השופט גרשון גונטובניק (צילום: הרשות השופטת)
השופט גרשון גונטובניק (צילום: הרשות השופטת)

עובד עבר למתחרים - ויקבל מיליונים מן המעסיק הראשון

דורון זרוק עבד בחברת א.ר.א.ב בונוס המייעצת לרשויות מקומיות ועבר למשרד עוה"ד ויינברגר-ברטנטל העוסק באותו תחום. בית המשפט ביטל את תניית האי-תחרות שהטילה עליו בונוס ומינה רואה חשבון שיקבע כמה היא חייבת לו

איתמר לוין |

דורון זרוק יקבל מיליוני שקלים מחברת א.ר.א.ב בונוס לאחר שעבר למשרד עורכי הדין ויינברגר-ברטנטל המתחרה בה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, קבע שאין תוקף לאיסור שהוטל על זרוק לעבור לחברה מתחרה, ומינה רואה חשבון שיקבע את הסכום המדויק המגיע לו.

בונוס, בשליטתו של רו"ח אריה גולדיאן, עוסקת במתן ייעוץ כלכלי וחשבונאי לרשויות מקומיות ולתאגידי מים וביוב, כולל חישוב הסכומים המגיעים להם. זרוק הוא מהנדס בניין, אותו העסיקה בונוס בשנים 2015-2008; לדברי זרוק, עבודתו הניבה לחברה רווח של 16 מיליון שקל.  הסכם ההעסקה אסר על זרוק להתחרות בה במשך שלוש שנים מסיום עבודתו,אך כבר בשנת 2016 החל לעבוד במשרד ויינברגר המתמחה בתחום השלטון המקומי.

זרוק תבע מבונוס 7 מיליון שקל, בטענה שהיא נותרה חייבת לו סכומים אלו. בונוס הגיבה בתביעה שכנגד בסך 4 מיליון שקל, בטענה להפרת תניית האי-תחרות. גונטובניק קיבל בעיקרה את תביעתו של זרוק, אם כי כאמור נמנע מלקבוע כבר כעת את הסכום המגיע לו, ודחה את תביעתה של בונוס.

החברה לא ביססה סוד מסחרי

גונטובניק עומד באריכות על מעמדה של תניית אי-תחרות ועל הצורך לאזן בין הגנה על אינטרסים לגיטימיים של המעסיק לבין חופש העיסוק של העובד. הוא אומר: "הנטל לבסס את לגיטימיות התניה המגבילה מוטל על המבקש להצדיק אותה. בידו מצויים הנתונים המלאים לגבי האינטרסים העסקיים העומדים בבסיסה. בכוחו להעביר אותה מגדר הגבלה 'ערומה' פסולה - שלא באה להשיג דבר מעבר למגבלה על התחרות - לגדר מגבלה לגיטימית, המגינה על אינטרסים לגיטימיים.

ל רקע זה מוטל הנטל על הטוען לקיומו של סוד מסחרי המצדיק התחשבות, לבסס טענותיו. אין די באמירות כלליות. יש להצביע על הרכיבים המקנים לסוד חיוּת, ומכוננים אותו" - למשל: תוכנה, נוסחה, רשימת לקוחות או תהליך. כמו כן, יש להוכיח שהמעסיק העניק לעובד תמורה ראויה בעד המגבלה, כגון תוספת שכר או הכשרה מיוחדת.

גונטובניק קובע: "דין תנית אי-התחרות המצויה בהסכם להיפסל. לא עלה בידי חברת בונוס לבסס סוד מסחרי הראוי להגנה הטמון בפעילותה. לא עלה בידה להראות כי הוענקה לתובע הכשרה מיוחדת, או שניתנה לו תמורה מיוחדת בגין המגבלות שההסכם הטיל עליו. היקף התניה הוא גורף ורחב, ולא יכול לעמוד, ולא זה המקרה שבו על בית המשפט לשרטט תניה חלופית גורפת פחות עבור הצדדים.

"בהמשך לכך, לא עלה בידי התובעת שכנגד להראות כי מר זרוק פעל באופן פסול מול רשויות מקומיות ותאגידי מים לאחר הפסקת ההתקשרות עימו. לא הוכח שידול פסול מצידו של עובדים לעבור ולעבוד עמו ועם משרד עורכי הדין. ודי בכל אלה כדי להוביל לדחיית התביעה שכנגד".

בונוס חויבה בשלב זה בתשלום הוצאות של 230,000 שקל לזרוק, ותשלם הוצאות בסך 300,000 שקל למשרד ויינברגר. את זרוק ייצגו עוה"ד בועז בן-צור ואבי אברהמוף, את בונוס ייצגו עוה"ד רון טורקלטאוב ויובל בן-חיים, ואת משרד ויינברגר - עוה"ד עמיחי ויינברגר ורועי לנדאו.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה