האם הגענו למצב בו האמת איבדה כל משמעות
רישומים כוזבים בבית החולים קפלן, שקרים בלשכת ראש הממשלה בזמן המלחמה, עורכי דין מבלפים. האם המערכה אבודה או שיש עדיין מה לעשות?
ניתוח 1. "זוכר דברים שלא קרו"
איננו שואלים היכן הרישיון של הטייס (תמונת AI)
מספרים על אחד מגדולי ישראל, שלא היה מסוגל להוציא מפיו מילה רעה על יהודי. פעם נאלץ להבהיר שפלוני הוא שקרן, ולכן אמר כך: יש כל מיני דרגות של זיכרון. יש בעל זיכרון חלש, המגיע רק כמה ימים אחורה. בעל זיכרון ממוצע זוכר כמה חודשים. מי שניחן בזיכרון מצוין, זוכר מה אירע לפני שנים. אבל פלוני הוא בעל זיכרון בלתי רגיל: הוא זוכר דברים שלא קרו.
אני מספיק ותיק בעיתונות כדי לדעת שפעם היינו משתמשים במילה "שקרן" רק במקרים קיצוניים ונדירים. חיפשנו כל מיני חלופות: "לא אמת", "לא מדויק", "בלוף", "כזב" אם באמת כלו כל הקיצין. והיום? המילה הזאת כבר שחוקה לגמרי ורחוקה מלתאר את האורך והרוחב, הגובה והעומק של השקרים המקיפים אותנו.
חיינו בנויים לחלוטין על מתן אמון. אנחנו לא מבקשים לראות תעודת זהות של מי שאנחנו מחזרים אחריו. לא דורשים מהרופא להוכיח שהוא אכן הוא. לא מוודאים שהשופט באולם הוא זה ששמו על הדלת. לא מבררים האם המורה של ילדנו אינו מתחזה. לא שואלים היכן הרישיון של הטייס. משום שאין שום אפשרות לנהל חברה אנושית בלי האמון הזה - והנה הוא הולך ונשחק ואולי אף הולך ונהרס.
2. הכשרת רופאי לב
בית החולים קפלן. שקר על חיי אדם (צילום: האתר הרשמי)
נפתח בנקודת השפל שהיא אולי החמורה ביותר בה נתקלנו בתרבות השקר האופפת אותנו. הילה אלרואי חשפה השבוע בחדשות 13, כי במערך הקרדיולוגי בבית החולים קפלן ברחובות התקיימה שיטה של רישומים כוזבים בעת התמחות רופאים. ההסתדרות הרפואית הורתה להרחיק את מנהל המערך, פרופ' קובי ג'ורג', בשל חוסר אמינותו, ומתחה ביקורת על הנהלת בית החולים שאפשרה את הרישומים הכוזבים.
צריך לקרוא פעמיים ואולי שלוש כדי להאמין: רישומים כוזבים שיטתיים על התמחותם והכשרתם של רופאי לב, בבית חולים ציבורי במרכז ישראל של 2026. מדובר כאן בחיי אדם, במובן הכי בסיסי שלהם. המניעים לא הובהרו, אבל סביר להניח שהמטרה הייתה לחסוך במשאבים ובזמן, כלומר - לפחות חלקית מדובר בכסף. דומה שמכאן באמת אין לאן לרדת, אם כי החיים מלמדים אחרת.
3. לבלף לנשיא העליון
עורכי דין מגישים תצהירים כוזבים בעליל (תמונת AI)
כללי האתיקה מחייבים את עורכי הדין לסייע לבית המשפט לעשות משפט, ואוסרים עליהם להעלות טענות עובדתיות ומשפטיות בידיעה שאינן נכונות. השופטים מתייחסים אליהם כ-officers of the court, שליחיהם אל הצדדים. בעלי תפקידים נחשבים כזרועו הארוכה של בית המשפט. בתי הדין המשמעתיים מדגישים את חשיבותה של אמינותם.
אז מה? אני נתקל לא פעם בעורכי דין ששולחים מכתבים ובהם טענות שאין להן שום קשר למציאות. יש מהם שמגישים לבית המשפט תצהירים שהכזב גלוי על פניהם ואף מזמנים עדים בידיעה מראש שישקרו. אחרים מגישים כתבי טענות חסרי בסיס, בלא בדיקה מינימלית. ואולי השיא: ראיתי בקשות לדיון נוסף, המוגשות לנשיא/ת בית המשפט העליון, ואשר נענות בכך שה"הלכה" עליה רוצים לדון שוב - כלל לא נפסקה בהליך המקורי. כלומר: מנסים לבלף למי שעומד בראש מערכת המשפט, בהנחה שהוא לא יקרא או לא יבין או לא ישים לב.
באיזשהו שלב עלולה להגיע נקודה, בה בית המשפט לא יוכל להאמין אוטומטית לעורכי הדין שלפניו - ועוד לא דיברנו על ריבוי השימוש בהזיות AI בכתבי טענות. מצב כזה יהיה הרסני לכולנו, משום שלבית המשפט יש תפקיד חיוני מאין כמותו בשימורה של חברה מתפקדת, ואם השופטים לא יוכלו להסתייע בבאי כוח הצדדים - אנה אנו באים.
4. נגד העיתונות החופשית
הפנטגון פיטר את בכירי Stars and Stripes בשל פרסומיהם
במקביל, מתנהלת ברחבי העולם מלחמה של ממש נגד העיתונות החופשית - אולי הגורם האחרון המפריד בין הציבור לבין שקיעה במדמנת שקרים מוחלטת. שליטים סמכותנים כמו ולדימיר פוטין ורג'פ טאיפ ארדואן כבר השתלטו על העיתונות ברוסיה וטורקיה, בדיוק כמו שעשו רודנים במשך דורות רבים. וכעת המגמה הזאת מגיעה גם למדינות דמוקרטיות.
