רשות שוק ההון מהדקת את הרסן על הקריפטו: חובה להפריד בין כספי הלקוחות לכספי החברה

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מהדקת את הפיקוח על ענף המטבעות הדיגיטליים. הממונה על הרשות, עמית גל, פרסם השבוע שתי הנחיות רגולטוריות חדשות שיחולו על בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בתחום המטבעות הווירטואליים - הבורסות המקומיות ונותני שירותי המסחר והמשמורת. עיקר החידוש: חובה להפריד באופן מלא בין נכסי הלקוחות לבין נכסי החברה, כך שכספי הציבור לא יעורבו בהון התאגיד ולא ייחשפו לנושיו במקרה של קריסה.

ההנחיה הראשונה עוסקת בשמירת נכסים פיננסיים ומחייבת את החברות להחזיק את המטבעות והכספים של הלקוחות בהפרדה חשבונאית ומשפטית ברורה, תוך תיעוד ובקרה שוטפים. ההנחיה השנייה קובעת דרישות הלימות הון - רף הון עצמי מינימלי שנועד לספוג כשלים תפעוליים, סיכוני סייבר וזעזועים פתאומיים, ולוודא שלחברה יש כרית ביטחון פיננסית שתאפשר לה להשיב את כספי הלקוחות גם בעת מצוקה.

הרקע למהלך ברור. גל התמוטטויות של פלטפורמות קריפטו גלובליות בשנים האחרונות, ובראשן בורסת FTX, חשף עד כמה מסוכן המצב שבו חברה מערבבת בין כספי הלקוחות לבין ההון העצמי שלה. במקרים כאלה, כאשר החברה קורסת, הלקוחות מגלים שכספם שימש למימון פעילות התאגיד או נפל לידי הנושים, ואין להם דרך לחלץ אותו. ההפרדה הנדרשת כעת נועדה למנוע בדיוק את התרחיש הזה ולצמצם את החשיפה למעילות.

היקף הציבור המושפע אינו שולי. על פי הערכות, כ-1.3-1.7 מיליון ישראלים מחזיקים או סוחרים במטבעות דיגיטליים דרך פלטפורמות שונות. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בירך על הצעד וכינה אותו "צעד חשוב שמעניק ביטחון למיליון וחצי ישראלים". בענף מציינים כי רגולציה ברורה עשויה דווקא לחזק את אמון הציבור ולמשוך גם משקיעים מוסדיים שנרתעו עד כה בהיעדר פיקוח.

ההנחיות החדשות משתלבות במהלך רחב יותר של הסדרת שוק הקריפטו בישראל. לפני מספר שבועות פרסמו משרד האוצר והרשות תזכיר חוק שמסדיר לראשונה את הנפקת המטבעות היציבים (סטייבלקוינס) הצמודים לשקל ולדולר, הכולל רישיון ייעודי, פיקוח וגיבוי מלא לנכסים. הרחבה על כך ניתן למצוא בכתבה ישראל מסדירה את המטבעות היציבים. במקביל, גם בנק ישראל פועל להסרת חסמים בממשק שבין הבנקים לענף.

אחד החסמים המרכזיים שליוו את הענף שנים היה סירוב הבנקים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו, מחשש להלבנת הון. לאחרונה ריכך בנק ישראל את הכללים והבהיר כי הפקדות שמקורן בחברות בעלות רישיון מהרשות ייחשבו כגורם ממתן סיכון, כפי שפורט בכתבה בנק ישראל מרכך את הכללים על כספי קריפטו בבנקים. שילוב הצעדים יוצר לראשונה מסגרת פיקוח כוללת - מהרישוי, דרך שמירת הנכסים ועד למעבר הכספים במערכת הבנקאית.

עבור משקי הבית, המשמעות המעשית היא הקטנת הסיכון להפסד מוחלט של הכסף עקב קריסת פלטפורמה או מעילה פנימית. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההנחיות אינן מגנות מפני הסיכון המרכזי בתחום - התנודתיות החדה של מחירי המטבעות עצמם. משקיע שהמטבע שרכש איבד מערכו לא יזכה לפיצוי, וההגנה הרגולטורית מתמקדת בשמירת הנכס עצמו, לא בערכו.

ההנחיות צפויות להיכנס לתוקף בהדרגה ולהותיר לחברות פרק זמן להתאמת מערכות הבקרה ולעמידה בדרישות ההון. חברות קטנות יותר עשויות להתקשות לעמוד ברף ההון החדש, מה שעשוי להוביל למגמת מיזוגים והתחזקות של השחקנים הגדולים. בשורה התחתונה, ישראל ממשיכה לצעוד לעבר שוק קריפטו ממוסד ומפוקח - מהלך שמצמצם את הפראות שאפיינה את התחום, אך גם מחייב את הצרכנים להמשיך ולבחון בקפדנות מול מי הם בוחרים לסחור.