קרן המטבע: בום ה-AI מזכיר את הדוט-קום - אבל לא יקריס את הכלכלה
הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, פייר-אוליבייה גורינשה, מזהיר שבום ההשקעות בבינה המלאכותית בארה"ב עלול להסתיים בקריסה בסגנון בועת הדוט-קום. עם זאת, בניגוד לחששות, הוא לא מאמין שזה יהפוך לאירוע סיסטמי שיקריס את הכלכלה האמריקאית או העולמית.
יש דמיון רב בין בועת מניות האינטרנט של סוף שנות ה-90 לבין בום ה-AI הנוכחי. שתי התקופות דחפו את שווי המניות ואת העושר מרווחי הון לשיאים חדשים. הצריכה עלתה, והלחצים האינפלציוניים התגברו. זה מה שקורה כשהשוק מאמין שטכנולוגיה חדשה תשנה הכל, גם אם התשואות האמיתיות עדיין לא מומשו. אז וגם עכשיו, ההבטחה של טכנולוגיה חדשה ומשנת משחק לא תמיד עומדת בציפיות השוק בטווח הקצר. כשהתשואות לא מגיעות מהר מספיק, שווי המניות קורס. זה מה שקרה ב-2000, וזה מה שעלול לקרות עכשיו. אבל יש הבדל קריטי: ההשקעה במגזר ה-AI לא ממומנת באשראי ומינוף חוב. היא ממומנת על ידי חברות טכנולוגיה שיושבות על הרים של מזומן. כשאין חוב במשוואה, הסיכון למשבר סיסטמי נמוך בהרבה.
גורינשה הסביר בראיון לרויטרס כי המימון הזה לא מגיע מחוב, ומשמעות הדבר היא שאם יהיה תיקון שוק, כמה בעלי מניות יפסידו. אבל זה לא בהכרח יעבור למערכת הפיננסית הרחבה יותר ויגרום לפגיעה במערכת הבנקאות או במערכת הפיננסית בכלל. זה הפער המרכזי בינה לבין משבר 2008.
הכלכלה עדיין לא רואה את התועלת
חברות הטכנולוגיה שופכות מאות
מיליארדי דולרים על שבבי AI, כוח מחשוב, מרכזי נתונים ותשתיות אחרות, במרוץ לפרוס טכנולוגיה שאמורה להגדיל את הפרודוקטיביות בצורה דרמטית ולחסוך מיליארדים. עם זאת, הרווחים האלה עדיין לא באמת התממשו. הכלכלה עדיין לא רואה את התועלות שהובטחו. זה בדיוק מה שקרה בסוף
שנות ה-90: מניות האינטרנט נסחרו בשווי מטורף ולא הניבו הכנסות אמיתיות. השוק הימר על העתיד, והעתיד לא הגיע מהר מספיק. התוצאה הייתה קריסת הדוט-קום ב-2000 ומיתון בארה"ב ב-2001.
- התוכנית ששינתה את פני כלכלת ישראל ומה קרה היום לפני 19 שנה
- בסנט תוקף את קרן המטבע: "שכחתם את התפקיד שלכם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשקעה הקשורה ל-AI עלתה בפחות מ-0.4%
מהתוצר של ארה"ב מאז 2022. לשם השוואה, ההשקעות בעידן הדוט-קום עלו ב-1.2% מהתוצר בין 1995 ל-2000 - פי שלושה מהמצב הנוכחי. הנתונים מגיעים מקרן המטבע הבינלאומית, והם מראים שלמרות הרעש והתרגשות, הבום הנוכחי פחות מסיבי ממה שהיה אז. זה לא אומר שאין סיכון, אבל אם
תהיה נפילה היא כנראה תהיה פחות קשה.
