כמעט טריליון דולר: בסנט עשוי לממן רכישות אג"ח מקופת האוצר

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט עשוי לשלוף כלי נוסף בניסיון להרגיע את שוק האג"ח. לפי דיווח ב-CNBC, משרד האוצר בוחן שימוש בחשבון המזומנים הכללי שלו, ה-TGA, שבו נמצאים כיום כ-950 מיליארד דולר, כדי לממן רכישות חוזרות של אג"ח ממשלתיות ארוכות.

עצם האפשרות הספיקה כדי לספק מעט תמיכה לאג"ח. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים יורדת בכ-3 נקודות בסיס לאזור 4.7%, והתשואה ל-30 שנה יורדת בכ-4 נקודות בסיס לכ-5.24%. כאשר מחיר האג"ח עולה, התשואה עליה יורדת.

אבל בשווקים האחרים האווירה נשארת זהירה. החוזים על מדד נאסד"ק יורדים בכ-0.35%, מדד ת"א 90 מאבד כ-0.9% והזהב עולה בכ-1.5%. העלייה בזהב משקפת גם ביקוש לנכסים שנתפסים כמקלט, אבל גם חשש שהממשל האמריקאי ינסה לרכך את תנאי המימון באמצעות הזרמת נזילות ושינוי מבנה החוב.

חשוב לסייג פה. משרד האוצר לא מתכוון בהכרח להשתמש במלוא 950 מיליארד הדולר. שני הבכירים שעליהם מתבסס הדיווח אמרו כי החשבון נחשב זמין למימון הרכישות, אך לא מסרו כמה כסף יופנה אליהן או מתי תתקבל החלטה. לכן מדובר בינתיים באפשרות שנותנת לבסנט יותר מרחב פעולה - ולא בתוכנית לרכישת אג"ח בהיקף של כמעט טריליון דולר.

מהו חשבון ה-TGA?

ה-Treasury General Account הוא למעשה חשבון העו"ש של הממשל האמריקאי בבנק הפדרלי. אליו נכנסים תקבולי מסים וכספים שמגייס האוצר בהנפקת חוב, וממנו משולמים הוצאות הממשלה, משכורות, קצבאות ותשלומים לספקים.

לפי תחזית משרד האוצר מתחילת אוגוסט, יתרת החשבון אמורה לעמוד על כ-950 מיליארד דולר בסוף ספטמבר ואף עשויה להגיע לכ-1.05 טריליון דולר לקראת סוף אוקטובר, בשל צורכי המזומנים הצפויים של הממשלה. כעת מתברר שלפחות חלק מהכסף עשוי לשמש גם לרכישת אג"ח ישנות הנסחרות בשוק.

עד עכשיו העריך השוק שהאוצר יממן את הרכישות באמצעות הנפקת אג"ח קצרות, בעיקר מק"מ אמריקאי, וישתמש בתמורה לרכישת אג"ח ארוכות. בסנט כינה את המהלך "Treasury Twist": האוצר מקצר בפועל את מח"מ החוב שבידי הציבור, מגדיל את היצע החוב הקצר ומספק קונה לאג"ח הארוכות.

שימוש ב-TGA יכול לתת למהלך השפעה גדולה ומהירה יותר, משום שהאוצר יוכל לבצע רכישות בלי להנפיק באותו רגע כמות מקבילה של חוב קצר. כאשר הכסף יוצא מחשבון האוצר בפד ועובר למוכרי האג"ח, הוא מגדיל את יתרות המזומנים במערכת הפיננסית ותומך בנזילות.

זה עדיין אינו זהה להרחבה כמותית של הפד. בהרחבה כמותית הבנק המרכזי רוכש אג"ח ומגדיל את המאזן שלו. כאן משרד האוצר משתמש בכסף שכבר נמצא בחשבונו. נוסף על כך, אם האוצר ירצה בהמשך להחזיר את ה-TGA לרמתו הקודמת, הוא יצטרך לגייס מחדש את הכסף באמצעות הנפקות חוב - מה שיוציא חלק מהנזילות בחזרה מהשוק.

• בסנט לא מוותר - "ייתכן שהרכישות יעברו את ה-4 מיליארד דולר"
• בסנט מנסה לעצור את מפולת האג"ח - אבל השוק כבר מאותת שהבעיה עמוקה יותר

השבוע שבו התשואה ל-30 שנה הגיעה ל-5.34%

הדיווח מגיע לאחר שבוע חריג בשוק החוב האמריקאי. ביום שלישי הגיעה התשואה על האג"ח ל-30 שנה לכ-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. התשואה ל-10 שנים התקרבה ל-4.7%, על רקע שילוב של חששות אינפלציוניים, מחירי נפט גבוהים, גידול בהנפקות החוב וערעור האמון במסלול הפיסקלי של ארה"ב.

