הרשות הפלסטינית ניסתה לחמוק מפיצוי נפגעי טרור - ונבלמה בידי עמית

הרשות הפלסטינית אינה יכולה להעלות טענות נגד נכות של נפגעי טרור שקבע המוסד לביטוח לאומי או שקבע בית המשפט בתביעת נזיקין, כאשר הללו תובעים אותה בשל אחריותה לפיגועים. כך קובע נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.

ביוני 2024 נכנס לתוקפו החוק המעניק לנפגעי טרור פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק, אותם ניתן להטיל על מי שביצע את הפיגוע או מי שמתגמל אותו. החוק מכוון בעיקר כלפי הרשות הפלשתינית, אשר במשך שנים רבות שילמה בצורה סדורה למחבלים ולבני משפחותיהם. האפשרות לגבות ממנה את הפיצוי פשוטה יותר, באופן יחסי, משום שהחוק מאפשר לקזז אותו מהכספים שמעבירה המדינה לרשות. הפיצויים המירביים שקובע החוק הם 10 מיליון שקל במקרה מוות ו-5 מיליון שקל על פציעה ונכות.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע (בשתי תביעות של נפגעי טרור), כי הרשות אינה יכולה להגיש ראיות כדי לסתור את קביעת הנכות בידי המוסד לביטוח לאומי או בית המשפט. היא טענה בערעורה, כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד שלה ובהפיכת ההליך נגדה לכזה המתנהל למראית עין בלבד. היועצת המשפטית לממשלה סברה, כי החוק אינו מאפשר לרשות להגיש ראיות לסתור, וציינה ששיעור הפיצוי עודנו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

עמית מצטט את החוק: "נפגע אדם ממעשה טרור ונגרמה לו נכות צמיתה, בין שנקבעה לפי חוק התגמולים ובין שנקבעה בתביעת נזיקין, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי לדוגמה ממבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור". הוא אומר: "לשון החוק ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. ככל שהוכח כי נגרמה לנפגע נכות צמיתה, בין אם נקבעה על ידי ועדות המל"ל לפי חוק התגמולים ובין אם נקבעה על ידי בית משפט בתביעת נזיקין, הנפגע 'יהיה זכאי לפיצוי לדוגמה'. 

"העובדה שהחוק נוקט לשון עבר - 'נכות צמיתה שנקבעה' - מעידה על כך שבמסגרת ההליך לפי חוק פיצויים לדוגמה לא נדרש לדון ולהוכיח מחדש קיומה של נכות ודי בקביעה קודמת שניתנה בעניין. אם כך, לטענת הרש"פ כי יש להתיר לה להביא ראיות על מנת לסתור את הנכות הצמיתה שנקבעה לנפגע, אין עיגון בלשון החוק".

ליצור הסדר יעיל ומהיר

למעלה מן הצורך מוסיף עמית, כי פרשנותה של הרש"פ מנוגדת לתכליתו של החוק - פיצוי ראוי לנפגעי טרור והענשת הרשות על תמיכתה במחבלים. "שתי תכליות אלו מושגות באמצעות המנגנון שנקבע בחוק המעודד הגשת תביעות על ידי קבלת פיצויים משמעותיים לצד הקלה על נפגע מעשה הטרור בהגשת תביעה בהליך מהיר ויעיל.

"כוונת המחוקק ליצור הסדר יעיל ומהיר לקבלת הפיצויים מתיישבת עם פרשנות שלפיה נפגע הטרור יכול לבסס תביעתו מכוח חוק פיצויים לדוגמה, על נכות צמיתה שנקבעה לו זה מכבר על ידי המל"ל או בתביעת נזיקין קודמת. כל זאת, מבלי שיצטרך להוכיח מחדש את נכותו ולשם כך להידרש להיבדק שוב, להגיש חוות דעת רפואית, ולנהל הליך הוכחות ארוך הכרוך במשאבים, מה שאינו עולה בקנה אחד עם תכליות החוק".

השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם עמית. את הרשות ייצג עו"ד אריה כרמלי, את התובעים ייצגו עוה"ד מנשה יאדו וצביקה מצקין, ואת היועצת המשפטית - עו"ד נעמי גרנות.