2 טריליון דולר על הכף: טראמפ מסרב להאריך את הסכם הסחר של צפון אמריקה
טראמפ דורש לפתוח מחדש את תנאי ההסכם עם קנדה ומקסיקו במקום להאריכו ל-16 שנים נוספות; ההסכם ימשיך לחול עד 2036, אך המשא ומתן צפוי להעיב על הסביבה העסקית - איך מגיבים החוזים העתידיים?
ממשל טראמפ הודיע כי ארצות הברית לא תאריך בשלב זה את הסכם הסחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו (USMCA), במהלך שמסמן פתיחה של משא ומתן ממושך על עתיד אחד מהסכמי הסחר החשובים בעולם. למרות ההודעה הדרמטית, ההסכם אינו מבוטל ואינו מפסיק לחול. לפי מנגנון ה"Sunset Clause" שנקבע בהסכם, אי-הסכמה על הארכה מפעילה מנגנון של בחינה שנתית עד שנת 2036, שבמהלכה יוכלו שלוש המדינות לנהל מו"מ על תיקונים ולהחליט בכל שנה האם לחדש את ההסכם לתקופה נוספת של 16 שנים.
בממשל האמריקאי הסבירו כי ההחלטה נובעת מהרצון לטפל בגירעון הסחר של ארצות הברית מול קנדה ומקסיקו ולשנות סעיפים שלטענתם אינם משרתים עוד את האינטרסים האמריקאיים. נציג הסחר של ארצות הברית, ג'יימיסון גריר, מסר כי וושינגטון תמשיך לנהל מגעים עם שתי המדינות כדי "לטפל בחסרונות ההסכם ובגירעונות הסחר".
למרות ההודעה הדרמטית, בשווקים לא נרשמת בהלה, לפחות בינתיים. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים במגמה מעורבת וממשיכים למעשה את המגמה שנרשמה אתמול, מה שמעיד כי המשקיעים רואים במהלך בעיקר פתיחת משא ומתן חדש ולא זעזוע מיידי לכלכלה העולמית.
ההסכם, שנכנס לתוקף בשנת 2020 והחליף את הסכם NAFTA, מסדיר סחר של קרוב ל-2 טריליון דולר בשנה בין שלוש הכלכלות ומאפשר מעבר חופשי של מיליוני מוצרים ללא מכסים. ענפי הרכב, התעשייה, החקלאות, האנרגיה והטכנולוגיה נשענים במידה רבה על שרשראות אספקה החוצות את גבולות שלוש המדינות מספר פעמים במהלך תהליך הייצור.
דווקא משום שההסכם נותר בתוקף, ההשפעה המיידית על הסחר צפויה להיות מוגבלת. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי עצם פתיחת תקופה ממושכת של משא ומתן מגדילה את חוסר הוודאות עבור חברות המתכננות השקעות ארוכות טווח. יצרנים מתקשים לקבל החלטות על הקמת מפעלים, הרחבת קווי ייצור או בניית שרשראות אספקה חדשות כאשר תנאי הסחר העתידיים אינם ברורים.
בשווקים הפיננסיים התגובה הייתה מתונה יחסית, בין היתר משום שהאפשרות שארצות הברית לא תאשר את ההארכה הייתה צפויה מראש. עם זאת, אנליסטים מעריכים כי אם המשא ומתן יתארך לתוך 2027 או יחריף לעימותים מסחריים, חוסר הוודאות עלול להתחיל להשפיע על השקעות עסקיות ועל ביצועי חברות בעלות חשיפה גבוהה לצפון אמריקה.
גם במגזר העסקי גובר הלחץ להגיע להסכמות. ארגוני תעשייה וחברות גדולות, ובהן יצרניות רכב ותעשייה, קוראים להאריך את ההסכם כדי להעניק ודאות רגולטורית ולאפשר תכנון עסקי ארוך טווח. מנכ"ל פורד, ג'ים פארלי, הגדיר את המו"מ כ"חשוב במיוחד", וציין כי שרשרת האספקה של החברה מבוססת על מעבר רכיבים בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו לאורך תהליך הייצור.
השלב הבא צפוי לכלול סבבי משא ומתן נוספים, כאשר כבר החודש צפויה פגישה בין ארצות הברית למקסיקו במקסיקו סיטי. מול קנדה טרם נקבעו מועדים רשמיים לשיחות נוספות, אך ההערכות הן שהדיונים יימשכו בחודשים הקרובים.
פלאשבקים ל"יום השחרור": האם טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר?
- אפקט טראמפ ומדד פלוסי: האם כדאי לעקוב אחר השקעות של פוליטקאים?
