כלכלת מקסיקו בצל טראמפ: 80% מהיצוא לשכן אחד, פסו בשיא של שנתיים וקרטלים שגובים 11% מהתוצר

13 משחקי מונדיאל אירחה מקסיקו בקיץ הזה, 12 מהם ביוני, והאוהדים שהציפו את מקסיקו סיטי, גוודלחרה ומונטרי הזרימו כסף למלונות, למסעדות ולחנויות בקצב שהמשק המקומי כבר שכח איך נראה. לשכת הסטטיסטיקה המקסיקנית מדדה ברבעון השני קפיצה של 1.5% בתוצר, הצמיחה הרבעונית החדה מאז סוף 2020, והערכות בשוק המקומי מייחסות כשני שלישים ממנה לאפקט הטורניר: הכנות התשתית, גל התיירים והצריכה שהתעוררה סביב המשחקים.

הזינוק הגיע אחרי רבעון ראשון חלש שבו התכווץ המשק ב-0.6%, ובחישוב שנתי הצמיחה עומדת על כ-2.1%. משרד האוצר במקסיקו סיטי רואה בתחזית של 1.5% לשנה כולה תרחיש מבוסס, בזמן שקרן המטבע חתכה בעדכון הקיץ את תחזיתה ל-1.2%, בנימוק שאי הוודאות סביב יחסי הסחר עם וושינגטון מקפיאה השקעות פרטיות. על דבר אחד רוב הכלכלנים מסכימים: הרבעון השלישי ייראה חיוור בהרבה, אחרי שהמונדיאל ארז ועזב.

ובכל זאת, הנתונים שנערמים בקיץ 2026 רחוקים מתסריט האימים שליווה את מלחמת הסחר: הפסו נסחר סביב 16.9 לדולר, השער החזק ביותר מזה יותר משנתיים, מדד המניות המרכזי עלה יותר מ-12% מתחילת השנה, וההשקעות הזרות הישירות שברו שיא רבעוני. מקסיקו של 2026 חיה בין שני קצוות: נירשורינג משגשג בצפון, ואלימות שעולה למשק 11% תוצר בדרום ובמערב.

כמעט 665 מיליארד דולר ביצוא, ו-80% נוסעים לכיוון אחד

664.8 מיליארד דולר - לשם טיפס היצוא המקסיקני ב-2025, שיא כל הזמנים ועלייה של 7.6% בתוך שנה, שנרשמה דווקא בשנת המכסים הגדולה של דונלד טראמפ. יותר מ-80% מהסחורה נוסעת ליעד אחד, ארצות הברית, ומקסיקו מחזיקה מאז 2023 בתואר הספקית הגדולה של השוק האמריקאי, אחרי שעקפה את סין. המאזן המסחרי עבר אשתקד לעודף של 771 מיליון דולר, הראשון אחרי ארבע שנים של גירעונות.

בתחילת 2025 הטיל טראמפ מכס גורף של 25% על יבוא ממקסיקו, בנימוק של הברחות פנטניל והגירה. בפברואר השנה פסל בית המשפט העליון בארה'ב את הבסיס החוקי של הצו, המכס הוחלף בהיטל זמני של 10%, וגם הוא פקע באמצע הקיץ. לכל אורך הדרך נשמר פטור לסחורות שעומדות בכללי המקור של הסכם הסחר הצפון אמריקאי, והיצואנים למדו את השיעור במהירות: שיעור הניצול של ההסכם קפץ מ-45% בתחילת 2025 לכ-85%, וכיום נכנסות כ-88% מהסחורות המקסיקניות לארה'ב בפטור מלא ממכס. המוקשים שנותרו כואבים: פלדה ואלומיניום סופגים מכס של 50%, עם מסלול הקלה שירד לכל היותר ל-25%, ורכב שנכשל בכללי המקור משלם 25%. להרחבה: עושים סדר: ציר הזמן של מכסי טראמפ.

