקדשות קבעה ב-2022 ושוב ב-2025, כי על המינהלת להירשם כחל"צ, והבהירה שתבצע רישום כפוי אם המינהלת לא תציית.

לא תוכל לשלם ליו"ר ולדירקטורים

המינהלת עתרה נגד החלטת הרשמת, בטענה שמטרותיה אינן ציבוריות בלבד; היא רשאית לחלק רווחים ולכן אינה חל"צ; ומאחר שתכליות החוק לא מתקיימות בעניינה, אין לרשמת סמכות לבצע רישום כפוי. לדבריה, רישום כחל"צ יכביד משמעותית על פעילותה, שכן היא תהיה נתונה למסלולים מכבידים באישור עסקאות ולא תוכל לשלם ליו"ר ולדירקטורים, כאשר במקביל יגדל הסיכון הרובץ עליהם.

הרשמת השיבה, שהמינהלת עומדת בתנאים המהותיים לרישום כחל"צ, ושרווחיה משרתים את מטרתה הציבורית - קידום הכדורגל. מסמכי ההקמה מלמדים שהכוונה הייתה ליצור תאגיד ללא כוונת רווח שמטרותיו ציבוריות, ויש מקום להגביר את הפיקוח עליה. עוד ציינה הרשמת, כי מינהלות הליגות בכדורסל נרשמו מלכתחילה כחל"צ.

זילר קובע: "כאשר חברה נופלת בהתאם לתקנונה תחת הגדרת חברה לתועלת הציבור [בהתאם לחוק החברות], די בכך כדי להקים את סמכות הרישום הכפוי לרשמת, אף אם נטען כי בפועל אין היא פועלת למטרות ציבוריות בלבד. פרשנות זו נובעת, בין היתר, מכך שחברה שבהתאם לתקנונה נחשבת לחברה לתועלת הציבור, מחוייבת גם לפעול להירשם ככזו, והיא תיחשב ככזו בין אם מילאה היא את חובתה האמורה ובין אם לאו".

כדי לקבוע האם המינהלת היא חל"צ, יש לבדוק את המצב עם הקמתה ולא כפי שהוא כיום, מדגיש זילר. היא באה במקומה של ההתאחדות לכדורגל, הממלאת תפקידים ציבוריים מובהקים. לכן גם המינהלת ממלאת תפקידים כאלה - במיוחד לנוכח העובדה שהיא משתמשת במשאבים שהיו בידי ההתאחדות, ובראשם הבלעדיות בניהול הליגות. אין זה הגיוני שמשאבים ציבוריים אלו הופרטו בלא תמורה. הפעילות נותרה זהה, וכך גם חלוקת הכספים בין הקבוצות - 50% לפי הישגיהן ו-50% בצורה שוויונית.

מבנה תאגידי של גוף ציבורי

גם המבנה התאגידי של המינהלת מוביל לאותה מסקנה, ממשיך זילר, שכן הוא מאפיין גוף ציבורי ולא גוף עסקי. המניות אינן סחירות והקבוצות לא רכשו אותן; הן משקפות הישגים ספורטיביים, ומשתנות בעת עלייה/ירידה בשתי הליגות. חלוקת ההכנסות לקבוצות אף היא מקדמת מטרה ציבורית - פיתוח ענף הכדורגל - ולא את העשרת הקבוצות. כל אלו מובילים את זילר למסקנה, שהמינהלת פועלת למטרות ציבוריות בלבד.

המינהלת טענה, כי רישום כחל"צ יאסור עליה לחלק כספים לקבוצות, וכי העובדה שהיא מחלקת אותם כיום - מלמדת שהקבוצות מפקחות עליה ואין צורך בפיקוח הרשמת. זילר אינו מקבל טענה זו ואומר, כי היא תוכל להמשיך לחלק את הכספים, שכן מדובר כאמור בהעברתם למטרה ציבורית ולא בחלוקת רווחים או דיבידנדים.

בנוגע לפיקוח הצפוי ציינה הרשמת, כי הוא נחוץ גם לנוכח כוונת המינהלת לבטל את הסעיף בתקנונה האוסר חלוקת רווחים ולהכניס משקיע - מה שלא תוכל לעשות אם תהיה חל"צ. היא גם הזכירה, כי בעונת 2018/19 התקשרה המינהלת בעסקה במיליוני שקלים עם מי שהיה אחד הדירקטורים בה. לדבריה, הפיקוח לא יכביד על המינהלת ולא יפגע בליבת פעילותה. זילר קיבל נימוקים אלו, תוך שהוא מוסיף שלא נמצא פגם מינהלי המצדיק התערבות בהחלטת הרשמת, שהביאה בחשבון את כל הנימוקים שהועלו בפניו.

• "דיני ההגבלים צריכים להיות המגנה כרטה של הספורטאים"
• כדורגלן עבר מבקש לקבוע שאינו חייב בביטוח לאומי ב-360,000 שקל

המינהלת חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את המינהלת ייצגו עוה"ד אלון גלרט, אריאל נסים ועידן לרון, ואת המדינה - עו"ד מיטל אביעד בן-עמי.