קרן המטבע: זינוק התשואות על האג"ח הוא הסיכון הגדול למערכת הפיננסית
קרן המטבע הבינלאומית שינתה את סדר העדיפויות שלה. בדוח היציבות הפיננסית העולמית, שמתפרסם פעמיים בשנה ויצא היום, בועת ה-AI כבר לא עומדת לבדה בראש רשימת החששות. בכירים בקרן מסבירים שהשינוי הגדול ביותר מאז הדוח הקודם, באפריל, הוא הזינוק בתשואות של אג"ח ממשלתיות, והם רואים בו את האיום המיידי והדחוף יותר.
הקרן מונה שלושה סיכונים מרכזיים שעלולים להפוך תנודה רגילה בשווקים לטלטלה של ממש: תיקון חד במניות ובנכסים שקשורים לבינה מלאכותית, קפיצה חדה בתשואות האג"ח של הממשלות ומתקפות סייבר מתוחכמות יותר ויותר. ברקע, לפי הדוח, השווקים מחזיקים מעמד יפה בזכות צמיחה סבירה ורווחים חזקים של החברות. דווקא השקט הזה מטריד את הכלכלנים בקרן, כי מתחתיו הצטברו חולשות שעלולות להגדיל כל זעזוע.
בארה"ב התשואה על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים נסחרת סביב 5.2%, ובתחילת החודש היא טיפסה לשיא של יותר משני עשורים. התשואה על האג"ח ל-30 שנה עומדת על כ-5.6%. גם באירופה וביפן עלויות הגיוס של הממשלות הגיעו לרמות שלא נראו שם שנים ארוכות. המלחמה עם איראן דחפה את מחירי האנרגיה למעלה, חבית מסוג ברנט נסחרת סביב 105 דולר, והאינפלציה שחזרה הובילה כמה בנקים מרכזיים, ובהם הפדרל ריזרב, לחזור להעלות ריבית.
בקרן מזכירים שהעולם כבר ראה גל אינפלציה שנענה בהעלאות ריבית. ההבדל הוא במבנה החובות. הממשלות לוו המון בשנים של הכסף הזול, אחרי המשבר של 2008 ובתקופת הקורונה, וחלק גדול מהחוב הזה קצר יחסית. המשמעות היא שהן צריכות למחזר אותו בתדירות גבוהה, וכל מחזור כזה נעשה עכשיו בריבית יקרה יותר. במקביל, שוק האג"ח מלא היום בשחקנים שמגיבים מהר מאוד לתנודות מחיר, ובראשם קרנות גידור שנשענות על אשראי מהבנקים.
על קרנות הגידור הקרן מקדישה פרק שלם. הנכסים שהן מנהלות בעולם הגיעו לכ-13 טריליון דולר, פי שלושה ויותר מאשר ב-2013. בימים רגועים הן מוסיפות נזילות ועוזרות לתמחור, אבל כשהשוק נבהל, המינוף והפוזיציות הצפופות עלולים לגרום לכולן למכור בבת אחת. הנזק יכול לעבור משם גם לבנקים שמממנים אותן. לצד זה מצביע הדוח על פער נזילות שהולך וגדל אצל חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, ועל מינוף גובר בשוק האשראי הפרטי.
הגופים המוסדיים בישראל, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים חלק משמעותי מהנכסים בחו"ל, גם באג"ח ממשלתיות וגם במניות טכנולוגיה, וכשהתשואות עולות, מחירי האג"ח הקיימות יורדים. עליית תשואות חדה גם מייקרת את המימון לחברות, ובסופו של דבר מגיעה למחיר המשכנתאות וההלוואות.
בחזית הבינה המלאכותית, הקרן מעריכה שהסיכון לתיקון חד נשאר בערך ברמה של לפני חצי שנה. המכפילים התמתנו מעט, כי הרווחים של החברות היו חזקים במיוחד, אבל המינוף סביב תעשיית ה-AI עלה. כבר לפני שנה השוותה הקרן את בום ה-AI לתקופת הדוט-קום. הפעם היא ממליצה לרגולטורים להגביל אשראי לגופים שמחפשים חשיפה לתחום, להטיל דרישות הון גבוהות יותר על אשראי בנקאי שקשור אליו ולבדוק את ההסדרים המעגליים שבהם חברות מממנות זו את זו.
בניתוח של השווקים החשופים ביותר ל-AI, קוריאה הדרומית ויפן בלטו ברשימה. הדוח יצא ביום שבו מדד קוספי בסיאול צנח בכ-7%, ומניות סמסונג ו-SK הייניקס איבדו יותר מ-12% כל אחת, אחרי שמנכ"ל ברודקום הזהיר מהתנהגות של קזינו בשוק ה-AI. מדד ניקיי ביפן ירד בכ-2%.
בדוח יש גם פרק על הפיכת נכסים לטוקנים דיגיטליים. השוק הזה עדיין קטן ומפוצל, ולפי הקרן הוא עשוי לייעל את המסחר, אבל גם לפתוח ערוצים חדשים למינוף ולפערי נזילות. לצד דוח היציבות פרסמה הקרן היום גם את תחזית הכלכלה העולמית שלה.
