30 אלף מפגינים, מאות עצורים וטיסות שבוטלו: משבר התקציב מטלטל את בלגיה
30 אלף בני אדם יצאו ביום שישי לרחובות בריסל במחאה על תוכנית הקיצוצים של ממשלת בלגיה, והאירוע הפך בתוך שעות לעימותים אלימים בין צעירים רעולי פנים לשוטרים. מפגינים השליכו אבנים, בקבוקים וחפצים לעבר כוחות הביטחון, הציתו אופניים וקורקינטים, והמשטרה הגיבה בגז מדמיע ובזרנוקי מים. במקביל, שביתה של עובדי שירותי הקרקע בנמל התעופה של בריסל הביאה לביטול טיסות ולשיבושים נרחבים בתחבורה הציבורית. ברקע נמצאת בעיה כלכלית שהולכת ומחריפה: בלגיה צברה חוב ציבורי גדול, הממשלה מנסה לצמצם את הגירעון באמצעות חיסכון של 10 מיליארד אירו בשנים הקרובות, וחלקים גדולים בציבור מתנגדים לפגיעה בשירותים הציבוריים ובכוח הקנייה שלהם.
לפי הערכת המשטרה, בהפגנות השתתפו כ-30 אלף בני אדם, ואילו האיגודים המקצועיים העריכו את מספר המשתתפים בכ-50 אלף. רוב הצועדים השתתפו במחאה מאורגנת ושקטה, אך בשולי הצעדה התפתחו עימותים שבהם היו מעורבים מאות צעירים, חלקם תלמידי תיכון. אלה הושפעו מגל מחאות התלמידים בצרפת, שהתרחב בשבועות האחרונים והגיע גם לאזורים דוברי הצרפתית בבלגיה.
האירועים התרחשו בסביבת תחנות הרכבת המרכזיות של הבירה הבלגית. צעירים לבושים בשחור הסתירו את פניהם, הציבו מחסומים מאולתרים והשליכו חפצים לעבר השוטרים. כלי תחבורה הוצתו, ובכמה מוקדים נגרם נזק לרכוש ציבורי. בין החפצים שהוחרמו מהמפגינים הייתה גם חרב סמוראי. קודם לכן נרשמו עימותים בעיר ליאז', שבה נעצרו יותר מ-200 בני אדם ונפצעו עשרות שוטרים.
נמל התעופה משותק בחלקו
המחאה גרמה לשיבושים גם מחוץ לרחובות. בנמל התעופה של בריסל נערכו מראש לביטול של כ-140 טיסות, ובהמשך פורסמו הערכות נמוכות מעט יותר להיקף הביטולים בפועל. חברת התעופה בריסל איירליינס הודיעה על ביטול של כ-40% מטיסותיה המתוכננות באותו יום, בעקבות הצטרפות עובדים של חברת שירותי הקרקע לשביתה. אלפי נוסעים נדרשו לשנות את תוכניות הנסיעה שלהם.
10 מיליארד אירו של קיצוצים
הסיבה הכלכלית למחאה נמצאת בתקציב המדינה. ראש הממשלה בארט דה ובר מנסה להגיע להסכמה בתוך הקואליציה על צעדים שיחסכו לקופה הציבורית כ-10 מיליארד אירו עד סוף כהונת הממשלה ב-2029. בין האפשרויות שעלו בדיונים נמצאים שינויים במערכת המס, לרבות מע"מ, לצד צעדים בתחום הפנסיה, דמי האבטלה וההוצאות הציבוריות.
מנגד, האיגודים דורשים להעביר חלק גדול יותר מהנטל לבעלי הכנסות גבוהות ולהון, באמצעות העלאת מסים. מבחינתם, הפחתת ההוצאות על חינוך ובריאות והעלאת מסים עקיפים יפגעו בעיקר במשקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות.