דונלד טראמפ מהלך אימים על אמצעי התקשורת הגדולים בארה"ב בדמות תביעות במיליארדי דולרים ואיומים לשלול רשיונות ולמנוע עסקאות. משרד ההגנה פיטר השבוע את העורך, המו"ל וכתבת המזרח התיכון של העיתון הצבאי "Stars and Stripes" בשל דיווחי אמת על מצוקת אלפי חייליה של נושאת המטוסים לינקולן.
אצלנו ניסו ישראל כ"ץ ושלמה קרעי לסגור את גל"ץ משום שתכניה לא נראו להם, ותאגיד כאן עדיין על הכוונת. המיליארדר ניר ברקת מנהל, מלשכת שר הכלכלה, קמפיין השתקה בריוני נגד חדשות 12. בה בעת מוזרמים תקציבי ענק ממשלתיים וניתנות הקלות משמעותיות לערוצי טלוויזיה ורדיו המזוהים עם השלטון הנוכחי. עוד חזית בה השקר מנצח.
5. האם המצב אבוד
להטיל על הרשתות החברתיות אחריות, ולו חלקית
ייתכן שבמידה רבה המצב אבוד. הרשתות החברתיות מעודדות הפצת שקרים וקונספירציות, משום ששיח מקטב טוב לתעבורה ולכן להכנסות. ה-AI הופך את הזיוף למשימה שכל ילד יכול לבצע ואין שום בעיה לפברק מסמכים, נאומים, תמונות וסרטונים כדי "להוכיח" שהשקר הוא אמת. המחוקק נמצא בפיגור עצום אחרי הטכנולוגיה, ויכולתם של בתי המשפט להתמודד עם שקרי המאה ב-21 קטנה עוד יותר.
מה כן אפשר לעשות? המחוקקים במדינות המפותחות חייבים לפעול מיד, ובין היתר לשקול הטלת אחריות (גם אם חלקית) על הפלטפורמות הדיגיטליות ועל יצרני ה-AI. הן מה שמכונה בשפה המשפטית "מונעי הנזק הטובים ביותר": מי שיכולים למנוע אותו במאמץ ובעלויות הקטנים ביותר. בתי המשפט צריכים להכביד את ידם על מי שמשקרים להם במזיד, כולל הוצאות אישיות כבדות ואף ייזום של הליכים פליליים. במקביל, יש להגביר את ההגנה על העיתונות החופשית ולהבדיל בין לשון הרע מכוונת/רשלנית לבין טעויות.
לתרבות ולחינוך יש תפקיד חיוני. עלינו להפסיק להתייחס בסלחנות ולעיתים אפילו בהבנה לשקרנים, רמאים וזייפנים. ערך אמירת האמת חייב להיות במקום הראשון במערכת החינוך. התורה אומרת "מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג": שקרים עלולים להוביל לרצח של חפים מפשע. אי-אפשר להתפשר על האמת, אי-אפשר לומר "זאת האמת שלו"; דעות יש רבות, אמת יש אחת. "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין על האמת ועל השלום", אמרו חז"ל. בלי אמת אין צדק, בלי אמת אין שלום, בלי אמת אין עולם אנושי.
6. לשכת נתניהו
לוק, אוריך ונתניהו. רוח המפקד אם לא הנחיה מפורשת (צילום: X)
ייתכן שתנאי היסוד הוא להוציא מחיינו הציבוריים את בנימין נתניהו וסביבתו. אבי, אדם חכם ומנוסה, אמר לי לפני שנים רבות, כי נתניהו הפך את השקר לנורמה בחיים הציבוריים בישראל. נתניהו הוא דוגמא מובהקת לביטוי האמריקני "speaks from both sides of his mouth": הוא אומר דברים והיפוכם בלי להניד עפעף. בעצם, הוא מגדיל לעשות: משקר משני צידי פיו בעת ובעונה אחת.
השבוע חשף אבישי גרינצייג ב-i24news התכתבויות מדהימות בין יונתן אוריך, טופז לוק ואלי פלדשטיין בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. זה שנתניהו היה עסוק בפוליטיקה מהשעות הראשונות של המלחמה - ידענו מזמן. אבל כעת קיבלנו הצצה, כנראה חלקית ביותר, למנגנון השקרים שהפעילה לשכתו. סביר מאוד להניח שהדברים נעשו בידיעתו ואף בהנחייתו, וגם אם לא - אין ספק שהם מבטאים את רוח המפקד.
אנשי הלשכה תדרכו נגד הרצי הלוי בטענה שלא הגיע לישיבת ממשלה, אליה כלל לא זומן. הם סיפרו שיואב גלנט מציע לאייל זמיר את תפקיד הרמטכ"ל, כדי לסכסך בין גלנט לבין הלוי. נתניהו שיקר כאשר הכחיש שמינה את יוסי כהן לשליח למשימות מיוחדות. פלדשטיין ואוריך האשימו בכזב את נפתלי בנט באחריות לבזבוזים במעונות ראש הממשלה שחשף מבקר המדינה, וייצרו מידע כוזב על פגישה בינו לבין אביגדור ליברמן. הלשכה הזינה שוב ושוב יעקב ברדוגו במסרים, שהוא הציג בכזב כידיעות עיתונאיות.
את כל זה (ומן הסתם הרבה יותר מזה) עושה לשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה, כולל נגד שר הביטחון והרמטכ"ל. וזה בא מאותם אנשים שיצרו את הפרסום השקרי ב"בילד" וממי שבזמן המלחמה גם שירת את קטאר, התומכת הגדולה של חמאס. אז מה הפלא שהשקר הופך לנורמה?
