נכנסה ב-2004 על בסיס אשרת עבודה שפקעה ב-2009 (תמונת AI)
נכנסה ב-2004 על בסיס אשרת עבודה שפקעה ב-2009 (תמונת AI)
פרסום ראשון

אזרחית הפיליפינים שהתה בארץ שלא כחוק 16 שנה - בטענה לזוגיות עם ישראלי

בני הזוג היו נשואים לאחרים, לאישה נולד ילד מגבר אחר, האיש המשיך את הקשר הזוגי עם אשתו, ולבסוף עזבה הפיליפינית את הארץ בעיצומם של ההליכים

איתמר לוין | (7)

אזרחית הפיליפינים שהתה בארץ 16 שנים שלא כחוק, טענה שהיא ביחסי זוגיות עם ישראלי - אך לבסוף עזבה מרצונה את ישראל. כך מעלה פסק דינו של שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, המדגים שוב עד כמה קל לשהות בישראל בניגוד לחוק ועד כמה האכיפה הייתה (ואולי עודנה) חלקית בלבד.

עובדת סיעוד פיליפינית שוהה בארץ מזה 22 שנים בניגוד לחוק

כיצד להתגורר בישראל על בסיס זמני מאז מלחמת ששת הימים

אבלינה גוטריז-אלטרחוס נכנסה ארצה ב-2004 על בסיס רשיון עבודה, שהוארך עד 2009. רק ב-2011 ביקש נסים חנגל להסדיר את מעמדה, בנימוק שהם מנהלים חיי זוגיות. השניים היו נשואים לאחרים באותה עת, מסמכי הגירושין של גוטריז התקבלו רק-2015 ואילו חנגל נותר נשוי ואף בקשר זוגי מסוים עם אשתו. בשל כך נדחתה בקשתם ובשנת 2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורם.

השניים ערערו לבית המשפט העליון, ובדיון במאי 2024 שיקפו השופטים את הקשיים שבהנמקת רשות האוכלוסין וההגירה. סוכם שהשניים יגישו בקשה חדשה; הם עשו זאת רק לאחר שנה. בספטמבר 2025 דחתה הרשות גם בקשה זו, בנימוק שלא הוכחה כנות הקשר בין השניים וכי כאמור חנגל עודנו בקשר זוגי עם אשתו. בית המשפט העליון ביקש את התייחסותם של השניים, הללו ביקשו מספר ארכות ולבסוף הודיעו בחודש שעבר, כי גוטריז עזבה את הארץ.

הוצאות בשיעור מופחת

הרשות ביקשה להטיל על גוטריז וחנגל הוצאות משמעותיות בשל התנהלותם, הכוללת הצגת מצג כוזב בדבר כנות הזוגיות ביניהם, הן לגורמי רשות האוכלוסין וההגירה והן לערכאות השונות שדנו בעניינם. היא ציינה, כי בשנת 2018 ילדה גוטריז ילד שחנגל אינו אביו - עובדה שאותה הכחישה כאשר נשאלה על כך. השניים השיבו, שהיה ביניהם קשר זוגי ושהוא התפרק בשל התארכות ההליכים. 

גרוסקופף החליט על הוצאות בסך 2,500 שקל ונימק: "יש להשית על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה, ולו בשיעור מופחת. אכן, דעתנו אינה נוחה מהתמונה העובדתית שהונחה בפנינו לאחרונה ביחס להתנהלות המבקשים. אולם, עדיין אין בה כדי לאיין כליל את הקושי שהתעורר בשעתו ביחס לנימוקי הדחייה שעמדו בבסיס הסירוב לבקשה להסדרת מעמדה של המבקשת 2 - לא לפי המסמכים שהונחו בפנינו בשלב הנוכחי  ואף בשים לב למשך ההליכים, אשר התפרשו על פני כ-15 שנה".

השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הסכימו עם גרוסקופף. את המבקשים ייצג עו"ד טל פרושן, ואת הרשות - עוה"ד רן רוזנברג ויונתן סיטון.

הוספת תגובה
7 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גלי סחלב טיארה 30/08/2026 14:35
    הגב לתגובה זו
    בית משפט העליון סובל מעליבות וריקבון שמאלני אין שום קשר בין צדק וחוק להחלטותשלובכל מקום אחר היו זוג הנוכלים נשלחים לכלא ונקנסים בעשרות אלפי שקלים.
  • 6.
    אנונימי 27/08/2026 22:34
    הגב לתגובה זו
    יש לייבוא ממולדובהשקטות
  • 5.
    משפטן 27/08/2026 21:02
    הגב לתגובה זו
    מדוע משפטים אינם מסתיימים תוך חודשים ספורים
  • 4.
    אנונימי 27/08/2026 13:16
    הגב לתגובה זו
    מה מעניין בידיעה הזאת
  • 3.
    אנונימי 27/08/2026 12:33
    הגב לתגובה זו
    בירוקרטיה בארץ וקה
  • 2.
    יוסי 27/08/2026 08:52
    הגב לתגובה זו
    שימו לב להתמשכות הדיונים ככ הרבה שנים. משהו שהדיון בריא היה מסיים בתוך מס שבועות. אבל זו דרישה מוגזמת ממערכת המשפט בישראל. ולבסוף להחלטת השופטים על השתת עלויות על העותרים בסכום מגוחך. זה לא כסף שלהם. מה איכפת להם
  • 1.
    פלסטישראל 26/08/2026 10:47
    הגב לתגובה זו
    יש פה למעלה מ50% תושבים אשר אינם יהודים מוסלמים אוקראינים אריתראים רוסים סודנים פיליפינים תאילנדים וגם מאות אלפי חילונים מנישואי תערובת כאשר חלק מהם אנטישמים.