ביולי נפתח הפרק המתוח מכולם: הבדיקה הרשמית של הסכם הסחר USMCA. וושינגטון בחרה במסלול של בדיקות שנתיות במקום הארכה אוטומטית ל-16 שנים, כך שההסכם נשאר בתוקף עד 2036, אבל מעליו מרחף מעתה סימן שאלה שמתחדש מדי שנה. הממשל האמריקאי מאותת שיקשור לשיחות גם דרישות בענייני הגירה, פנטניל והשקעות סיניות במקסיקו, וקרן המטבע כבר מונה את הבדיקה המתמשכת בין הגורמים שמעכבים השקעות. עוד על סבב השיחות: ארה'ב ומקסיקו פותחות מחדש את הסכם הסחר הצפון אמריקאי.

אינפלציה בשפל של שש שנים, ריבית ריאלית מהגבוהות בעולם

הכלכלה ה-13 בגודלה בעולם, עם תוצר של כ-2.1 טריליון דולר, תוצר לנפש של כ-15.8 אלף דולר וכ-133 מיליון תושבים שגידולם השנתי התמתן לכחצי אחוז, מציגה השנה שילוב שמעט מדינות מצליחות להראות. מדד המחירים עלה ביולי ב-3.12% בחישוב שנתי, הקצב האיטי ביותר מאז אביב 2020 וחודש רביעי ברציפות של התמתנות, כשאינפלציית הליבה נושקת ל-4% בגלל מחירי השירותים.

הבנק המרכזי, בנקסיקו, הותיר בתחילת אוגוסט את הריבית על 6.5% פה אחד, החלטה שנייה ברציפות בלי שינוי, אחרי מסע הפחתות ארוך מריבית השיא של 11.25%. בניכוי האינפלציה מדובר בריבית ריאלית של יותר מ-3%, מהגבוהות בעולם, והבנק עצמו דחה את מועד ההתכנסות החזויה ליעד של 3% לסוף 2027. הפער מול הריבית האמריקאית הפך את הפסו למגנט של סוחרי מטבע: עסקאות קארי, שבהן לווים במטבע עם ריבית נמוכה ומפקידים בפסו נושא הריבית, דחפו את המטבע לשער של 16.94 לדולר, ובאוגוסט לבדו הוא התחזק ביותר מ-2% ושבר כלפי מטה את רף ה-17 שהסוחרים המקומיים עוקבים אחריו בדריכות.

שיעור האבטלה עומד על 2.9% בלבד, מהנמוכים במדינות ה-OECD, ומספר המועסקים גדל במחצית הראשונה ב-412 אלף. מאחורי המספר המחמיא עובדים כ-55% מהמקסיקנים במשק הבלתי פורמלי, בלי חוזה, בלי פנסיה ובלי ביטוח בריאות, כך שהאבטלה הנמוכה משקפת גם כלכלה שבה מי שמאבד עבודה מסודרת עובר למכור ברחוב.

החוב הציבורי טיפס ל-51% מהתוצר, כ-1.1 טריליון דולר, לעומת כ-40% ב-2023, והגירעון של הרבעון הראשון היה הרחב ביותר לרבעון פותח מאז תחילת המאה. הממשלה מכוונת להתייצבות של החוב על 52.3% מהתוצר בסוף השנה, מציגה גירעון כולל של כ-4% תוצר ומתחייבת להמשיך ולצמצם אותו, בין השאר באמצעות ריסון ההוצאה הציבורית.