- קרוגמן מזהיר: גם אם המלחמה באיראן תסתיים, ההקלה הכלכלית תגיע באיחור
ההודעה האחרונה של ממשל טראמפ מחזירה רבים ל-"Liberation Day" ("יום השחרור") ה-2 באפריל 2025. באותו יום הכריז טראמפ על תוכנית המכסים הרחבה ביותר שידעה ארה"ב זה עשרות שנים, כשהטיל מכס בסיס של 10% על יבוא כמעט מכל מדינות העולם, לצד מכסים גבוהים בהרבה על עשרות שותפות סחר מרכזיות. סין ספגה מכסים של יותר מ-30% כבר בשלב הראשון, האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, וייטנאם ומדינות נוספות הוכנסו לרשימה, וגם קנדה ומקסיקו המשיכו להתמודד עם צעדי מכס שהחלו עוד קודם לכן.
התגובה בשווקים הייתה חריפה במיוחד. בתוך ימים ספורים איבדו המדדים המובילים בוול סטריט טריליוני דולרים בשווי שוק. ה-S&P 500 רשם את אחד מימי המסחר הגרועים מאז משבר הקורונה, הנאסד"ק נכנס לטריטוריית שוק דובי, ומדד התנודתיות VIX, המכונה "מדד הפחד", זינק לרמות שלא נראו מאז 2020. המשקיעים מיהרו להימלט לנכסי מקלט, תשואות האג"ח הממשלתיות צנחו, והחשש ממיתון גלובלי הפך לחשש אמיתי.
מלחמת הסחר התרחבה. סין הגיבה במכסי נגד ובהגבלות על יצוא מינרלים נדירים החיוניים לתעשיות השבבים, הרכב והביטחון, בעוד האיחוד האירופי וקנדה הכינו רשימות של מכסי תגמול על מוצרים אמריקאיים. חברות בינלאומיות החלו להקפיא השקעות, לעכב תוכניות התרחבות ולבחון מחדש את שרשראות האספקה שלהן, מחשש להסלמה נוספת.
אלא שלאחר ההכרזות הדרמטיות החלה גם שורת נסיגות. בעקבות הירידות בוול סטריט (דבר לו טראמפ מייחס חשיבות רבה כשגם המערכה מול איראן מנוהלת תוך התייחסות לתגובה של הבורסה) גם לחץ מצדהתעשייה האמריקאית ויצרניות הרכב גרם לממשל לדחות חלק מהמכסים, להעניק פטורים זמניים ולהחריג אלפי מוצרים. בין היתר, מוצרים רבים שעמדו בכללי הסכם USMCA המשיכו להיכנס לארצות הברית ללא מכסים, במטרה למנוע פגיעה בשרשראות האספקה של יצרניות הרכב והתעשייה בצפון אמריקה. גם מול סין הושגו בהמשך הבנות שהביאו להפחתת חלק מהמכסים הגבוהים ביותר, אף שרבים מהם נותרו בתוקף.
גם בזירה המשפטית ספג הממשל מכה. במהלך החודשים האחרונים קבעו בתי משפט פדרליים כי חלק מהמכסים שהוטלו מכוח חוק סמכויות החירום הכלכליות (IEEPA) חרגו מסמכותו של הנשיא. אף שהממשל ערער על ההחלטות והמשיך לגבות חלק מהמכסים באמצעות בסיסים משפטיים אחרים, הפסיקות המחישו כי גם למדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ קיימים גבולות משפטיים.
- 225 מיליון דולר ו-1.5 מיליון כרטיסים: כך באד באני הפך לכוכב עולמי
- כשהחזית משתנה מהר יותר מהמפעל: הלקח האוקראיני נגד אוטומציה מלאה
למרות הסערה, הסחר בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו לא קרס. היקף הסחר המשיך לעמוד על קרוב ל-2 טריליון דולר בשנה, אך חברות רבות הקפיאו השקעות, דחו תוכניות הרחבה והחלו לבחון מחדש את שרשראות האספקה שלהן מתוך הנחה שמדיניות הסחר של הבית הלבן עלולה להשתנות בין לילה.
ההתפתחויות שכללו נסיגות לצד הפסיקות המשפטיות הרגיעו בהדרגה את המשקיעים, כשהן גם מחזקות את ההבנה כי מדיניות הסחר של טראמפ מתבססת לא פעם על יצירת לחץ מקסימלי בתחילת הדרך, ולאחר מכן על משא ומתן ממושך שמוביל לפשרות חלקיות. לכן, גם הפעם, השווקים אינם מגיבים בפאניקה, אך השוק עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות. אמנם הסירוב להאריך את הסכם הסחר אינו משנה כרגע את הכללים בפועל, אך הוא עלול להיות יריית הפתיחה לעוד פרק במדיניות הסחר האגרסיבית שמאפיינת את טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן.
