בירת אירופה עם החוב שמטפס ל-115% תוצר: בלגיה חיה מהמוסדות, מהנמל ומהבירה של העולם

עשרות אלפי מפגינים הציפו באוקטובר את רחובות בריסל, המשטרה השיבה בגז מדמיע ובמכתזיות, ושביתה כללית של האיגודים הגדולים השביתה נמלים, שדות תעופה ותחבורה ציבורית. הזעם הופנה אל תוכנית הצנע של ראש הממשלה בארט דה ווייבר, שנכנס לתפקיד בתחילת 2025 עם הבטחה להוריד את הגירעון אל מתחת ל-3% תוצר באמצעות קיצוץ בפנסיות, קיצוב דמי אבטלה לשנתיים והעלאת גיל הפרישה בפועל. המספרים מסבירים את הנחישות שלו: הגירעון עמד אשתקד על 5.2% תוצר, מהעמוקים באיחוד האירופי, והחוב הציבורי טיפס ל-107.9% תוצר עם תחזית של כמעט 115% ב-2028 אם המדיניות תיוותר כשהיתה.

הפרדוקס הבלגי מזדקר לעין: המדינה שמארחת את בירת אירופה, את מטה נאט'ו ואת אחת התשתיות הלוגיסטיות החשובות ביבשת מנהלת את אחד מספרי הכספים הבעייתיים בגוש היורו. וזה קורה דווקא כשהבורסה בבריסל חוגגת: מדד BEL 20 קבע ביוני שיא כל הזמנים של 5,775, בהובלת הבנקים, הפארמה ותעשיית הביטחון האירופית.

כלכלת המוסדות: יותר ארגונים בינלאומיים מוושינגטון

כ-60 אלף עובדים מעסיקים מוסדות האיחוד האירופי, כמחציתם בנציבות, ורובם המכריע יושבים בבריסל. סביבם פועלים כ-120 ארגונים בין-ממשלתיים, 184 שגרירויות, יותר מ-5,000 דיפלומטים וכ-25 אלף לוביסטים לפי אומדני שקיפות האיחוד, ריכוז שהופך את בריסל לעיר עם יותר ארגונים בינלאומיים מוושינגטון. מטה נאט'ו יושב בצפון העיר, וכשליש משטחי המשרדים בבירה מוחזקים בידי גופים שקשורים לאיחוד.

המשמעות הכלכלית עצומה: מחוז בריסל מייצר כחמישית מהתוצר הבלגי עם עשירית מהאוכלוסייה בלבד, וכ-550 אלף משרות בעיר מהוות קרוב ל-18% מהתעסוקה במדינה. עורכי דין, יועצי רגולציה, מתורגמנים, עיתונאים ובתי מלון חיים מהמכונה המוסדית, שמספקת לבלגיה ביקוש יציב וחסין מחזורי סחר, לצד שכירות גבוהה ותחושה מתמדת של עיר שחיה על חשבון היבשת כולה. גל החימוש האירופי מוסיף שכבה: ההחלטות על תוכניות הביטחון של האיחוד מתקבלות במרחק הליכה מהבורסה המקומית. להרחבה: גרמניה מזניקה את השווקים - טריליון דולר לביטחון ולתשתיות.

בתחום אחד שימשה המארחת דוגמה שלילית שנים ארוכות: בלגיה היתה מהמשקיעות הנמוכות בנאט'ו בביטחון, והגיעה ליעד ה-2% תוצר, כ-14.5 מיליארד דולר, ב-2025 בלבד, אחרי עשור בתחתית הטבלה. ממשלת דה ווייבר אישרה תוכנית אסטרטגית של 34.8 מיליארד יורו לשנים הקרובות, עם מסלול ל-2.5% תוצר עד 2034 ול-3.5% עד 2035, ובקיץ אשתקד הוזמנו 11 מטוסי F-35 נוספים תמורת 1.67 מיליארד יורו, שמשלימים הזמנה כוללת של 45 מטוסים, לצד מערכות הגנה אווירית והחלפת הפריגטות של הצי. שמונה מטוסים כבר נמסרו, והצי כולו צפוי להגיע לכשירות מבצעית מלאה בתחילת שנות ה-30.