המפעל של אמריקה: נירשורינג, העברות כספים ופמקס

40.9 מיליארד דולר של השקעות זרות ישירות נכנסו למקסיקו ב-2025, שיא כל הזמנים, וברבעון הראשון של 2026 נוספו עוד 23.6 מיליארד, השיא הרבעוני הגבוה בהיסטוריה. גל הנירשורינג, העתקת ייצור מאסיה אל קרבת השוק האמריקאי, ממשיך למלא פארקים תעשייתיים במונטרי, בסלטיו ובטיחואנה, ומדד אמון המשקיעים של קירני העלה השנה את מקסיקו מהמקום ה-25 למקום ה-19 בעולם. מתוך השיא הרבעוני, 22.2 מיליארד דולר הם רווחים שחברות פועלות השקיעו מחדש, וההשקעות החדשות ממש הסתכמו ב-1.7 מיליארד בלבד: מי שכבר בפנים מרחיב, ומי שבחוץ ממתין לתוצאות הבדיקה של הסכם הסחר.

• יותר זהב מבריטניה וחוב שנמס מול העיניים: איך הפכה פורטוגל מ'החולה של אירופה' לכוכבת השווקים
• המדינה שנלחמה בבית משפט כדי לוותר על 14 מיליארד יורו מאפל: כך הפכה אירלנד למקלט המס של הטק האמריקאי

התעשייה היא עוגן היצוא: מפעלי רכב של ג'נרל מוטורס, פורד, פולקסווגן, ניסאן וקיה פזורים מצ'יוואווה ועד פואבלה, קרטרו צמחה למרכז תעופה וחלל אזורי, והגבול הצפוני מייצר אלקטרוניקה ומכשור רפואי לשוק האמריקאי. לצד היצוא זורם פנימה מקור מט'ח אדיר נוסף: העברות הכספים של מהגרים מקסיקנים בארה'ב הסתכמו במחצית הראשונה ב-30.8 מיליארד דולר, עלייה של 3.1% אחרי ש-2025 הסתיימה בירידה הראשונה מזה 12 שנים, שנרשמה על רקע מדיניות הגירושים של ממשל טראמפ והחשש של עובדים בלי מסמכים להסתובב ברחוב. ההעברה הממוצעת עומדת על 405 דולר, אבל הפסו החזק שחק בתחילת השנה כמעט חמישית מכוח הקנייה של המשפחות המקבלות.

פמקס, ענקית הנפט הממשלתית, נשארת הבור הפיסקלי הגדול של המדינה. חוב החברה ירד לכ-79 מיליארד דולר, הרמה הנמוכה מאז 2014, אבל ההישג נשען על תמיכה ממשלתית של יותר מ-40 מיליארד דולר בשנה החולפת, ומאז 2019 הזרימה המדינה לחברה כ-1.8 טריליון פסו. ההפקה רחוקה מימי הזוהר של 3.4 מיליון חביות ביום ב-2004, היעד הנוכחי מסתפק בייצוב סביב 1.8 מיליון חביות בעזרת שותפויות חדשות עם הון פרטי, וברבעון הראשון רשמה החברה הפסד של 2.6 מיליארד דולר למרות סביבת מחירים נוחה בשוק הנפט.

שיינבאום בין הקרטלים לוושינגטון

קלאודיה שיינבאום מתקרבת לסיום שנתה השנייה בתפקיד עם 67% תמיכה בסקר אל פיננסיירו מסוף יולי, וסקרים אחרים מציבים אותה מעל 70% ואף 80%, שיעורים שרוב מנהיגי המערב יכולים לחלום עליהם בלבד. הנשיאה, חוקרת אקלים לשעבר ויורשתו הפוליטית של אנדרס מנואל לופס אוברדור, בנתה את מעמדה על תוכניות רווחה רחבות, אינפלציה יורדת והתנהלות מול טראמפ שנתפסת בבית כקרה ומחושבת: שיתוף פעולה בהגירה ובמאבק בפנטניל, בלי כניעות פומביות. את הביטחון מוביל השר עומר גרסיה הרפוץ', שהמיר את מדיניות החיבוקים במקום כדורים של הממשל הקודם בגישה של מודיעין, מעצרים והסגרות, ויותר מ-100 בכירי קרטלים כבר הועברו לידי האמריקאים.