למרות שההשפעה הישירה על היציבות הפיננסית מוגבלת, גורינשה אמר שיש אפשרות שתיקון ב-AI יוביל לשינוי ברגשות ובסובלנות לסיכון. זה עלול להוביל לתמחור מחדש רחב יותר של נכסים שיכול ללחוץ על מוסדות פיננסיים שאינם בנקים. המינוף המופרז בשיא בועת הנדל"ן האמריקאית ב-2008 עזר להביא את המשבר הפיננסי הגלובלי. זה גרם לכישלונות של בנקים גדולים והביא למיתון העמוק ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30. המצב הנוכחי שונה, אין מינוף גבוה, ולכן הסיכון למשבר סיסטמי נמוך יותר.
הגורמים לצמיחה האמריקאית והעולמית
התחזית הכלכלית העולמית של קרן המטבע הבינלאומית, ציינה את בום ההשקעות ב-AI כאחד הגורמים שתומכים בצמיחה האמריקאית והעולמית השנה. גורמים
נוספים כוללים שיעורי מכס אמריקאיים שנמוכים מהחששות הראשוניים, ותנאים פיננסיים קלים יותר בחלקם בגלל ירידת הדולר. אבל יש בעיה: ההשקעות הגבוהות ב-AI והצריכה המוגברת מעלות את הביקוש בכלכלה ומוסיפות ללחצי האינפלציה. זה קורה בלי שהכלכלה רואה עדיין רווחי פרודוקטיביות
אמיתיים.
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- חברת BigBear הביטחונית מזנקת 11% לאור דוח רבעוני ורכישה משמעותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בינתיים, ההשקעה במגזרים שאינם טכנולוגיים יורדת. חלק מהסיבה היא חוסר הוודאות לגבי המכסים של הנשיא דונלד טראמפ. החברות לא יודעות מה יהיו העלויות שלהן, אז הן מעדיפות לא להשקיע. קרן המטבע הבינלאומית צופה עכשיו ירידה קטנה יותר באינפלציה לצרכן בארה"ב ב-2025 ל-2.7% במקום לרמות נמוכות יותר. ב-2026 האינפלציה צפויה לרדת רק ל-2.4%. לשם השוואה, לפני שנה קרן המטבע חזתה שהאינפלציה האמריקאית תחזור השנה ליעד של 2% של הפדרל ריזרב.
גורמים נוספים שמשאירים את האינפלציה גבוהה כוללים הגירה אמריקאית מופחתת שמצמצמת את מספר העובדים הזמינים, והאפקט המאוחר של המכסים על מחירי הצרכן. גורינשה אמר שההשפעה של המכסים מתחילה לחלחל למערכת. עד כה, הראיות מצביעות על כך שהיבואנים, החברות שמייבאות סחורה לארה"ב, ספגו את עלות המכסים בשולי הרווח שלהן. הן לא העבירו את העלות הזו ללקוחות הסופיים. והמכסים גם לא שולמו על ידי היצואנים במדינות הזרות, כמו שטראמפ טען שיקרה.
טראמפ
טען שמדינות זרות ישלמו את המחיר של המדיניות הפרוטקציוניסטית שלו. הוא הימר שיצואנים זרים יספגו את עלות המכסים רק כדי לשמור על נוכחות בשוק הצרכנים הגדול בעולם. אבל ההערכה של גורינשה מראה אחרת. היא תואמת את הממצאים של מחקרים אקדמיים, סקרים ומנהיגים עסקיים: החברות
האמריקאיות הן אלה שאוכלות את עלות המכסים, לא היצואנים הזרים. המחיר נופל על היבואנים האמריקאים, שמפחיתים את שולי הרווח שלהם כדי לא להעלות מחירים ללקוחות.
