גרמניה עומדת בפני שינוי כלכלי היסטורי. אחרי שנים של שמירה קפדנית על משמעת תקציבית, הממשלה החדשה צפויה לשחרר את "בלם החוב" – מגבלה חוקתית שמונעת מהמדינה להיכנס לגירעון משמעותי. השינוי הזה מגיע מתוך צורך דחוף להגדיל את ההשקעות בביטחון, עם קרן ענקית בהיקף של טריליון דולר שתוקדש לעשור הקרוב. ההחלטה הזו התקבלה על רקע המתיחות הביטחונית הגוברת באירופה, הירידה הכלכלית של גרמניה בשנתיים האחרונות, והלחצים הגיאופוליטיים מצד ארה"ב ורוסיה. 

השפעת המהלך הזה כבר ניכרת בשווקים – הבורסות באירופה מגיבות בזינוקים חדים, תשואות האג"ח הגרמני מזנקות, ומשקיעים עוקבים בדריכות אחר השפעתו על גוש האירו כולו. השאלה הגדולה היא האם המהלך הזה יחזק את הכלכלה הגרמנית או שיגרום לזעזועים כלכליים ארוכי טווח. הדיווח הזה גם מצוין כמובן למניות הביטחוניות וזה מורגש בשערי המניות, אצלנו, אגב, אלביט שוברת שיאים מדי יום וגם החברות הביטחוניות האחרות הנסחרות ובטח שגם הענקיות שאינן נסחרות - תעשייה אווירית ורפאל, נהנות מהגדלת התקציבים באירופה. כל זה רק נזכיר כשבמקביל בארה"ב טראמפ ומאסק מדברים על קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון אחרי שנים של הצטיידות מאוד גדולה.  

הכלכלה הגרמנית – מיציבות לשפל

גרמניה, שנחשבה במשך שנים לכלכלה היציבה ביותר באירופה, חווה קשיים משמעותיים בשנים האחרונות. הנתק מגז רוסי בעקבות הסנקציות שהוטלו על הקרמלין, לצד האטה בביקושים מסין, הובילו להתכווצות הכלכלה בשנתיים האחרונות. למרות שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב, משקיעות באופן אגרסיבי בתשתיות ובתמיכה כלכלית, גרמניה דווקא נותרה זהירה מדי בהוצאותיה. משקיעים סבורים כי גרמניה צריכה להוציא לפחות 3% מהתמ"ג בכל שנה כדי להדביק את הפערים בתחומי הרכבות, התשתיות הדיגיטליות והשירותים הציבוריים. כעת, עם ביטול "בלם החוב", הממשלה עשויה סוף סוף להגדיל משמעותית את ההשקעות – אם כי עיקר התקציב יופנה לתחום הביטחון.

הבורסות מגיבות לחדשות – ראלי באירופה

השווקים באירופה מגיבים באופטימיות להחלטה הדרמטית של גרמניה: בורסת פרנקפורט מזנקת ב-2.6%; בורסת פריז מוסיפה 1.6%, לונדון עולה ב-0.6%, מדד סטוקס 600, שמייצג את המניות האירופיות, עולה ב-1.3%.היורו מתחזק מול הדולר ב-0.6% לרמה של 1.069 דולר. לעומת זאת, שוק האג"ח הגרמני חווה טלטלה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ב-20 נקודות בסיס לרמה של 2.682%, והתשואה על אג"ח לשנתיים זינקה ביותר מ-10 נקודות בסיס. 

• הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
• הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

DAX 40 0.18%  

CAC 40 0.04%  

FTSE 100 0.02%  

• לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
• טסלה מכחישה ניתוק מספקים סיניים למרות לחצים גיאופוליטיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

הדילמה הפוליטית – האם הציבור יתמוך במהלך?

למרות התמיכה בממשלה החדשה, החלטת הקואליציה של פרידריך מרץ להסיר את "בלם החוב" לא עברה ללא התנגדות. מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) רואה בכך מהלך שיגרום להעמקת החוב הציבורי ומערער על יציבות גרמניה. מצד שני, מפלגות השמאל עשויות לתמוך במהלכים להגדלת השקעות, אך מתנגדות להפניית מרבית התקציב לתחום הביטחון ולא לרווחה ולתשתיות.