מקרי הרצח צנחו ב-2025 ב-22.7%, כ-7,000 הרוגים פחות, הירידה השנתית החדה ביותר מאז החלה המדידה, ובממשל מדברים על צניחה של כ-40% בקצב הרציחות היומי מאז כניסת שיינבאום לתפקיד. המחיר הכלכלי עדיין עצום: מדד השלום של מקסיקו מעריך את עלות האלימות למשק ב-2025 בכ-4 טריליון פסו, כ-220 מיליארד דולר שהם 11% מהתוצר, או 30 אלף פסו לכל תושב, כמעט כפול משכר חודשי ממוצע. במדינות גררו ומורלוס העלות עוברת שליש מהתוצר המקומי, וסחיטת דמי חסות מעסקים דווקא מתרחבת, ככל שהקרטלים הגדולים מתפצלים לתאים אזוריים שחיים על גבייה מחנויות, מחקלאים ומקווי תחבורה. חוקרים עצמאיים גם מזהירים שבאזורי הלחימה של סינלואה הנתונים הרשמיים מפסיקים לשקף את היקף ההרג בפועל.

ההימור המוסדי הגדול של השלטון הוא הרפורמה השיפוטית: מקסיקו הפכה ב-2025 למדינה הראשונה בעולם שבוחרת את כל שופטיה בקלפי, ומשקיעים זרים מונים את הצעד בין הסיכונים הכבדים לאקלים העסקי, מחשש לפוליטיזציה של בתי המשפט שידונו בסכסוכים מסחריים. וושינגטון מצדה הגדירה את הקרטלים ארגוני טרור, הגדרה שפותחת דלת לסנקציות רחבות, והנושא צפוי להיכרך גם בבדיקת הסכם הסחר. להרחבה: מקסיקו על הכוונת: איך הנשיאה מתמודדת עם טראמפ והכלכלה.

הבורסה במקסיקו סיטי: המכרות עושים את העבודה

מדד IPC של הבורסה המקסיקנית נסחר סביב רמת 64,200 נכון לאמצע אוגוסט 2026, עלייה של יותר מ-12% מתחילת השנה, אחרי שבפברואר קבע שיא כל הזמנים מעל 71,600 ומאז השיל כעשירית. הראלי של החורף נשען על תקוות הנירשורינג והפחתות הריבית, הנסיגה הגיעה עם הדרמה סביב הסכם הסחר, ובחודשים האחרונים עברה ההובלה למניות הכרייה, שנהנות ממחירי שיא של זהב, כסף ונחושת, בזמן שהבנקים ומניות הצריכה מדשדשים.

גרופו מקסיקו (GMEXICOB) היא הכוכבת: ענקית הנחושת שבשליטת משפחת לאריאה זינקה כ-88% בתוך שנה לשווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר, נכון לאוגוסט 2026, שווי שממקם אותה כחברה הציבורית הגדולה במדינה, עם הכנסות שצמחו 28% בארבעת הרבעונים האחרונים, רווח נקי של 6.5 מיליארד דולר ומכפיל רווח של כ-15. הגל סוחף גם את כורות הכסף פרסנייו ופניולס, ופרסנייו כבר מתברגת בחמישיית השווי הגבוהה במדינה.

אמריקה מוביל (AMX), ענקית התקשורת של משפחת סלים, שנייה בטבלה עם שווי של כ-70 מיליארד דולר ומכפיל רווח של 14 בלבד. ההכנסות עלו ב-2025 ב-8.6% לכ-944 מיליארד פסו, הרווח הנקי זינק, בין השאר בזכות הפסו החזק שמוזיל את שירות החוב הדולרי, והפעילות פרושה על פני עשרות שווקים באמריקה הלטינית ובאירופה.

וולמארט דה מקסיקו (WALMEX) מציגה את הצד השני של המשק: מניית רשת הקמעונאות הגדולה במדינה ירדה כ-18% בשנה החולפת לשווי של כ-808 מיליארד פסו, כ-48 מיליארד דולר, אחרי שההכנסות עלו 2.9% בלבד בארבעת הרבעונים האחרונים והרווח הנקי נשחק. מכפיל הרווח ירד ל-16, וממוצע מחירי היעד של האנליסטים גבוה בכ-30% מהמחיר הנוכחי, פער שמלמד עד כמה השוק חצוי לגבי הצרכן המקסיקני.

