
הכניס את הרכב למוסך, גילה שאין ביטוח - וישלם 36 אלף ש'
בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע קבע שבעל רכב שניסה להתחמק מתשלום עבור תיקונים שבוצעו ברכבו, לאחר שהתברר לו שאין כיסוי ביטוחי, חייב לשלם למוסך - אבל קיבל הנחה של 30% כי המוסך לא טרח לתת לו הצעת מחיר בכתב
מור שלומי עזרזר הכניס את רכבו למוסך קלדרון בבאר שבע. מה שהתחיל כתיקון לאחר תאונה, נהפך לסכסוך משפטי מסובך, שהגיע לשולחנו של השופט ירון גולן בבית המשפט לתביעות קטנות. פסק הדין, שניתן באחרונה, חושף סיפור שמוכר לא מעט בעלי רכב: מוסך שמתחיל לעבוד בלי הצעת מחיר, לקוח שמגלה בדיעבד שהביטוח לא מכסה, ושני צדדים שלא מצליחים להגיע להסכמה.
עזרזר תבע את המוסך וביקש כמה דברים: צו עשה לשחרור הרכב, פיצוי של 16.8 אלף שקל עבור הפסדים עסקיים, פיצוי נוסף של 2,100 שקל לכל יום שהרכב מוחזק במוסך, ועוד 7,000 שקל עבור עגמת נפש ופגיעה במוניטין. מצד שני, המוסך הגיש תביעה נגדית על סכום של 38.9 אלף שקל, וטען שהחוב האמיתי הוא 51,328 שקל, אבל הגביל את הסכום בגלל סמכות בית המשפט.
אחת הבעיות המרכזיות של עזרזר היתה שהגרסה שלו השתנתה כמה פעמים. בכתב התביעה הוא טען שהרכב הוכנס למוסך לאחר תאונה. בכתב ההגנה בתביעה הנגדית הוא כתב שפנה לבדיקת נורה שנדלקה ברכב. ובדיון עצמו הוא אמר שהרכב נכנס במסגרת האחריות. בית המשפט לא אהב את זה בכלל.
עזרזר גם טען שהוא רק רצה לקבל הצעת מחיר ולא אישר שום תיקון. השופט גולן דחה את הגרסה הזו באופן חד משמעי: "אין כל הגיון אשר יתמוך בטענת התובע כי הוא שם את הרכב לקבלת הצעת מחיר כאשר הרכב לטענתו מונח במוסך כשבועיים. פרק זמן של שבועיים הוא פרק זמן של טיפול ולא פרק זמן של מתן הצעת מחיר". גם העובדה שעזרזר הודה בדיון שאמר למנהל המוסך כי, "שאני מתחיל להפעיל את הביטוח" פעלה נגדו. כפי ששאל השופט: למה שיפעיל ביטוח אם הוא רק רוצה הצעת מחיר?
- מסר רכב לתיקון - וקיבל רכב שונה לחלוטין
- האם ביטוח הרכב שלכם ירד? ועל הקשר בין עלות הביטוח להחלטת בג"ץ לקצץ בתשלומים למוסכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדות אמינה מול חוסר ראיות
השופט קבע שעדותו של מנהל המוסך, אורן תומסיס, היתה אמינה. מנגד, עזרזר לא גיבה את טענותיו בראיות: הוא לא הציג אסמכתאות להפסדים עסקיים, לא הסביר מדוע לא פעל להקטנת הנזק על ידי תשלום ושחרור הרכב, ולא צירף חוות דעת שמאית נגדית שתוכיח שהסכום שדרש המוסך הוא מופרז. כשנשאל בדיון על הנושא הזה, הוא לא נתן תשובה ברורה.
בית המשפט הגיע למסקנה שבין הצדדים נחתם הסכם לתיקון הרכב, ושכל התנאים הדרושים התקיימו: הצעה וקיבול, גמירת דעת ומסוימות. עזרזר הכניס את רכבו, מינה שמאי, השמאי אישר את התיקונים, והוא לא הביע התנגדות, עד שגילה שאין כיסוי ביטוחי.
השופט הוסיף שגם אם לא נחתם הסכם פורמלי, צריך לקבל את התביעה הנגדית לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט: עזרזר קיבל שירות תיקון מהמוסך, המוסך ביצע את העבודה, ואין לעזרזר זכות בדין ליהנות ממנה בלי לשלם.
- חלק משופטי בג"ץ: האם אין להותיר לבוחר את ההחלטה על ועדת חקירה
- הממשלה: אי-אפשר להקים כעת ועדת חקירה למלחמה
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
המוסך לא חף מביקורת
אבל גם למוסך יש מה לשפר. השופט ציין שלפי סעיף 132 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, מוסך מחויב למסור ללקוח הצעת מחיר מפורטת בכתב - גם כשמבטח צפוי לשאת בתשלום. אין מחלוקת על כך שהמוסך לא פנה לעזרזר ולא קיבל את הסכמתו בכתב לביצוע התיקונים. בית המשפט קבע שזו פעולה לא תקינה.
בגלל ההפרה הזו, השופט החליט להפחית 30% מסכום התשלום שנדרש לפי דו"ח השמאות. במקום 51,328 שקל, עזרזר חויב לשלם למוסך 35,929 שקל, בתוספת של 800 שקל הוצאות משפט. בשורה התחתונה, התביעה העיקרית של עזרזר נדחתה במלואה, והתביעה שכנגד של המוסך התקבלה בחלקה. עזרזר ישלם 36,729 שקל בסך הכל.