כפיר זילברמן
צילום: פייסבוק

צייד השלדים כפיר זילברמן דורש להדיח חמישה דירקטורים מאבוג'ן, בהם ליאון רקנאטי

זילברמן ושותפו רון פלד, שמחזיקים ב-16.9% ממניות חברת השבחת הזרעים, דורשים לכנס אספה מיוחדת ולהחליף חלק מהדירקטוריון על רקע אכזבה מהביצועים. אבוג'ן איבדה 98.5% משיאה, שרפה 270 מיליון דולר ונסחרת בשווי של 7.5 מיליון דולר בלבד

עוזי גרסטמן |

חברת אבוג'ן, שפיתחה תוכנה לחיזוי ביולוגי ולזיהוי גנים להשבחת זני זרעים, מגיעה לתחנה אופיינית של חברות מאכזבות בבורסה - המשקיע כפיר זילברמן, שמתמחה בשלדים בורסאיים שלח מכתב ליו"ר דירקטוריון החברה ובו דרישה לכנס אספה כללית שלא מן המניין של בעלי המניות. זילברמן ושותפו למהלך, רון פלד, מחזיקים יחד ב-16.9% ממניות אבוג'ן. ההחזקה מתחלקת בין חברת Pure Capital של זילברמן, המחזיקה בכ-12.6%, לבין חברת Invest-Pro של פלד, המחזיקה בכ-4.3%. שיעור אחזקה כזה מקנה לצמד כוח משמעותי בקביעת סדר היום של האספה ובהנעת מהלכים מול ההנהלה.

הדרישה המרכזית של השניים היא לזמן אספה מיוחדת שתדון בהדחת חמישה דירקטורים מכהנים, בהם ליאון רקנאטי. את המהלך הם מנמקים באכזבה מתמשכת מביצועי החברה, ובצורך להכניס לדירקטוריון גורמים חדשים שיובילו שינוי אסטרטגי. החלפת חמישה חברי דירקטוריון בבת אחת משמעה למעשה שינוי שליטה בכיוון של החברה.

הרקע למהלך טמון בקריסת הערך של אבוג'ן. החברה איבדה 98.5% משוויה בשיא, והתדרדרה לשווי שוק של כ-7.5 מיליון דולר בלבד. מדובר בצניחה חדה במיוחד עבור חברה שגייסה לאורך השנים כ-270 מיליון דולר ממשקיעים, ושרפה את מרבית הסכום הזה בפיתוח הטכנולוגיה שלה, בלי לתרגם אותו להכנסות מהותיות.

המודל של צייד שלדים בורסאי מבוסס על איתור חברות שאיבדו את מרבית ערכן אך עדיין נסחרות בבורסה ומחזיקות בשלד ציבורי. משקיע כזה רוכש נתח מהותי מהמניות, משתלט על ההנהלה, ולעיתים משנה את ייעוד החברה או ממזג לתוכה פעילות אחרת. השלד הבורסאי עצמו נחשב לנכס, משום שהוא מקצר תהליכי הנפקה עבור פעילות חדשה שתבקש להיכנס למסחר.

עבור בעלי המניות של אבוג'ן, המהלך של זילברמן ופלד מציב צומת דרכים. מצד אחד, החלפת הדירקטוריון וההנהלה עשויה להזרים כיוון חדש לחברה שדשדשה שנים ארוכות. מצד שני, שינוי ייעוד או מיזוג פעילות חיצונית עלול לדלל את בעלי המניות הקיימים ולשנות מהיסוד את זהות ההשקעה שלהם.

הדרישה לכנס אספה מיוחדת מעבירה כעת את הכדור לידי הדירקטוריון הנוכחי, שאמור להחליט כיצד להיערך מול המהלך. במקרים דומים בעבר, מאבקי שליטה כאלה הסתיימו בהסכמות מול המשקיע התוקפני, או בהצבעה באספה שבה מכריעים בעלי המניות. התוצאה תלויה במידה רבה בעמדתם של בעלי המניות המוסדיים והפרטיים האחרים בחברה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה