עמית מקצר את מירוץ ההתיישנות בתביעות נפגעי טרור נגד הרש"פ

מירוץ ההתיישנות לתביעות נגד הרשות הפלסטינית בשל תמיכתה במחבלים מתחיל במועד בו העניקה להם את התשלום הראשון, ולא במועד בו העניקה את התשלום האחרון. כך קובע נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. המשמעות היא שייתכנו מקרים, כמו זה שבו הכריע עמית, בהם תביעות נגד הרש"פ יידחו על הסף בשל התיישנות.

הרשות הפלסטינית ניסתה לחמוק מפיצוי נפגעי טרור - ונבלמה בידי עמית

בשנת 2024 קבעה הכנסת, כי נפגעי טרור יכולים לתבוע את הרשות כמי שמתגלמת מחבלים, וניתן לחייב אותה בפיצוי של 10 מיליון שקל במקרה של מוות ו-5 מיליון שקל במקרה של נכות לצמיתות. עמית אומר, כי על פיצויים אלו חלק סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, הקובע לגבי תחילת מירוץ ההתיישנות: "מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".

לא עוולה נמשכת

תיגמול על מעשה טרור עשוי להיות רצוף ולחזור על עצמו, אך כדי שיהיה מדובר בעוולה נמשכת (כך שהתיישנות תחל להימנות מיום התשלום האחרון) - דרוש תנאי נוסף: יכולתו של המעוול לחדור מביצוע העוולה. עמית אומר: "בענייננו, אין בכוחה של הרש"פ להפסיק את המעשה שבגינו קמה אחריותה, ובכך להפסיק את גרימת הנזק - גם ככל שתפסיק את התשלומים, הרי שהנזק ממעשה  הטרור כבר התגבש ואחריותה כמתגמלת כבר קמה יחד עם התשלום הראשון".

עמית מוסיף: "המשך התשלומים אף לא משפיע על סיכויי התביעה או על תוצאתה. החוק לא קובע מינימום של תשלומים על מנת להיכנס בגדר הגדרת המתגמל ולמעשה די בתשלום אחד כדי להקים לרש"פ אחריות... משכך, כבר עם התשלום הראשון מתגבש בידי התובע כוח התביעה וסיכויי תביעתו לא צפויים להשתנות - בין אם היה תשלום אחד ובין אם היו עשרה", סכום הפיצוי אינו משתנה.

עמית דחה את ערעורו של אדם שנפצע בפיגוע בדיזנגוף סנטר בתל אביב במארס 1996, בו נרצחו 13 בני אדם ונפצעו 125. הוא הגיש בשנת 2024 תביעה נגד הרשות על פי החוק החדש, אך בית המשפט המחוזי בירושלים דחה אותה על הסף בשל התיישנות; עמית אימץ עמדה זו. השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם עמית. את המערער ייצגו עוה"ד אבי גרינברג ורונלד רוט, ואת הרש"פ - עו"ד אוסמאה סעדי.