ברנט עולה 3.2% ל-96 דולר לאחר חידוש הלחימה בין ישראל לאיראן
ה-WTI מתקרב ל-94 דולר, למרות החלטת אופ"ק+ להגדיל תפוקה מיולי
מחיר הנפט מחירי הנפט פותחים את השבוע בעלייה חדה, לאחר שחילופי התקיפות בין ישראל לאיראן חידשו את החשש מהתרחבות הלחימה במזרח התיכון ומהשפעה אפשרית על אספקת האנרגיה העולמית. החוזים על נפט ברנט למסירה ביולי עולים בכ-3.2% ל-96.1 דולר לחבית, והחוזים על WTI למסירה באוגוסט עולים בכ-3.5% ל-93.7 דולר לחבית.
כל עוד הלחימה נתפסת כמוגבלת, השוק יודע להכיל אותה. כאשר איראן וישראל מחליפות מהלומות, והחשש עובר מאירוע צבאי נקודתי לפגיעה אפשרית בתשתיות, שינוע או נתיבי סחר, הפרמיה הגיאופוליטית חוזרת למחיר החבית כמעט מיד.
העלייה מגיעה לאחר שאיראן שיגרה טילים לעבר ישראל, ובתגובה חיל האוויר תקף יעדים צבאיים במערב ובמרכז איראן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עודכן בהתפתחויות, כאשר בוושינגטון מבינים שכל ירי נוסף עלול לפגוע בסיכוי לחזור למסלול של מגעים מול טהרן. בכיר איראני שהיה מעורב בשיחות מול ארה"ב העריך כי בשלב הזה עסקה עם טראמפ אינה ישימה עוד, מה שמוסיף לשוק אי ודאות נוספת.
ברנט קרוב ל-100 דולר: לחץ אינפלציוני חוזר לתמונה
התגובה של הנפט אינה קשורה רק לשאלה אם הופצץ מתקן אנרגיה מסוים. היא קשורה בעיקר לחשש משרשרת אירועים. איראן היא שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה, אך החשש הגדול יותר הוא סביב מיצרי הורמוז, המעבר הימי שדרכו עוברת כמות גדולה מהנפט והגז הנוזלי בעולם. כל איום על מעבר הסחורות באזור הזה מתורגם כמעט מיד לעלייה במחירים.
בשוק הנפט, מספיק חשש כדי להזיז מחיר. חברות תעופה, בתי זיקוק, סוחרי סחורות ומדינות יבואניות אינן מחכות לפגיעה בפועל - הן מתמחרות סיכון מראש. גם כאשר ההיצע הפיזי עדיין אינו פגוע, החוזים העתידיים יכולים לעלות בחדות. השוק אינו מתמחר רק את מצב האספקה היום, אלא את האפשרות שהלחימה תתרחב.
עלייה במחירי הנפט יכולה להחזיר לחץ אינפלציוני, להקשות על בנקים מרכזיים להוריד ריבית, לפגוע בחברות תעשייה ותעופה וללחוץ על צרכנים דרך מחירי דלק ותחבורה. אם ברנט יישאר קרוב ל-100 דולר לחבית לאורך זמן, זה כבר סיפור מקרו ולא רק סיפור של סקטור האנרגיה.
אופ"ק+ מוסיף 188 אלף חביות ביום מיולי; העלייה אינה נבלמת
לצד ההסלמה הביטחונית, אופ"ק+ החליט להגדיל את יעדי התפוקה ב-188 אלף חביות ביום החל מיולי. זו החלטה שאמורה לקרר את המחירים, כי היא מוסיפה היצע לשוק. בפועל, היא אינה מספיקה כדי לבלום את העלייה, משום שבטווח הקצר החשש מפגיעה באספקה מהמזרח התיכון חזק יותר מהתוספת המתוכננת.
זו כבר הפעם הרביעית שבה מאושרת העלאת מכסות תפוקה מאז סגירת מיצרי הורמוז, כאשר העלייה הנוכחית דומה לזו של יוני ונמוכה מהעלאות של אפריל ומאי, שעמדו על כ-206 אלף חביות ביום. ברקע נמצאת גם יציאת איחוד האמירויות מהארגון, שמשפיעה על מבנה ההעלאות ועל יכולת התיאום בתוך הקבוצה.
יש הבדל בין יעד תפוקה לבין הפקה בפועל, ובין הפקה לבין היכולת להעביר את הנפט ללקוחות. אם נתיבי השיט, הביטוח הימי, מסופי היצוא או נמלים מרכזיים נכנסים לסיכון, השאלה כמה חביות אופ"ק+ מוסיף הופכת פחות רלוונטית בטווח הקצר.
- האיום האיראני החדש על באב אל מנדב ולמה זה קריטי למחיר הנפט
- 1,000 מעברים בהורמוז - אך הנפט נשאר סביב 90 דולר
חברות האנרגיה עשויות ליהנות ממחירי נפט גבוהים יותר, בעיקר מפיקות עם עלויות נמוכות ותזרים חזק. מצד שני, עלייה חדה במחיר הנפט יכולה לפגוע בשוק המניות הרחב, כי היא מעלה חשש מאינפלציה, ריבית גבוהה יותר ופגיעה בצמיחה.
גם הדולר נכנס לתמונה. כאשר הנפט עולה והסיכון הביטחוני גובר, משקיעים נוטים לעבור לנכסים שנתפסים בטוחים יותר, לרבות דולר ואג"ח ממשלת ארה"ב. דולר חזק יותר יכול להכביד על מדינות שמייבאות אנרגיה ומשלמות בדולרים, בעיקר שווקים מתעוררים. השפעת העלייה בנפט יכולה להתפשט מהר אל מטבעות, אג"ח ומניות.