את החמישייה משלימות פמסה (FMX) ובנורטה (GFNORTEO). פמסה, בעלת השליטה ברשת חנויות הנוחות אוקסו ובקוקה קולה פמסה (KOF), שווה כ-40 מיליארד דולר ונסחרת במכפיל של כ-21, אחרי שנה עם צמיחה של 7.6% בהכנסות לכ-841 מיליארד פסו. בנורטה, הקבוצה הבנקאית הגדולה שנותרה בבעלות מקסיקנית, שווה כ-30 מיליארד דולר, נסחרת במכפיל רווח של 9 בלבד ומחלקת דיבידנד בתשואה של כ-8%, אחרי רבעון שני שבו הוביל האשראי הצרכני את צמיחת התיק.

הדירה בקנקון רצה קדימה, והמס על הבורסה נשאר 10%

8.2% - בקצב הזה התייקרו הדירות במקסיקו ברבעון הראשון בחישוב שנתי, לפי מדד החברה הפדרלית למשכנתאות SHF, ובניכוי אינפלציה של כ-3% מדובר בעלייה ריאלית של כ-5%. את הטבלה מובילים אזורי התיירות והנירשורינג: קנקון עם 12.8%, פלאיה דל כרמן עם 11.1% ומרידה עם 10.2%, ערים שמושכות גם מהגרי עבודה מתוך מקסיקו וגם רוכשים אמריקאים. בצד ההיצע השיקה הממשלה אחת מתוכניות הבנייה הציבוריות הגדולות בעולם: 1.2 מיליון דירות לבעלי הכנסה נמוכה עד סוף הקדנציה, בהשקעה של כ-600 מיליארד פסו, עם יעד של כ-400 אלף יחידות השנה.

מערכת המס פשוטה יחסית למשקיע: מס חברות של 30%, מס הכנסה שולי עליון של 35%, מע'מ של 16%, מס אחיד של 10% על רווחי הון ממכירת מניות בבורסה וניכוי במקור של 10% על דיבידנדים. בין ישראל למקסיקו קיימת אמנה למניעת כפל מס שמסדירה את הניכוי במקור למשקיעים ישראלים.

הדרך מישראל עוברת בניו יורק

קרן הסל המרכזית לחשיפה למקסיקו היא EWW של בלאקרוק, שעוקבת אחרי מדד MSCI מקסיקו: היא נסחרת בניו יורק, מחזיקה 48 מניות וגובה דמי ניהול של 0.5%, כשעשר האחזקות הגדולות שלה, ובהן גרופו מקסיקו, אמריקה מוביל, וולמקס, פמסה ובנורטה, מרכזות כשני שלישים מהנכסים. אפשר להיחשף גם ישירות דרך המניות הרשומות בניו יורק, ובראשן אמריקה מוביל, פמסה וקוקה קולה פמסה, ומי שמחפש פיזור רחב ימצא משקל מקסיקני גם בקרנות המחקות על מדדי השווקים המתעוררים שנסחרות בישראל. שיקול המטבע עבד השנה לטובת המשקיעים, כשהתחזקות הפסו הוסיפה שכבת תשואה דולרית, וכל היחלשות עתידית שלו תעבוד בכיוון ההפוך.

נתוני הרבעון השלישי יתפרסמו בסתיו, ובשוק המקומי צופים צינון חד ואף התכווצות עם התפוגגות אפקט המונדיאל. במקביל יימשך סבב הבדיקה השנתי של הסכם הסחר עם וושינגטון, ההסכם שדרכו עוברות כיום כ-88% מהסחורות המקסיקניות לארה'ב בפטור ממכס.