ממשל טראמפ נכנס להשקעות ישירות בחברות פרטיות בהיקף של כ-21 מיליארד דולר

הממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ מגביר את מעורבותו הישירה בשוק הפרטי, עם סדרת השקעות בהיקף כולל של כ-21 מיליארד דולר בחברות הפועלות בתחומים אסטרטגיים. מדובר במהלך חריג בהיקפו, שמציב את המדינה כשחקן פעיל בהון של חברות פרטיות.

לפי נתונים שפרסמה המועצה ליחסי חוץ (CFR), מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד בינואר 2025 הוכרזו כ-15 עסקאות השקעה בחברות, כחלק ממאמץ מואץ לחזק שרשראות אספקה בתחומים כמו שבבים, מינרלים נדירים ותעשיות קריטיות נוספות. בין החברות שקיבלו השקעות ניתן למצוא את אינטל, שזכתה להתחייבות הגדולה ביותר, לצד וסטינגהאוס ו-MP Materials, המפעילה את מכרה המתכות הנדירות היחיד בארה"ב. הבחירה בחברות אלה משקפת את סדרי העדיפויות של הממשל בתחום הביטחון הכלכלי.

חולשות מבניות

ההשקעות נועדו להתמודד עם חולשות מבניות שזוהו לאורך שנים, במיוחד בתלות של ארה"ב בייבוא חומרי גלם וטכנולוגיות קריטיות. סוגיות אלה קיבלו דחיפות נוספת על רקע מתיחות מול סין והשלכות העימותים במזרח התיכון. משרד ההגנה האמריקאי מוביל חלק משמעותי מהעסקאות, בעוד שמשרד המסחר מעורב גם הוא בקידום המהלכים. השילוב בין גופים ביטחוניים ואזרחיים מדגיש את החיבור בין כלכלה לאסטרטגיה לאומית.

המהלך הנוכחי מסמן שינוי בגישה המסורתית של ממשלים רפובליקניים, שבדרך כלל תמכו בהפחתת מעורבות המדינה בכלכלה. הפעם, הממשל בוחר לפעול באופן ישיר בשוק ההון. חלק מההשקעות כוללות תנאים שמקנים לממשל השפעה רחבה על פעילות החברות. כך למשל, הוענקה לממשלה "מניית זהב" בחברת US Steel, שאפשרה לה להתערב בהחלטות אסטרטגיות, כולל מניעת סגירת מתקנים.

• אחרי השימוע - קווין וורש בדרך לפד "אני לא מקבל הוראות מטראמפ"
• ההחלטה של טראמפ ואיך זה משפיע על השווקים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקרה אחר, הוגדרה אפשרות לחייב את וסטינגהאוס לבצע הנפקה ציבורית, בהתאם לשווי שייקבע לה. מנגנונים אלה ממחישים את עומק המעורבות של המדינה בעסקאות. מעבר להשקעות הישירות, חלק מההסכמים כוללים גם התחייבויות רכישה מצד הממשלה. כך, בעסקה עם MP Materials, התחייב הפנטגון לרכוש את כלל התפוקה של מגנטים מתוצרת החברה למשך עשור, תוך קביעת מחיר מינימום.

לצד הממשל, גם משקיעים פרטיים וממשלות זרות משתתפים בחלק מהעסקאות. בין היתר נרשמה מעורבות של גופים מיפן ואיחוד האמירויות, וכן של בנקים כמו ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס.

הממשל האמריקאי ישקיע בספיריט?

הרחבת ההשקעות אינה מוגבלת רק לתחומים אסטרטגיים. לפי דיווחים, הממשל שוקל חבילת חילוץ בהיקף של כ-500 מיליון דולר לחברת התעופה ספיריט, שעשויה להוביל להחזקה ממשלתית משמעותית בחברה לאחר יציאתה מהליך פשיטת רגל. מניית ספיריט ביותר מ-500% בתגובה לדיווחים. העלייה החדה מגיעה לאחר תקופה ממושכת של לחץ על החברה. 

• טסלה עקפה את הציפיות - קופצת ב-3% באפטר
• מכירות שבבי ה-AI של אנבידיה לסין תקועות למרות אישור אמריקאי
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• דיווח: איראן משקמת תוך שעות את מתקני השיגור שהופצצו

בתמורה להשקעה, המדינה תקבל אופציות (warrants) שיאפשרו לה להחזיק בעתיד במניות של החברה. הרקע למהלך הוא מצבה הפיננסי המורכב של ספיריט, שסבלה בשנים האחרונות מעלויות תפעול גבוהות ומרווחים נמוכים בתחום הטיסות המוזלות. ניסיונות מיזוג, בין היתר עם ג׳טבלו, לא יצאו לפועל, והחברה נכנסה להליכי פשיטת רגל פעמיים מאז 2025.

החברה פועלת כעת ליציאה מהליך Chapter 11 במהלך הקיץ הקרוב, והסיוע הממשלתי עשוי להוות מרכיב מרכזי בייצוב פעילותה. במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רמז בראיון כי הוא תומך בהתערבות, וציין כי "ייתכן שהממשלה הפדרלית צריכה לעזור". למרות הזינוק החד במניה, היא עדיין נסחרת ברמות נמוכות יחסית, סביב 1–2 דולר למניה.

המעורבות הישירה של המדינה מעלה שאלות לגבי גבולות ההתערבות בשוק החופשי. מצד אחד, השקעות ממוקדות עשויות לסייע בגישור על פערי מימון ולחזק תעשיות חיוניות. מצד שני, קיימת ביקורת על הסיכון להקצאת משאבים לא יעילה ועל פגיעה אפשרית בתחרות, במיוחד כלפי חברות שאינן נהנות מתמיכה ממשלתית. בממשל מצדיקים את המהלכים בצורך להתמודד עם כשלים שנצברו לאורך שנים במדיניות התעשייתית. לדבריהם, מדובר בכלים הכרחיים לשיקום הבסיס התעשייתי ולצמצום תלות בגורמים חיצוניים. הנתונים שנאספו על ידי CFR מצביעים על כך שהיקף העסקאות והיקפן חורגים מהמקובל בעשורים האחרונים, ומעידים על שינוי עמוק במדיניות הכלכלית של ארה"ב.

בשלב זה, היקף המעורבות הממשלתית והשלכותיה על השוק עדיין מתהווים, אך ברור כי מדובר במהלך שמגדיר מחדש את תפקיד המדינה בכלכלה האמריקאית.