צמיחה של 0.6%, אינפלציה שמטפסת ושכר צמוד מדד

הכלכלה הבלגית, עם תוצר של כ-777 מיליארד דולר, תוצר לנפש של כ-66 אלף דולר וכ-11.8 מיליון תושבים, צפויה לצמוח השנה 0.6% בלבד לפי הבנק המרכזי הבלגי, האטה מ-1% אשתקד, כשצעדי הצנע מקזזים חלק מהצריכה. האינפלציה נעה דווקא כלפי מעלה, מ-3% אשתקד ל-3.4% השנה לפי תחזית הנציבות האירופית, מהגבוהות בגוש היורו.

מנגנון ייחודי מזין את הדינמיקה הזאת: בבלגיה השכר צמוד אוטומטית למדד המחירים, הסדר שכמעט נעלם משאר העולם המפותח. ההצמדה מגינה על כוח הקנייה של העובדים אבל מגלגלת כל התייקרות היישר לעלויות המעסיקים ומזינה אינפלציה עיקשת, ולכן הממשלה העבירה חריג היסטורי: בינואר השנה הוצמד השכר עד תקרה של 4,000 יורו בחודש בלבד, והחלק שמעליה נותר ללא עדכון. הריבית של הבנק המרכזי האירופי, שקובעת את התנאים המוניטריים גם בבריסל, עומדת על 2.25% על הפיקדונות אחרי תקופה ארוכה של יציבות, והאבטלה צפויה לעלות קלות השנה לפני ירידה ב-2027, בין השאר בגלל קיצוב דמי האבטלה שמחזיר עשרות אלפי מובטלים ארוכי טווח לחיפוש עבודה. הלשכה הפדרלית לתכנון צופה שמדד הייחוס להצמדה ייחצה שוב במהלך הקיץ בגלל התייקרות האנרגיה, מוקדם מהתחזית הקודמת, מה שיפעיל סבב הצמדה נוסף בשכר הציבורי ובקצבאות ויקשה עוד יותר על יעדי התקציב.

אנטוורפן: הנמל השני באירופה, והיהלומים שבורחים מזרחה

266.5 מיליון טונות של מטענים עברו אשתקד בנמל אנטוורפן-ברוז', הנמל השני בגודלו באירופה אחרי רוטרדם, ירידה של 4.1% בשנה של שיבושי סחר עולמיים. מסוף המכולות דווקא החזיק מעמד עם 13.6 מיליון מכולות, עלייה קלה, וברבעון הראשון של 2025 אף עקף הנמל הבלגי לזמן קצר את רוטרדם בתנועת המכולות. הנמל הוא הלב התעשייתי של פלנדריה: סביבו פרוס אחד ממקבצי הכימיה והפטרוכימיה הגדולים בעולם, עם מפעלים של באסף, אקסון מוביל וטוטאל.

ההיסטוריה המפוארת יותר של אנטוורפן נכתבת ברובע היהלומים, שמגלגל מאות שנים את חלק הארי של סחר האבנים העולמי ונמצא בעשור האחרון במגננה. האיסור על יבוא יהלומים רוסיים, שנכנס לתוקף בתחילת 2024 במסגרת הסנקציות, מחק בבת אחת כשליש מיבוא הגלם לעיר, והסחורה הרוסית מצאה נתיבים חלופיים להודו ולדובאי, שמחוץ למשטר הסנקציות. המחיר הממוצע לקרט של גלם רוסי אף עלה מ-67.6 דולר ב-2021 ל-89.4 דולר ב-2025, עדות לכך שהאבנים ממשיכות למצוא קונים הרחק מעיני המערב. גם היהלומים הסינתטיים מהמעבדה שוחקים את המחירים, וערך יבוא הגלם ירד אשתקד ב-15%.