מרץ, איש עסקים לשעבר ויו"ר הסניף הגרמני של בלאקרוק, מציג עצמו כמנהיג שיכול לחדש את הכלכלה הגרמנית ולשקם את מעמדה של המדינה כמובילה אירופית. "אירופה צריכה להשיג עצמאות מארה"ב, צעד אחר צעד", אמר בליל הבחירות.

שאלות ותשובות בנושא ההחלטה לשחרר את בלם החוב וכלכלת גרמניה

מהו "בלם החוב" של גרמניה ומדוע הוא נחקק מלכתחילה?

"בלם החוב" (Schuldenbremse) הוא מנגנון חוקתי שהוכנס בשנת 2009, במטרה למנוע מממשלות גרמניה להיכנס לגירעון מבני משמעותי. החוק מגביל את הממשלה הפדרלית לגירעון של עד 0.35% מהתמ"ג השנתי, בעוד המדינות הפדרליות מחויבות לאזן את תקציבן לחלוטין. החוק נחקק בעקבות משבר החוב האירופי והמשבר הכלכלי של 2008, כאשר גרמניה ביקשה להבטיח יציבות כלכלית ולהימנע מהתמודדות עם בעיות חוב כמו שקרו ביוון, ספרד ואיטליה.

מדוע הממשלה הנוכחית משחררת את בלם החוב, ומהם ההשלכות האפשריות?

הממשלה של פרידריך מרץ מבקשת להשעות את בלם החוב כדי לאפשר הזרמה מסיבית של תקציבים לביטחון הלאומי ולתשתיות, בעיקר על רקע המלחמה באוקראינה והחששות מהתעצמות רוסיה. עם זאת, יש חששות שהמהלך יוביל להגדלת החוב הלאומי של גרמניה ויגרום לעלייה בתשואות האג"ח, מה שעלול להשפיע על דירוג האשראי של המדינה ולייקר את עלויות המימון שלה.

כיצד מצב הכלכלה הגרמנית השתנה בעשור האחרון?

לאורך שנות ה-2000 ותחילת שנות ה-2010, גרמניה הייתה המנוע הכלכלי של אירופה, עם עודף תקציבי מתמשך, מערכת תעשייתית חזקה וייצוא שהזניק את הכלכלה. אך מאז 2021, המדינה מתמודדת עם האטה משמעותית:

משבר האנרגיה – בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, גרמניה נאלצה לנתק את תלותה בגז הרוסי, מה שהוביל לעלייה חדה בעלויות האנרגיה.
ירידה בביקושים מסין – גרמניה מסתמכת על יצוא תעשייתי כבד, בעיקר לשוק הסיני. ההאטה בכלכלה הסינית פגעה קשות ביצוא הגרמני.

מחסור בהשקעות בתשתיות – במשך שנים, גרמניה לא השקיעה מספיק בתשתיות חיוניות כמו תחבורה, דיגיטציה וחינוך, מה שגרם לפיגור תחרותי מול ארה"ב וסין.

כיצד המהלך ישפיע על התעשייה הגרמנית?

הגדלת התקציב הביטחוני עשויה לתרום לתעשיית ההגנה והטכנולוגיה בגרמניה, עם הזדמנויות לצמיחה עבור חברות כמו ריינמטאל (Rheinmetall), שמייצרת ציוד צבאי. עם זאת, מגזרי התעשייה המסורתיים – כמו רכב, מכונות וכימיקלים – עלולים להמשיך לחוות האטה בשל מחירי אנרגיה גבוהים ותחרות עולמית גוברת.

מה הסיכונים הכלכליים במהלכים של מרץ?