החוב הלאומי האמריקאי חצה בשבוע שעבר את רף 40 טריליון הדולר. במקביל, משרד האוצר נדרש להמשיך לגייס סכומים גדולים כדי לממן את הגירעון, בעוד חברות הטכנולוגיה מגייסות גם הן חוב בהיקפים גדולים למימון הקמת חוות שרתים ותשתיות AI. המשמעות היא תחרות הולכת וגוברת על הכסף של משקיעי האג"ח.

הלחץ לא היה אמריקאי בלבד. תשואות האג"ח הארוכות עלו גם ביפן, בגרמניה ובבריטניה, כשהמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב ממשלתי לטווח ארוך. מעבר לציפיות הריבית, השוק מתמחר גם "פרמיית טווח" גבוהה יותר - פיצוי על הסיכון שאינפלציה, גירעונות והנפקות גדולות ישחקו את ערך האג"ח לאורך השנים.

ההודעה הראשונה עבדה - אבל לזמן קצר

ביום רביעי הפתיע משרד האוצר כשהודיע כי יכפיל לפחות את תקרת הרכישות בכל פעולה באג"ח לטווחים של 10 עד 30 שנה, מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר. ההגדלה תיכנס לתוקף ב-9 בספטמבר ותישאר בתוקף לפחות עד 4 בנובמבר.

משרד האוצר הסביר כי המטרה היא "לספק תמיכת נזילות גדולה יותר" בסדרות הארוכות. בסנט אף אמר לאחר מכן כי הרכישות עשויות להיות גדולות מ-4 מיליארד דולר בכל פעולה, בהתאם לתנאי השוק.

• מיקרון יורדת 3.3%, אינטל 2%; החוזים על הנאסד"ק מובילים את הירידות
• ספייסX חצתה 100 שיגורים השנה, המניה חוזרת למחיר ההנפקה

התגובה הראשונית היתה חדה. התשואה ל-30 שנה ירדה מאזור 5.34% לכ-5.2%, והתשואה ל-10 שנים ירדה לכ-4.66%. אלא שבתוך פחות מיממה חלק גדול מהמהלך נמחק, והתשואות חזרו לעלות. מבחינת המשקיעים, רכישה של 4 מיליארד דולר היא סכום קטן יחסית לשוק אג"ח ממשלתיות בהיקף של יותר מ-32 טריליון דולר ולצורכי הגיוס השוטפים של הממשל.

האפשרות להשתמש ב-TGA משנה מעט את החישוב. היא מאותתת שבסנט עשוי להעמיד לרשות התוכנית סכומים גדולים יותר, ולכן הדיווח הנוכחי מתקבל ברצינות רבה יותר מההודעה על הכפלת התקרה. עם זאת, כל עוד לא פורסמו היקף ותדירות הרכישות, השוק מתמחר בעיקר את האיום בהתערבות ולא ביקוש ממשי שכבר נכנס למסחר.

האוצר יכול לקנות זמן, לא לפתור את בעיית החוב

רכישות חוזרות יכולות לשפר את הסחירות באג"ח ישנות, לצמצם פערים בין סדרות ולהוריד זמנית את התשואות הארוכות. ירידה כזאת חשובה לממשל משום שהתשואה ל-10 ול-30 שנה מחלחלת לריביות על משכנתאות, הלוואות לחברות ומימון פרויקטים.

אבל המהלך אינו משנה את התמונה הפיסקלית הבסיסית. כל עוד הממשלה ממשיכה לנהל גירעון גבוה, היא תצטרך לחזור לשוק ולגייס חוב. שימוש במזומנים שנצברו ב-TGA יכול לדחות חלק מההנפקות או לשנות את העיתוי שלהן, אך אינו מבטל אותן.

זו גם הסיבה שהתגובה בזהב מעניינת. ירידה בתשואות בדרך כלל תומכת בזהב משום שהיא מפחיתה את העלות האלטרנטיבית של החזקת נכס שאינו משלם ריבית. הפעם מצטרף לכך גם חשש שהאוצר הופך לשחקן פעיל יותר בקביעת תנאי השוק, בשעה שהפד מנסה לשמור על אמינותו במאבק באינפלציה.

המבחן של בסנט יהיה בשבועות הקרובים. אם התשואות הארוכות יישארו מעל 5% גם לאחר הגדלת הרכישות, המשמעות תהיה שהשוק דורש פתרון פיסקלי ולא רק התערבות טכנית. אם האוצר אכן ישתמש בחלק ניכר מה-TGA, התשואות עשויות לקבל תמיכה משמעותית יותר - אבל השאלה הבאה תהיה כיצד ומתי ימלא הממשל את החשבון מחדש.