השנה נרשמת התאוששות מפתיעה: סחר היהלומים באנטוורפן עלה במחצית הראשונה ב-9% ל-10.6 מיליארד דולר, הכמות זינקה 14% ל-38.9 מיליון קרט, והיבוא מבוצואנה קפץ 162%. רוח גבית הגיעה גם מוושינגטון, שפטרה מספטמבר אשתקד יהלומים מלוטשים באירופה ממכסי היבוא, ומתחילת השנה נכנסו לתוקף כללי עקיבה מחמירים של מדינות ה-G7 שמחייבים תיעוד מקור לכל אבן, מנגנון שאנטוורפן דחפה בתקווה להפוך את הציות לסנקציות ליתרון תחרותי מול דובאי. הקשר הישראלי שזור ברובע מדורות: קהילה יהודית ותיקה וסוחרים ישראלים פעילים בו לצד הסוחרים ההודים שהשתלטו על רוב הסחר, והבורסה המקומית מתחרה ומשתפת פעולה בו זמנית עם בורסת היהלומים ברמת גן על אותם זרמי סחורה בין כרייה, ליטוש ושיווק.

היצוא הבלגי כולו שווה ערך ליותר מ-80% מהתוצר, מהשיעורים הגבוהים בעולם למדינה בסדר גודל כזה, והוא נשען על שלושה עמודים: כימיה, פלסטיק ותרופות שמהווים יחד כשליש מהיצוא, מכונות ורכב. יצוא התרופות לבדו הגיע אשתקד ל-80.8 מיליארד דולר, כ-14% מהיצוא הכולל, ובלגיה היא יצואנית הכימיה והפארמה השנייה באיחוד האירופי והחמישית בעולם, עם עמק תרופות שמשתרע בין בריסל, גנט ולוון ומשרת את פייזר, GSK ו-UCB. השותפות הגדולות צמודות לגבולות: גרמניה קונה 19% מהיצוא, צרפת 13.7% והולנד 12.7%, כך שהכלכלה הבלגית היא במידה רבה פונקציה של בריאות השכנות.

• יותר זהב מבריטניה וחוב שנמס מול העיניים: איך הפכה פורטוגל מ'החולה של אירופה' לכוכבת השווקים
• המדינה שנלחמה בבית משפט כדי לוותר על 14 מיליארד יורו מאפל: כך הפכה אירלנד למקלט המס של הטק האמריקאי

שיא בבורסה: הבירה, הבנק והתרופות

מדד BEL 20 נסחר סמוך לשיא של יוני אחרי שנתיים חזקות, שבהן חזרו משקיעים זרים לבורסה שנתפסה שנים ארוכות כשוק שולי ומנומנם. הבורסה בבריסל היא חלק מקבוצת יורונקסט הפאן-אירופית, שמפעילה גם את פריז, אמסטרדם, מילאנו וליסבון, כך שהמסחר בה נגיש דרך כל ברוקר עם גישה ליבשת. למי ששוקל צעד ראשון מעבר לים: המדריך לבורסות לונדון, פרנקפורט, פריז, טוקיו וסיאול.

AB אינבב (BUD), מבשלת הבירה הגדולה בעולם עם יותר מ-500 מותגים ובהם באדוויזר, סטלה ארטואה וקורונה, היא עוגן השוק הבלגי עם שווי של 155 מיליארד דולר, כשליש מהשווי המצרפי של כל החברות הציבוריות במדינה, נכון לאוגוסט 2026. המניה עלתה כ-24% בשנה החולפת אחרי רבעון שני שבו חזרו הכמויות לצמוח, ההכנסות עלו 5.6% ל-16.7 מיליארד דולר והרווח למניה זינק 23%. הרווח הנקי בארבעת הרבעונים האחרונים הגיע ל-9.3 מיליארד דולר, המכפיל עומד על 16.6, וממוצע מחירי היעד של האנליסטים גבוה בכ-23% מהמחיר הנוכחי, אחרי שנה שבה נעה המניה בין 58 ל-87 דולר.