בעוד שהתוכנית של מרץ להגדלת ההוצאות עשויה לעודד צמיחה, היא עלולה ליצור כמה סיכונים משמעותיים:

הגדלת החוב הלאומי – גרמניה נחשבת למדינה שמרנית מבחינה פיסקלית, וכעת היא עלולה להיכנס למסלול גירעוני שיקשה על שליטה בתקציב בעתיד. עליית תשואות אג"ח – הסרת בלם החוב עשויה לגרום לעלייה חדה בתשואות האג"ח, מה שיגרום לייקור ההלוואות לממשלה ולמגזר העסקי. מתח פוליטי בתוך גרמניה – מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) עלולה לנצל את הגידול בחוב כדי לקדם מסרים פופוליסטיים נגד הממשלה.

כיצד השוק הפיננסי מגיב למהלך?

הבורסות האירופיות הגיבו באופטימיות עם עליות חזקות במדדים המרכזיים, כולל מדד DAX בפרנקפורט שזינק ב-2.7%. עם זאת, בשוק האג"ח נרשמה תגובה שלילית, והתשואה על אג"ח גרמניה ל-10 שנים קפצה ב-20 נקודות בסיס. המשמעות היא שמשקיעים מצפים לעלייה בחוב ולהחמרה במדיניות הפיסקלית של גרמניה.

כיצד המהלך הזה משתלב בהקשר הרחב יותר של הכלכלה האירופית?

גרמניה היא המדינה הכלכלית החזקה ביותר בגוש האירו, ולכן השעיית בלם החוב עלולה לשמש תקדים עבור מדינות אחרות, כמו צרפת ואיטליה, שמנסות גם הן להגביר את ההוצאות שלהן. אם גרמניה תצליח להוציא יותר ולשמור על צמיחה, זה עשוי לדחוף את האיחוד האירופי לשינוי כללי התקציב שלו ולאפשר למדינות נוספות לחרוג מהגירעון המותר כיום.

האם יש תקדים להחלטה דומה של גרמניה?

כן, בשנת 2020, במהלך מגפת הקורונה, גרמניה השעתה זמנית את בלם החוב כדי לאפשר הזרמת כספים לכלכלה ולמנוע משבר עמוק. הצעד אז נתפס כהכרחי, אך הפעם מדובר בהחלטה בעלת השלכות ארוכות טווח יותר, שכן היא נוגעת להשקעות ביטחוניות ולא לתגובה למשבר חד-פעמי.

מהן האפשרויות הפוליטיות של מרץ לקידום המהלך?

כדי להשיג את ביטול בלם החוב, מרץ יצטרך להשיג תמיכה רחבה בפרלמנט, כולל מפלגות יריבות כמו הירוקים והשמאל. ייתכן שהוא יבחר במנגנון עוקף, כמו הגדלת תקציב הביטחון של האיחוד האירופי, מה שיאפשר לגרמניה להפנות יותר משאבים לצרכים פנימיים.

כיצד המהלך של מרץ ישפיע על יחסיה של גרמניה עם ארה"ב?

מרץ הביע בעבר תמיכה ביחסים הדוקים עם ארה"ב, אך הדגיש את הצורך של אירופה להפסיק להסתמך על וושינגטון בנושאים ביטחוניים. עם עלייתו של דונלד טראמפ וניסיונו לסיים את המלחמה באוקראינה ללא מעורבות אירופית, גרמניה עשויה למצוא עצמה נדרשת לקחת תפקיד מוביל יותר בביטחון האירופי, מה שעשוי לחזק את מעמדה אך גם להכביד כלכלית. בטווח הקצר, הגדלת החוב תספק תקציבים משמעותיים להשקעות בתשתיות ובביטחון, אך בטווח הארוך היא עלולה להוביל להכבדה על תקציב המדינה, לעליית תשואות אג"ח ולהשלכות על הדירוג הפיננסי של גרמניה.

האם מדינות נוספות באירופה יעקבו אחרי גרמניה?

מדינות כמו צרפת ואיטליה, שכבר מתמודדות עם חוב גבוה, עשויות להגדיל את ההוצאות שלהן בתגובה למהלך הגרמני, אך הן ייאלצו להתמודד עם התנגדות פוליטית ופיננסית משמעותית.