המלחמה טלטלה את מכונת הקונקשנים של דובאי: תנועת הנוסעים צנחה ב-31%

במשך שנים בנתה דובאי את אחד המודלים המצליחים בתעופה העולמית על יתרון גיאוגרפי ברור: נוסע שטס מאירופה לאסיה, מאוסטרליה לאירופה או מהודו לארה"ב יכול לעבור דרך המפרץ כמעט בלי לסטות מהמסלול. סביב היתרון הזה צמחו Emirates ונמל התעופה הבינלאומי של דובאי, DXB, לאחת ממכונות הקונקשנים הגדולות בעולם.

המחצית הראשונה של 2026 חשפה את הצד הפגיע של המודל. רק 31.5 מיליון נוסעים עברו ב-DXB בששת החודשים הראשונים של השנה, ירידה של 31.3% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. מספר תנועות המטוסים ירד ב-32.1% לכ-150.6 אלף, והיקף המטען האווירי נחתך ב-28.7% ל-751.3 אלף טונות.

ברבעון השני הפגיעה הייתה חריפה אף יותר. בין אפריל ליוני עברו בנמל 13 מיליון נוסעים, לעומת כ-22.5 מיליון ברבעון המקביל, ירידה של כ-42%. באפריל לבדו עברו בשדה 3.5 מיליון נוסעים, לפני התאוששות ל-4.5 מיליון במאי ול-5 מיליון ביוני.

הירידה בולטת במיוחד על רקע שנת השיא שקדמה לה. ב-2025 טיפל DXB ב-95.2 מיליון נוסעים, הנתון הגבוה בתולדותיו, ושמר על מעמדו כנמל התעופה העמוס בעולם בתנועת נוסעים בינלאומית. בתוך חודשים ספורים עבר השדה מצמיחה לשיבוש שהחזיר את הפעילות שנים לאחור.

נקודת המפנה הגיעה ב-28 בפברואר, עם פרוץ המלחמה והתקיפות באיראן והתגובה האיראנית ברחבי המפרץ. מרחבים אוויריים נסגרו או הוגבלו, לוחות טיסות שונו וחברות תעופה זרות הפסיקו לטוס לדובאי, דוחא ואבו דאבי. כבר במרץ היה ברור שהמלחמה פוגעת במעמד המפרץ כצומת תעופה בין אירופה, אסיה ואפריקה.

הבעיה של דובאי לא הסתיימה עם פתיחת המרחב האווירי. חברות זרות החזירו קווים בקצב איטי יותר מהחברות המקומיות, וחלקן המשיכו לצמצם פעילות גם כשהשדה עצמו פעל באופן סדיר יותר. בסוף המחצית שירתו את DXB כמעט 50 חברות תעופה בינלאומיות, עם קישור ל-217 יעדים ב-99 מדינות. באוגוסט מספר החברות כבר עלה לכ-56, אך נותר רחוק מכ-90 שפעלו בשדה לפני המלחמה.

גם ההחלטות של החברות האירופיות ממחישות את הפער בין פתיחת השדה לבין חזרת הקיבולת. בריטיש איירווייז, למשל, מתכננת לחזור לדובאי רק בסוף אוקטובר ובתדירות נמוכה יותר מזו שהפעילה בעבר. החברה דחתה במקביל את חזרתה לחלק מהיעדים האחרים במפרץ ל-2027.

עבור שדה תעופה שמשרת בעיקר עיר מסוימת, ביטול קו פוגע בנוסעים שרצו להגיע לאותה עיר. אצל דובאי חלק גדול מהתנועה בנוי אחרת. נתח משמעותי מהנוסעים כלל אינו מתכנן להישאר באמירות, אלא משתמש ב-DXB כדי להחליף מטוס ולהמשיך ליעד אחר.

זה היתרון שאפשר ל-Emirates לצמוח במהירות: להביא נוסעים מעשרות ערים באירופה, לרכז אותם בדובאי ולשלוח אותם בתוך שעות להודו, תאילנד, אפריקה, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה. Qatar Airways בדוחא ו-Etihad באבו דאבי בנו מודלים דומים.

• מיליארד דולר לברזים מזהב: המספרים הבלתי נתפסים מאחורי המלונות הטובים בעולם
• גם כשעוברים בהם יותר מ-80 מיליון נוסעים: אלה נמלי התעופה הטובים בעולם ב-2026

אותו מבנה הופך את הנוסע גם לקל יותר לאובדן. מי שטס מלונדון לבנגקוק אינו חייב לעבור בדובאי. אם הוא מעריך שהמסלול דרך המפרץ מסוכן יותר, פחות יציב או חשוף לביטולים, הוא יכול לבחור טיסה ישירה או קונקשן דרך איסטנבול, אירופה או מרכז אסייתי אחר. הנוסע אינו נעלם מהשוק העולמי, הוא פשוט עובר לצומת אחר.