KBC, קבוצת הבנקאות והביטוח מפלנדריה, שווה כ-60 מיליארד דולר ורשמה ברבעון השני רווח נקי שיא של 1.15 מיליארד יורו עם תשואה של 18% על ההון המוחשי. ההנהלה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית והציבה יעד צמיחה של 6% לפחות בתיק האשראי, על רקע ביקושים חזקים בבלגיה ובמרכז אירופה. גם כאן התחזית הענפית תומכת: תחזית לומברד אודייר: רווחי הבנקים בארה'ב ובאירופה צפויים להמשיך לצמוח.

הפארמה מספקת את סיפורי הצמיחה הגדולים. UCB מבריסל, ששווייה טיפס לכ-49 מיליארד דולר, הגדילה את המכירות במחצית הראשונה ל-4.1 מיליארד יורו לעומת 3.3 מיליארד במקביל, זינוק של כ-23% שמונע מתרופת הדגל שלה לפסוריאזיס, בימזלקס. ארג'נקס, חברת הביופארמה שצמחה מגנט שבפלנדריה ורשומה פורמלית בהולנד, כבר שווה כ-66 מיליארד דולר אחרי עלייה של 63% בשנה: הכנסותיה זינקו 70% ל-5.3 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים האחרונים בזכות תרופת ויוגארט למחלות אוטואימוניות, המכפיל עומד על 38, וניסוי שלב 3 מוצלח נוסף שלח את מחירי היעד מעל 1,100 דולר למניה. את החמישייה סוגרת אגאס, קבוצת הביטוח ששווה כ-18 מיליארד דולר וצמחה מהריסות בנק פורטיס שקרס במשבר 2008, ולצדה בולטות אליה, מפעילת רשת החשמל שמגייסת מיליארדים לחיבור חוות הרוח הימיות, ולוטוס בייקריז של חטיפי הביסקוף, שהפכה מותג עוגיות פלמי למניית צמיחה עולמית.

פלמים מול ולונים: המדינה עם שש ממשלות

בארט דה ווייבר הוא ראש הממשלה הראשון בתולדות בלגיה שמגיע מהמפלגה הלאומנית הפלמית N-VA, ששמה למטרה ארוכת טווח לפרק את המדינה לקונפדרציה רופפת. הפיצול בין פלנדריה הדוברת הולנדית, העשירה והתעשייתית, לוולוניה הדוברת צרפתית, שסובלת מתעשייה גוססת ואבטלה גבוהה, מגדיר את הפוליטיקה המקומית מזה דורות: הצפון מתלונן שהוא מסבסד את הדרום בהעברות של מיליארדי יורו בשנה, והמבנה הפדרלי מגלגל בין הממשלה המרכזית, שלושה אזורים ושלוש קהילות לשוניות שישה דרגי שלטון עם סמכויות חופפות.

הקואליציה הנוכחית, שזכתה לכינוי אריזונה על שם צבעי המפלגות החברות בה, הורכבה אחרי הבחירות הפדרליות של 2024 ושבעה חודשי משא ומתן, פרק זמן שנחשב קצר בסטנדרטים בלגיים במדינה שהחזיקה בעבר שיא עולמי של יותר מ-500 יום בלי ממשלה. זו גם הממשלה הראשונה מזה שנים שמנסה כירורגיה פיסקלית של ממש. הנציבות האירופית פתחה נגד בלגיה הליך גירעון מופרז שמחייב מתווה הפחתה רב-שנתי, האיגודים המקצועיים מגיבים בגלי שביתות שמשתקים את המדינה שוב ושוב, ובין לבין ממשיכות ההצמדות האוטומטיות של השכר והפנסיות לנגוס בכל חיסכון שמושג. דה ווייבר עצמו ניסח את הסיכון בפשטות כשהזהיר שבלי תיקון עמוק בלגיה עלולה למצוא את עצמה במסלול יווני של משבר חוב.

