קורנינג יורדת אחרי דברי מנכ״ל ברודקום על עיכוב במעבר לסיבים בשרתי AI
המניה של קורנינג צנחה ב-7% אחרי שמנכ"ל ברודקום הבהיר שהמעבר מנחושת לסיבים אופטיים בתוך ארונות שרתי ה-AI יתעקב בשנתיים לפחות
מניית קורנינג Corning Inc -6.97% איבדה אתמול, חמישי, כ-7% מערכה לאחר שיחת הוועידה של ברודקום Broadcom 4.8% שבה מנכ"ל החברה, הוק טאן, הבהיר שהמעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים בתוך ארונות שרתי AI יתעכב בשנתיים-שלוש. ההצהרה פגעה בציפיות המשקיעים שתמחרו את קורנינג כמרוויחה הגדולה מהמעבר המהיר לאופטיקה. המניה עלתה ב-65% מתחילת השנה עד יום רביעי, אך כעת השוק מתקן את ההערכות.
במרכזי נתונים שמפעילים מערכות בינה מלאכותית קיימים שני סוגי חיבורים עיקריים. חיבור אחד נמצא בין ארונות השרתים, ושם סיבים אופטיים כבר משמשים בהיקף רחב בזכות יכולת להעביר נתונים במהירויות גבוהות ולמרחקים ארוכים. החיבור השני נמצא בתוך הארון עצמו, אזור שמכונה סקייל אפ. מדובר בקישורים מהירים בין מאיצים, מתגים ושבבים בתוך אותו אשכול מחשוב. לפי ברודקום, במקטע הזה נחושת צפויה להישאר הפתרון המרכזי בתקופה הקרובה. היא מציעה השהיה נמוכה יותר, צריכת חשמל נמוכה ועלות נמוכה יחסית. כאשר המרחקים קצרים והמהירויות הקיימות מספיקות, אין לחץ אמיתי לעבור לטכנולוגיה אחרת.
הטכנולוגיה קיימת אבל התשתית חסרה
כדי להעביר סיבים אופטיים גם בתוך ארון השרתים נדרש פתרון מתקדם יותר, המכונה CPO. בטכנולוגיה זו משלבים את הרכיבים האופטיים קרוב מאוד לשבבים עצמם, כדי לצמצם אובדן אות ובעיות חום. קורנינג וברודקום כבר הציגו שיתוף פעולה בתחום בשנה שעברה והציגו אפשרות לשיפור בקיבולת החישוב וביעילות האנרגטית. למרות זאת, טאן מעריך שהאימוץ המסחרי של הפתרונות האלה יתרחש רק בעוד שנתיים עד שלוש, בין היתר בגלל מחסור בתקנים מוסכמים, שרשרת אספקה שעדיין מתגבשת ותכנון מערכות שצריך להשתנות.
במרכזי נתונים גדולים של בינה מלאכותית, כמו אלה שמפעילות נבידיה וגוגל, צפיפות החיבורים בין הרכיבים גבוהה מאוד. כבלי נחושת עדיין נותנים מענה טוב למהירויות של כ-400 עד 800 גיגה ביט לשנייה כאשר המרחקים קצרים. כאשר מנסים לעלות מעבר לכך מתחילות בעיות של חום ואובדן אות. סיבים אופטיים יכולים להגיע למהירויות של כ-1.6 טרה ביט לשנייה ואף יותר, אך הטמעה שלהם בתוך הארון עדיין מורכבת. גם העלות משחקת תפקיד. ברודקום מוכרת כבלי נחושת מסוג DAC במחיר נמוך פי חמישה עד עשרה מסיבים אופטיים, וזה שיקול מרכזי בהחלטות הרכש של חברות הענן.
- עד 50 מיליון שקל בשנה לדליה אנרגיה: חתמה על מזכר להקמת חוות שרתים בהובלת קרן תש"י וסרברפארם
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גלי הדף פוגעים בכל הסקטור
גם מניית סיינה Ciena Corp. -12.88% ירדה בכ-12.9% ביום המסחר אתמול, למרות שפרסמה דוחות חזקים ואף העלתה תחזית שנתית. החברה פיתחה פתרון CPO שמתאים לעבודה עם מגוון יצרני שבבים, אך האיתות מברודקום השפיע על כל החברות בתחום האופטיקה. הביקוש לסיבים בין ארונות שרתים ממשיך לצמוח בקצב של כ-30% עד 40% בשנה, אולם התחום של חיבורים אופטיים בתוך הארון עצמו צפוי כנראה להתפתח בקצב איטי יותר מכפי שחלק מהמשקיעים העריכו.
קורנינג מחזיקה נתח שוק של כ-30% בתחום הסיבים לתקשורת אופטית. לצד הפעילות הזאת החברה פועלת גם בתחומי הזכוכית המתקדמת, מסכים ומכשור רפואי, אך בשנים האחרונות תחום הבינה המלאכותית הפך למוקד צמיחה מרכזי עבורה. כעת נראה שהמשקיעים בוחנים מחדש את קצב האימוץ בפועל של פתרונות אופטיים בתוך שרתי AI. אם המעבר לטכנולוגיית CPO אכן יידחה, ההשפעה על התמחור עשויה להימשך זמן מה. מניית ברודקום עצמה דווקא עלתה ביום חמישי, בין היתר משום שהיא נהנית בינתיים מביקוש גבוה לפתרונות מבוססי נחושת.
צריכת החשמל של ארונות שרתים במערכות בינה מלאכותית כבר מגיעה לעיתים לכ-100 קילוואט לארון אחד. העומס הזה מגביל את היכולת להמשיך להגדיל מהירויות באמצעות נחושת בלבד, ולכן בתעשייה כבר בוחנים פתרונות אופטיים מתקדמים יותר. גם יצרניות שבבים כמו TSMC בוחנות שילוב של CPO בדורות הבאים של מערכות מחשוב. במקביל, קורנינג מנסה להגדיל מכירות של סיבים לחיבורים בין ארונות שרתים כדי לשמור על קצב הצמיחה, בעוד שסיינה נמצאת במצב דומה ונשענת גם היא על קצב האימוץ של טכנולוגיות אופטיות חדשות.