הנתונים מסבירים את הדחיפות מבחינת הממשלה. הנציבות האירופית צופה לבלגיה השנה גירעון של כ-5.2% מהתוצר, לעומת תקרת הייחוס האירופית של 3%. החוב הציבורי צפוי להגיע לכ-110.5% מהתוצר בסוף השנה ולהמשיך לגדול ב-2027. הצמיחה הכלכלית החזויה עומדת על 0.7% בלבד השנה, והאינפלציה צפויה להגיע ל-3.4%.
בלגיה היא אחת המדינות העשירות באירופה, אבל החוב הציבורי הגבוה והקושי לצמצם את הגירעון מציבים את הממשלה בפני החלטות קשות. ככל שהחוב גדל, חלק גדול יותר מהתקציב מופנה לתשלומי ריבית, והיכולת לממן תוספות לחינוך, לבריאות ולתשתיות מצטמצמת.
הבעיה הזאת כבר מגיעה לשוק ההון. העלייה בתשואות האג"ח של מדינות אירופה, ובהן צרפת ובלגיה, מייקרת את המימון הממשלתי. כאשר ממשלה נדרשת למחזר חובות ישנים באמצעות הנפקת אג"ח בריבית גבוהה יותר, עלויות המימון שלה עולות בהדרגה. תוכנית הקיצוצים נועדה להתמודד עם התהליך הזה, אבל ההתנגדות הציבורית עשויה להקשות על יישומה.
- בירת אירופה עם החוב שמטפס ל-115% תוצר: בלגיה חיה מהמוסדות, מהנמל ומהבירה של העולם
- נער בן 18 יצא לעבוד בקיץ ומצא 10 מיליון דולר בקיר - עכשיו מתחילה הבעיה
הגל שהתחיל בצרפת
ההפגנות בבלגיה משתלבות בגל מחאה רחב יותר באירופה, ובראשו מחאת התלמידים בצרפת. שם עשרות אלפי תלמידים מפגינים מאז אמצע ספטמבר נגד המחסור במורים, הצפיפות בכיתות, מבני בתי הספר המוזנחים והעומס במערכת הלימודים. הניצוץ נדלק במחסומים שהציבו תלמידים בכניסה לתיכונים בסן-דני, פרבר של פריז, ומשם המחאה עברה למרסיי, לטולוז, לשטרסבורג ובהמשך גם לאוניברסיטאות. איגודי התלמידים מתנים את הפסקת הפעולות בהשקעה של 10 מיליארד אירו בבתי הספר התיכוניים ובהשכלה הגבוהה, סכום שמגיע לכחמישית מחבילת הצעדים שהממשלה בפריז הכינה לתקציב 2027. בכמה ערים ההפגנות הסתיימו בעימותים עם כוחות המשטרה.
משרד המשפטים הצרפתי דיווח כי מתחילת המחאה נעצרו כ-6,800 בני אדם, כ-86% מהם קטינים. באחד האירועים הקשים נער בן 15 איבד את ידו בעקבות פגיעת רימון שנורה בידי המשטרה. האירוע הוביל להשעיית השימוש באמצעי הזה ולפתיחת בדיקות של התנהלות כוחות הביטחון.
הממשלה בפריז מנסה להרגיע את הרוחות. שר החינוך הודיע על שליחת כ-3,000 מורים מחליפים ל-114 בתי ספר שסובלים ממחסור בכוח אדם, וראש הממשלה סבסטיאן לקורנו התחייב להציג תוכנית רחבה יותר עד סוף אוקטובר. אלא שגם צרפת מתמודדת עם גירעון של כ-5% מהתוצר וחוב ציבורי גבוה, כך שכל הגדלה של תקציב החינוך מחייבת למצוא מקורות מימון.
בבלגיה צפוי מבחן פוליטי כבר ב-13 באוקטובר, המועד שאליו מכוונת הממשלה להשגת הסכמה על תוכנית התקציב. הפער בין דרישות האיגודים לבין התוכנית לצמצום ההוצאות עדיין גדול, ובשעה שהממשלה מנסה להסכים על היקף החיסכון ועל חלוקתו, ארגוני העובדים והתלמידים מתכננים צעדי מחאה נוספים.