דירה ב-257 אלף יורו, ומס רווחי הון ראשון בהיסטוריה

מחירי הדיור ממשיכים לזחול כלפי מעלה בקצב מתון: ברבעון הראשון של 2026 עלה מחיר הדירה החציונית ל-257 אלף יורו, עלייה של 3.2% בתוך שנה, בית פרטי עצמאי התייקר 2.5% ל-405 אלף יורו, ודווקא הבתים הטוריים הוזלו 1.7% ל-285 אלף יורו. הפערים האזוריים רחבים, כשבריסל ורוב ערי פלנדריה יקרות משמעותית מוולוניה, שיקוף נוסף של הפער הכלכלי בין חלקי המדינה. השוק הבלגי נשאר לאורך העשורים האחרונים רחוק מהזינוקים ומהקריסות של שכנותיו, בזכות היצע יציב, מיסוי עסקאות כבד שמצנן ספקולציה ובנקאות משכנתאות שמרנית, והירידה ההדרגתית בריבית האירופית מחזירה בהדרגה קונים צעירים לשוק.

ב-2026 חצתה בלגיה קו פרשת מים פיסקלי: לראשונה בתולדותיה הונהג מס רווחי הון על ניירות ערך, 10% על רווחים שממומשים מעל פטור שנתי של 10,000 יורו, כשרווחים שנצברו עד סוף 2025 פטורים. עד השנה נהנו משקיעים בלגים ממקלט נדיר של אפס מס על רווחי מניות, וההעלאה היא נדבך מרכזי בתוכנית של דה ווייבר. מס החברות עומד על 25%, המע'מ על 21%, והמדרגה השולית העליונה על הכנסות עבודה מגיעה ל-50% כבר בהכנסות בינוניות, מה שמציב את נטל המס על שכר בבלגיה בצמרת מדינות ה-OECD.

הדרך מישראל: קרן אחת, הרבה בירה

קרן הסל המרכזית לחשיפה בלגית היא EWK של בלאקרוק, שנסחרת בניו יורק, עוקבת אחרי מדד MSCI בלגיה, מחזיקה 43 מניות וגובה דמי ניהול של 0.49%. הריכוזיות גבוהה במיוחד: AB אינבב מהווה 22.3% מהקרן, ארג'נקס 14.5% ו-UCB כ-7.8%, כך שקנייה של הקרן היא בפועל הימור ממוקד על הבירה והפארמה הבלגית. הקרן הניבה בשנה החולפת תשואה כוללת של כ-22% והיא נסחרת במכפיל ממוצע של כ-18. אפשר להיחשף גם ישירות דרך מניית AB אינבב הנסחרת בניו יורק כ-ADR, או דרך ארג'נקס הנסחרת בנאסד'ק, ומי שמחזיק קרנות על מדדי אירופה הרחבים מקבל את בריסל כרכיב קטן בסל. החשיפה המטבעית היא ליורו, כך שהתשואה למשקיע הישראלי תושפע גם מהתנועה בין היורו לשקל ולדולר, בשני הכיוונים.

המבחן הפיסקלי ילווה את המשקיעים עוד שנים: היעד המוצהר של דה ווייבר הוא גירעון מתחת ל-3% תוצר עד סוף הקדנציה ב-2029, בעוד תחזית הבנק המרכזי הבלגי מציבה אותו, בלי צעדים נוספים, על 5.7% ב-2028 עם חוב שמתקרב ל-115% תוצר. סבב התקציב של הסתיו כבר מסתמן כמבחן הבא של קואליציית אריזונה, והאיגודים המקצועיים הודיעו שימשיכו בשביתות.