גורינשה אמר שמחירי היבוא לא ירדו, ולכן ברור שהיצואנים
הזרים לא ספגו את המכסים. אם היצואנים היו מורידים את המחירים שלהם כדי לפצות על המכס, מחירי היבוא היו יורדים. זה לא קרה. המשמעות היא שהעלויות האלה בסופו של דבר יועברו לצרכנים האמריקאים והחברות האמריקאיות לא יכולות לספוג את זה לנצח. כשהמחירים יעלו, זה יוסיף ללחצי
האינפלציה. זה עוד גורם שמסבך את המצב של הפדרל ריזרב ושל הכלכלה האמריקאית כולה.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.64% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)טבע עולה 3.7%, בשיא של ה-5 שנים האחרונות, איטורו קופצת ב-11%; הנאסד״ק יורד ב-0.8%
הנאסד"ק בירידה של 0.8%; לייבפרסון עולה 30%; הממשל האמריקאי לקראת החזרת הפעילות ואיתו שורה של נתוני מאקרו שייתנו לנו הבנה על מצב הכלכלה האמריקאית ולאן פני הריבית
וול סטריט מחפשת AI. אמרתם בשיחת הועידה שאתם מתרחבים ב-AI המניה תזנק - טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה? ; רכשתם פעילות של AI - המניה תזנק 28% במחזור ענק. זה מה שקלטורה Kaltura 32.99% דיווחה הבוקר והמניה שלה טסה - קלטורה רוכשת את הסטארטאפ הישראלי eSelf.ai ב-27 מיליון דולר.
עוד מזנקת היא לייבפרסון בעקבות דוחות ותחזית. זו חברה שהיתה מהראשונות שפיתחו צ'אט, אבל הוא לא היה מאוד חכם. הבינה המלאכותית גמרה את העסק, ולייבפרסון לייבפרסון 20.91% מנסה להמציא את עצמה מחדש. המניה מזנקת ב-30% לאחר פרסום הדו״חות ל-Q3. החברה רשמה הכנסות של כ-60.2 מיליון דולרים - ירידה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך מדובר בנתון חיובי מעל לתחזיות השוק. גם בשורת רווח ה-EBITDA שעמד על כ-4.8 מיליון דולרים החברה עקפה את ציפיות השוק כשבשנת 2025 כולה החברה מעריכה הכנסות בטווח שבין 235-240 מיליון דולרים(העלאת התחזית המוקדמת).
אחרי פתיחה חזקה לשבוע האווירה עכשיו זהירה. ברקע יש התקדמות מעודדת לקראת סיום של השבתת הממשל האמריקאי והרבה צפיה ל"מבול" של נתוני מאקרו שיגיעו בעקבות זה. האופטימיות בקשר לסיום ההשבתה מגיעה בעיקר מההצבעה של הסנאט שהייתה בלילה. הסנאט אישר את הצעת החוק לסיום השבתת הממשל שהייתה הארוכה בתולדות ארה"ב והגיעה ל-41 ימים (!) ההצעה אושרה ברוב של 60 מול 40 קולות, אחרי שקבוצה של דמוקרטים מתונים הצטרפה לרפובליקנים. ההצעה כנראה גם תעבור בבית הנבחרים והיא תכלול תשלום לעובדים במגזר הציבורי שלא קיבלו שכר בתקופת ההשבתה כמו גם איסור על פיטורים עד סוף ינואר. עם זאת, במפלגה הדמוקרטית מותחים ביקורת על כך שההסכם אינו כולל את הארכת הסובסידיות לחוק הבריאות.
במהלך ההשבתה פעילות התעופה בארה"ב מאוד נפגעה, כשמחסור בבקרי טיסה ובצוותי אבטחה הוביל לעיכובים נרחבים ולביטול של יותר מ-10,000 טיסות ברחבי המדינה. החזרה לשגרה צפויה להוריד את הלחץ בשדות התעופה בהדרגה שזה גם בשורה טובה לאזרח ולכלכלה למרות שגורמים תעשייה מעריכים שיידרשו עוד כמה וכמה ימים עד שהמערכת תחזור לפעול בקצב של השגרה.
- וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
- אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2%, מאנדיי צונחת 19% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקווה לסיום ההשבתה מעודדת את המשקיעים זה מגיע אחרי שבועות של חשש מפגיעה בצריכה ובפעילות הכלכלית. עכשיו המשקיעים מתמקדים באפשרות שהחזרה לשגרה תאפשר פרסום מחודש של נתוני מאקרו שנעצרו, וככה גם תספק לפד' תמונה מלאה לפני החלטת הריבית שיקבל בדצמבר.
