הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, פייר-אוליבייה גורינשה, מזהיר שבום ההשקעות בבינה המלאכותית בארה"ב עלול להסתיים בקריסה בסגנון בועת הדוט-קום. עם זאת, בניגוד לחששות, הוא לא מאמין שזה יהפוך לאירוע סיסטמי שיקריס את הכלכלה האמריקאית או העולמית. 

יש דמיון רב בין בועת מניות האינטרנט של סוף שנות ה-90 לבין בום ה-AI הנוכחי. שתי התקופות דחפו את שווי המניות ואת העושר מרווחי הון לשיאים חדשים. הצריכה עלתה, והלחצים האינפלציוניים התגברו. זה מה שקורה כשהשוק מאמין שטכנולוגיה חדשה תשנה הכל, גם אם התשואות האמיתיות עדיין לא מומשו. אז וגם עכשיו, ההבטחה של טכנולוגיה חדשה ומשנת משחק לא תמיד עומדת בציפיות השוק בטווח הקצר. כשהתשואות לא מגיעות מהר מספיק, שווי המניות קורס. זה מה שקרה ב-2000, וזה מה שעלול לקרות עכשיו. אבל יש הבדל קריטי: ההשקעה במגזר ה-AI לא ממומנת באשראי ומינוף חוב. היא ממומנת על ידי חברות טכנולוגיה שיושבות על הרים של מזומן. כשאין חוב במשוואה, הסיכון למשבר סיסטמי נמוך בהרבה.

גורינשה הסביר בראיון לרויטרס כי המימון הזה לא מגיע מחוב, ומשמעות הדבר היא שאם יהיה תיקון שוק, כמה בעלי מניות יפסידו. אבל זה לא בהכרח יעבור למערכת הפיננסית הרחבה יותר ויגרום לפגיעה במערכת הבנקאות או במערכת הפיננסית בכלל. זה הפער המרכזי בינה לבין משבר 2008.

הכלכלה עדיין לא רואה את התועלת

חברות הטכנולוגיה שופכות מאות מיליארדי דולרים על שבבי AI, כוח מחשוב, מרכזי נתונים ותשתיות אחרות, במרוץ לפרוס טכנולוגיה שאמורה להגדיל את הפרודוקטיביות בצורה דרמטית ולחסוך מיליארדים. עם זאת, הרווחים האלה עדיין לא באמת התממשו. הכלכלה עדיין לא רואה את התועלות שהובטחו. זה בדיוק מה שקרה בסוף שנות ה-90: מניות האינטרנט נסחרו בשווי מטורף ולא הניבו הכנסות אמיתיות. השוק הימר על העתיד, והעתיד לא הגיע מהר מספיק. התוצאה הייתה קריסת הדוט-קום ב-2000 ומיתון בארה"ב ב-2001.

• התוכנית ששינתה את פני כלכלת ישראל ומה קרה היום לפני 19 שנה
• בסנט תוקף את קרן המטבע: "שכחתם את התפקיד שלכם"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשקעה הקשורה ל-AI עלתה בפחות מ-0.4% מהתוצר של ארה"ב מאז 2022. לשם השוואה, ההשקעות בעידן הדוט-קום עלו ב-1.2% מהתוצר בין 1995 ל-2000 - פי שלושה מהמצב הנוכחי. הנתונים מגיעים מקרן המטבע הבינלאומית, והם מראים שלמרות הרעש והתרגשות, הבום הנוכחי פחות מסיבי ממה שהיה אז. זה לא אומר שאין סיכון, אבל אם תהיה נפילה היא כנראה תהיה פחות קשה.

למרות שההשפעה הישירה על היציבות הפיננסית מוגבלת, גורינשה אמר שיש אפשרות שתיקון ב-AI יוביל לשינוי ברגשות ובסובלנות לסיכון. זה עלול להוביל לתמחור מחדש רחב יותר של נכסים שיכול ללחוץ על מוסדות פיננסיים שאינם בנקים. המינוף המופרז בשיא בועת הנדל"ן האמריקאית ב-2008 עזר להביא את המשבר הפיננסי הגלובלי. זה גרם לכישלונות של בנקים גדולים והביא למיתון העמוק ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30. המצב הנוכחי שונה, אין מינוף גבוה, ולכן הסיכון למשבר סיסטמי נמוך יותר.

