בנק ישראל מרכך את הכללים: כך תפקידו כספי קריפטו בבנקים
המפקח על הבנקים מפרסם טיוטה שמחליפה את חובת הבדיקה האוטומטית של כל הפקדה מעל 100 אלף שקל בשנה בגישה מבוססת סיכון; הפקדות ממטבעות דיגיטליים דרך חברות מורשות יזכו למסלול מהיר
המפקח על הבנקים, בבנק ישראל, דני חחיאשווילי, מפרסם טיוטת הוראה שמסמנת שינוי גישה מהותי בכל הנוגע להפקדות שמקורן במטבעות דיגיטליים. במקום מנגנון אחיד שחייב את הבנקים לבחון באופן אוטומטי כל הפקדה שחוצה רף של 100 אלף שקל בשנה, המסמך החדש מציב מודל מבוסס סיכון, שמתאים את עומק הבדיקה לאופי העסקה ולזהות הגורם שממנו הגיע הכסף.
עד עכשיו, בנק שקיבל הפקדה גדולה שמקורה בקריפטו נדרש לתחקר את מסלול הכסף ואת מקורו, גם כאשר מדובר בפעילות שגרתית של לקוח מוכר. הטיוטה ממירה את החובה הגורפת בשיקול דעת מדורג, ומאפשרת לבנקים למקד משאבים במקרים שבהם קיים חשש ממשי להלבנת הון או למקור בעייתי.
הטיוטה מבהירה כי מוסד פיננסי רשאי להעניק שירותי תשלום הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים, וכי עצם הקשר של הפעילות לקריפטו ראוי להיבחן לגופו כשיקול אחד מני רבים. המסר הזה מבקש לשים סוף לתופעה שבה לקוחות רבים נתקלו בסירוב אוטומטי ברגע שהכסף היה מקושר למטבעות דיגיטליים.
המתווה מגדיר שלוש רמות של סיכון. הפקדות שמגיעות מחברות קריפטו מורשות בישראל, המחזיקות ברישיון של רשות שוק ההון, או מגופים מורשים בחו"ל ממדינות בעלות סיכון נמוך, ייחשבו כגורם ממתן סיכון, ויאפשרו טיפול מהיר עם בדיקה מצומצמת של מסלול הכסף.
ברמת הסיכון הגבוהה, כשמדובר בארנקים אנונימיים, בטכנולוגיות שמטשטשות זהות או במדינות בסיכון גבוה, יידרשו הבנקים לבדיקת נאותות מוגברת. במקרים אלה תיכלל חקירה פעילה של מקור ההון הכולל של הלקוח ושל מקור הכספים הספציפי, תיעוד בכתב בכל שלב, ואישור של הנהלה בכירה.
נדבך נוסף בטיוטה מסיר את החובה לעקוב אחר תנועת המטבעות הדיגיטליים אחרי שהומרו למטבע רגיל, שקל או דולר. המשמעות היא צמצום עומס בירוקרטי על הבנקים ברגע שהכסף כבר נכנס למערכת הפיננסית הרגילה.
עבור מחזיקי קריפטו, המהלך עשוי להקל על החיכוך המרכזי מול המערכת הבנקאית. שנים רבות התאפיינו בזהירות יתר של בנקים, שחששו מחשיפה רגולטורית והעדיפו להרחיק פעילות שמקורה במטבעות דיגיטליים. גישה מבוססת סיכון מאפשרת לבנקים להבחין בין לקוח שמבצע פעילות שקופה דרך זירת מסחר מפוקחת לבין העברה מארנק אנונימי, ולהתאים את רמת הבדיקה בהתאם.
הרקע לשינוי הוא התרחבות מהירה של שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל ובעולם, לצד מגמת פיקוח הולכת ומתבססת שכוללת רישוי חברות קריפטו והנפקת מטבעות יציבים. להרחבה: כל ההתפתחויות בשוק המטבעות הדיגיטליים. במקביל נמשך גל האימוץ המוסדי של ביטקוין על ידי גופים פיננסיים גדולים.
הטיוטה פתוחה עכשיו להערות הציבור, וצפויה להיכנס לתוקף כחצי שנה אחרי הפרסום הסופי שלה. עד אז יוכלו הבנקים, חברות הקריפטו והלקוחות להיערך למתווה החדש.