אחרי הצניחה: דובאי מנסה להחזיר את נוסעי הקונקשן

הנתונים של מאי ויוני מראים שהביקוש לא נעלם. מספר הנוסעים עלה מ-3.5 מיליון באפריל ל-5 מיליון ביוני, זינוק של כ-43% בתוך חודשיים. במקביל השתפרו שיעורי התפוסה במטוסים והתקרבו לקראת סוף המחצית לרמות של 2025.

ההתאוששות מחזקת את הטענה שהפגיעה נובעת במידה רבה ממחסור בקיבולת ומביטולי קווים, ולא מקריסה בביקוש לדובאי עצמה. החברות המקומיות החזירו חלק גדול מהרשת שלהן, בעוד חזרת המפעילות הזרות עדיין מפגרת.

התחזית הנוכחית היא לכ-70 מיליון נוסעים ב-DXB במהלך 2026 כולה. אם היעד יושג, המחצית השנייה תהיה חזקה בהרבה מהראשונה, אך מספר הנוסעים השנתי עדיין יהיה נמוך ביותר מ-25 מיליון לעומת השיא של 2025. היעד לחצות 100 מיליון נוסעים נדחה לתחילת 2027.

ההתאוששות אינה אחידה בין נמלי המפרץ. באבו דאבי נרשמו כבר בסוף יוני יותר מ-93 אלף נוסעים ביום וכמעט 500 תנועות מטוסים, רמות גבוהות מהתקופה המקבילה ב-2025. השדה מחובר ליותר מ-100 יעדים ומציג תמונה טובה יותר מזו של דובאי.

• בניוף בשיחת הוועידה: "השטות של הסאספוקליפסה, הגיע הזמן שתיפסק"
• קורץ: "הרבעון הטוב ביותר בתולדות קראודסטרייק"; אבטחת ה-AI היא ההזדמנות הגדולה שלה

גם דוחא נפגעה קשות בתחילת המלחמה, כאשר Qatar Airways השעתה את הפעילות עם סגירת המרחב האווירי. באמצע אפריל הפעילה החברה כ-60% מהקיבולת שקדמה למשבר, ובהמשך הרחיבה מחדש את הרשת ליותר מ-150 יעדים.

הפערים האלה מקשים לקבוע שמודל ההאבים של המפרץ נשבר. סביר יותר שבשלב זה מדובר במבחן לעמידות של כל מרכז תעופה ולמהירות שבה הוא מסוגל להחזיר חברות, קווים ונוסעים אחרי שיבוש ביטחוני.

הסיכון לדובאי גדול יותר משום שהתעופה אינה ענף שולי בכלכלת האמירות. ב-2023 הוערכה התרומה הישירה והעקיפה של הפעילות האווירית בכ-137 מיליארד דירהם, כ-37.3 מיליארד דולר, סכום שהיה שווה לכ-27% מהתוצר של דובאי. הפעילות תמכה בכ-631 אלף משרות.

חלק משמעותי מההשפעה מגיע מתיירות. המבקרים שנכנסים לדובאי דרך האוויר מוציאים כסף על מלונות, מסעדות, קניות, תחבורה ואטרקציות. ירידה בתנועת הנוסעים אינה נשארת בתוך הטרמינל, והיא יכולה להתגלגל לענפים נוספים שעליהם מבוססת הכלכלה המקומית.

אותו קשר פועל גם בתחום המטען. במחצית הראשונה עברו ב-DXB כ-751 אלף טונות בלבד, ירידה של 28.7%. השדה משמש מרכז לוגיסטי בין אסיה, אירופה ואפריקה, וחלק מהמטען מוטס בבטן מטוסי נוסעים. כאשר טיסות מתבטלות והקיבולת יורדת, נפגעת גם היכולת להעביר סחורות דרך דובאי.

האירוע מגיע בזמן רגיש במיוחד מבחינת תוכניות ההתרחבות של האמירות. דובאי מתכננת להעביר בהדרגה חלק גדול יותר מפעילות התעופה ל-Dubai World Central, נמל אל מכתום, ולבנות שם שדה שיוכל לטפל בעתיד בכ-260 מיליון נוסעים בשנה.

ההשקעה המתוכננת מוערכת בכ-35 מיליארד דולר. התוכנית נשענת על הנחה שלפיה תנועת הנוסעים העולמית תמשיך לצמוח, Emirates תרחיב את הצי והרשת ודובאי תשמור על מעמדה כצומת מרכזי בין מזרח למערב. 2026 אינה מבטלת את ההנחה הזאת, אך היא מוסיפה לה סיכון שקודם היה קל יותר להתעלם ממנו: מה קורה להשקעה של עשרות מיליארדים כאשר האזור כולו מאבד לפרק זמן את מעמדו כנתיב תעופה יציב.