עתירה: חוק התקשורת יפגע בצורה קשה ביצירה המקורית הישראלית

איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה ואיגוד העורכים למקצועות הפוסט מבקשים מבג"ץ לבטל את חוק התקשורת שיזם השר שלמה קרעי, או לפחות את חלקיו המפחיתים בכמחצית את חובת ההשקעה של ערוצי הטלוויזיה בהפקות מקור ישראליות. בפני בג"ץ תלויות ועומדות מספר עתירות נגד החוק, שלדברי קרעי יעודד את התחרות בתקשורת הטלוויזיונית, ולדברי מתנגדיו - יפגע בצורה אנושה בעיתונות החופשית, תוך מתן הטבות לערוצים התומכים בממשלה.

האיגודים מציינים, כי הן קרעי והן ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, שעמדה בראש הוועדה המיוחדת שדנה בחוק, אמרו במפורש שערוצים 12 ו-13 יחויבו להשקיע רק 6.5% מתקציביהם בהפקות מקור - לעומת 15% כיום. מדובר בכבשת הרש - "תעשיית היצירה הישראלית, המפיקים, התסריטאים, הבמאים, העורכים, השחקנים ואנשי הצוותים, ועימם הציבור הישראלי, הזכאי ליצירה ישראלית מגוונת ועצמאית, בענף התרבות הנגיש ביותר לציבור, הנמצא כמעט בכל בית בישראל". 

לדברי האיגודים, החוק כולל שורה של צעדים שיפגעו אנושות ביצירה המקורית, לצד הפחתת ההשקעה בהפקות המקור. ספקי תוכן זרים (ובראשם נטפליקס) קיבלו פטור מוחלט מהשקעה ביצירה ישראלית; האכיפה על החובות שנותרו לא הוסדרה אלא הושארה לחקיקה עתידית; הפחתת החובות החלות על הוט ועל yes; פריסת החובות לאורך שנים, כך שחלק מהערוצים יחויבו בהן בצורה מלאה רק ב-2032; מתן אפשרות להביא בחשבון הפקות קיימות לצורך חישוב חובות ההפקה; אפשרות לרכישה עצמית מתוך הערוצים במקום ממפיקים עצמאיים; הסטת משאבים של תאגיד כאן שנועדו להפקות מקור; מתן פטור אפשרי לערוץ 14 מחובות אלה; וביטול הוראות המיועדות לתמוך בקולנוע הישראלי.

הוועדה לא קיבלה תשתית מספרית

"המשותף לכל הרכיבים האמורים הוא שאין מדובר בשינויים טכניים מבודדים. מדובר בשורה של הסדרים, הפועלים במצטבר, אשר משנים את היקף הכספים העומדים לרשות היצירה, את זהות החייבים בהשקעה, את האופן שבו ניתן לזקוף השקעה ואת יכולת האכיפה של החובות. דווקא בשל כך נדרשה תשתית מספרית מלאה, אשר לא הוצגה בפני הוועדה", נאמר בעתירה. 

"ייחודה של עתירה זו אינו רק בהצבעה על הפגם ההליכי, אלא בהוכחת התוצאה שהוא הוליד: הקשר הסיבתי הישיר בין ההליך הלקוי לבין מחיקת נתח משמעותי מן היצירה הישראלית ופגיעה בהגנה על היצירה הישראלית. העתירה תראה כי הפגיעה בהפקות אינה תוצר לוואי מקרי, אלא תוצאה עליה התריעו העותרות בדיוני הוועדה ובמכתבים שנשלחו  לוועדה, יחד עם חברי הכנסת החברים בוועדה, אך כל אלה נתקלו בקיר מצד שר התקשורת ומי מטעמו, אשר סירבו להציג את הנתונים שיאפשרו בחינת המציאות כפי שהיא". 

כדוגמא לנתונים שלא עמדו בפני הוועדה מציינים האיגודים, כי בשנת 2021 השקיעו קשת ורשת 188 מיליון שקל בהפקות מסוגה עילית; לפי השיעור החדש, הסכום היה יורד ל-81.5 מיליון שקל בלבד. "הנתון האמור מחייב, לכל הפחות, תשובות לשאלות שלא נענו בפני הוועדה: מהו בסיס ההכנסות המעודכן של כל ספק תוכן; מהו היקף חובות ההשקעה הקיימות והצפויות; מהי השפעת שינוי בסיס החישוב" ועוד. "נתונים אלה מצויים, כולם או חלקם, בידי משרד התקשורת, גופי האסדרה והגופים המפוקחים, וחלק ניכר מהם ניתן להצגה גם באופן מצרפי או חסוי". 

האיגודים טוענים, כי "הדיון בוועדה נוהל למראית עין; חברי הכנסת נדרשו להצביע בלא נתונים, ללא ייעוץ משפטי שיכול היה לבחון את הדברים ולגבש עמדה משפטית מבוססת, ובריבוי נוסחים מתחלפים שהופצו ברגע האחרון, נוסחו על ידי השר עצמו ואנשיו. מהנפגעות המרכזיות של החוק בנוסחו הנוכחי היא היצירה הישראלית". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד צביקה גוטליב.