הגורמים לצמיחה האמריקאית והעולמית

התחזית הכלכלית העולמית של קרן המטבע הבינלאומית, ציינה את בום ההשקעות ב-AI כאחד הגורמים שתומכים בצמיחה האמריקאית והעולמית השנה. גורמים נוספים כוללים שיעורי מכס אמריקאיים שנמוכים מהחששות הראשוניים, ותנאים פיננסיים קלים יותר בחלקם בגלל ירידת הדולר. אבל יש בעיה: ההשקעות הגבוהות ב-AI והצריכה המוגברת מעלות את הביקוש בכלכלה ומוסיפות ללחצי האינפלציה. זה קורה בלי שהכלכלה רואה עדיין רווחי פרודוקטיביות אמיתיים.

• מניות הכרייה האוסטרליות מזנקות – טראמפ רוצה מינרלים קריטיים
• הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

בינתיים, ההשקעה במגזרים שאינם טכנולוגיים יורדת. חלק מהסיבה היא חוסר הוודאות לגבי המכסים של הנשיא דונלד טראמפ. החברות לא יודעות מה יהיו העלויות שלהן, אז הן מעדיפות לא להשקיע. קרן המטבע הבינלאומית צופה עכשיו ירידה קטנה יותר באינפלציה לצרכן בארה"ב ב-2025  ל-2.7% במקום לרמות נמוכות יותר. ב-2026 האינפלציה צפויה לרדת רק ל-2.4%. לשם השוואה, לפני שנה קרן המטבע חזתה שהאינפלציה האמריקאית תחזור השנה ליעד של 2% של הפדרל ריזרב.

גורמים נוספים שמשאירים את האינפלציה גבוהה כוללים הגירה אמריקאית מופחתת שמצמצמת את מספר העובדים הזמינים, והאפקט המאוחר של המכסים על מחירי הצרכן. גורינשה אמר שההשפעה של המכסים מתחילה לחלחל למערכת. עד כה, הראיות מצביעות על כך שהיבואנים, החברות שמייבאות סחורה לארה"ב, ספגו את עלות המכסים בשולי הרווח שלהן. הן לא העבירו את העלות הזו ללקוחות הסופיים. והמכסים גם לא שולמו על ידי היצואנים במדינות הזרות, כמו שטראמפ טען שיקרה.

טראמפ טען שמדינות זרות ישלמו את המחיר של המדיניות הפרוטקציוניסטית שלו. הוא הימר שיצואנים זרים יספגו את עלות המכסים רק כדי לשמור על נוכחות בשוק הצרכנים הגדול בעולם. אבל ההערכה של גורינשה מראה אחרת. היא תואמת את הממצאים של מחקרים אקדמיים, סקרים ומנהיגים עסקיים: החברות האמריקאיות הן אלה שאוכלות את עלות המכסים, לא היצואנים הזרים. המחיר נופל על היבואנים האמריקאים, שמפחיתים את שולי הרווח שלהם כדי לא להעלות מחירים ללקוחות.

גורינשה אמר שמחירי היבוא לא ירדו, ולכן ברור שהיצואנים הזרים לא ספגו את המכסים. אם היצואנים היו מורידים את המחירים שלהם כדי לפצות על המכס, מחירי היבוא היו יורדים. זה לא קרה. המשמעות היא שהעלויות האלה בסופו של דבר יועברו לצרכנים האמריקאים והחברות האמריקאיות לא יכולות לספוג את זה לנצח. כשהמחירים יעלו, זה יוסיף ללחצי האינפלציה. זה עוד גורם שמסבך את המצב של הפדרל ריזרב ושל הכלכלה האמריקאית כולה.