צילום: בנק ישראל
צילום: בנק ישראל
היום לפני

התוכנית ששינתה את פני כלכלת ישראל ומה קרה היום לפני 19 שנה

ביזפורטל מגישים: היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים שעיצבו את פני הכלכלה בישראל ובעולם - והיום על ההתרחשויות הבולטות בתאריך ה-20 ביולי

עמית בר | (8)

20 ביולי 2006 – ירידות חדות בבורסה בת"א על רקע מלחמת לבנון השנייה

ב־20 ביולי 2006, במהלך השבוע הראשון של מלחמת לבנון השנייה, חוותה הבורסה בתל אביב ירידות חדות. מדד ת״א 25 נפל בכ־2.3% על רקע חששות מהתרחבות הקרבות. בצפון הארץ אלפי עסקים השביתו פעילות, תנועת סחורות ירדה, והבנקים נערכו למתן הקלות באשראי לעסקים שנפגעו. הדולר התחזק מול השקל, בעיקר בשל נהירה למט"ח כפי שקורה פעמים רבות כשפורץ אירוע קיצון ביטחוני, בעוד מניות בתחום הביטחוני – כמו אלביט מערכות ותעשיות ביטחוניות נוספות – רשמו עליות בזכות הערכות להזמנות עתידיות. האירוע שיקף את הרגישות של הכלכלה הישראלית למצבים של מתיחות ביטחונית והבליט את יכולת השוק להתאושש לאחר מכן במהירות יחסית.

20 ביולי 1994 – ירידות חדות בבורסה בתל אביב בעקבות פיגוע בבואנוס איירס

ב־20 ביולי 1994, יום לאחר פיגוע קשה בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס והחרפת המתח הביטחוני בישראל, רשמה הבורסה בתל אביב ירידות חדות. מדד המעו״ף ירד בכ־3.5% על רקע חשש מהשלכות ביטחוניות וכלכליות רחבות. מניות התיירות, התעופה והקמעונאות נפגעו במיוחד, ואילו איגרות חוב ממשלתיות נהנו מביקושים חזקים. בנק ישראל הודיע באותו יום כי הוא עוקב אחרי ההתפתחויות ומוכן להתערב במקרה של פגיעה משמעותית בשער החליפין או בתנאי הנזילות – מהלך ששידר לשווקים תחושת ביטחון למרות האווירה הקשה.


20 ביולי 1985 – תוכנית הייצוב הכלכלית של ממשלת ישראל יוצאת לדרך

ב־20 ביולי 1985 יצאה לדרך אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות הכלכלה הישראלית. האינפלציה, שזינקה לכ־450% בשנה, איימה למוטט את המשק. התוכנית, שהובילו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי, כללה קיצוץ חד בסובסידיות, הקפאת מחירים ושכר, העלאת מסים והפחתה משמעותית של הוצאות הממשלה. הופעלו מנגנוני פיקוח הדוקים על אשראי, שערי חליפין והזרמת הון, מתוך מטרה לעצור את הסחרור. בתוך חודשים ספורים נבלמה האינפלציה וירדה לכ־20% בשנה – הישג מהיר ומפתיע. עם זאת, המחיר החברתי היה כבד: יוקר המחיה זינק, הפערים הכלכליים התרחבו, שכבות חלשות נפגעו מקיצוץ בקצבאות ומהעלאות מחירים, והציבור נדרש להסתגל למציאות חדשה שבה ההגנה הממשלתית מצטמצמת והאחריות הכלכלית האישית גדלה.


20 ביולי 1969 – אפולו 11 נוחתת על הירח ומשנה את כללי המשחק בחלל


ירח
ירח - צילום: NASA


ב־20 ביולי 1969 נחתה החללית אפולו 11 על הירח במה שנתפס כצעד קטן לאדם וכצעד היסטורי ענקי עם השלכות כלכליות עצומות. תעשיות התעופה והחלל בארה״ב רשמו באותן שנים צמיחה אדירה בזכות השקעות ממשלתיות, והאירוע חיזק את מעמדה של ארה״ב כמעצמה טכנולוגית וכלכלית. מניות של קבלני ביטחון וחלל, כמו נורת׳ אמריקן רוקוול וגרומן, זינקו באותן שנים, וההשקעות הציבוריות במחקר ופיתוח הוכיחו את עצמן כמנוע צמיחה שמחלחל גם לאזרח הפשוט – החל מפיתוחי מיקרואלקטרוניקה ועד חומרים מרוכבים שהפכו לטכנולוגיות מסחריות בשוק האזרחי.


20 ביולי 1944 – ועידת ברטון וודס מניחה את היסודות לכלכלה הגלובלית

ב־20 ביולי 1944 התכנסה בארה״ב ועידת ברטון וודס (על שם העיירה בניו המפשייר שבה התקיימה), שנחשבת לאבן דרך בהיסטוריה הכלכלית. 44 מדינות קבעו בה כללים חדשים לניהול הכלכלה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה. במסגרת הוועידה הוכרז על הקמתם של שניים מהמוסדות הכלכליים  הבינלאומיים הבולטים - קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי. עוד הוסכם על יצירת מערכת של שערי חליפין קבועים יחסית, שבה הדולר נקבע כמטבע עוגן בינלאומי הצמוד לזהב. המדינות התחייבו להימנע ממדיניות הפוגעת בסחר החופשי, ונקבעו מנגנונים להעמדת הלוואות חירום למדינות במשבר כדי למנוע התמוטטויות פיננסיות. ההחלטות הללו הובילו לשיקום הכלכלה העולמית, ליצירת יציבות ארוכת טווח בשוקי המטבעות ולבסיס שעליו נבנתה הגלובליזציה המודרנית, עם גידול מואץ בסחר ובהשקעות בינלאומיות בעשורים הבאים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    על ניפוח מחירי הדירות שההשוק הנדלן יקרוס בקרוס כל כלכלת השקר תקרוס כולל השקל (ל"ת)
    רועי הכלכלכה החדשה לפני 17 שנה כלכלה שבנויה 20/07/2025 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דעה 20/07/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    משנות ה2000 הכנסתי סנופי תא 125 דקס שווקים מתעוררים. הקשר בין הדקס ותא אבסולוטי בעתקים. המדד המוביל תא מבין כולם הגרוע שווקים מתעוררים אחריו סנופי. דולר שקל יורו שם השקל דומה לדולר במינוף לטוב ולרע והפוך מהאירו.
  • 1.
    היום אנחנו 20 שנה עם ממשלות ביבי שרק דופקות את הציבור. יוקר מחיה בין הגבוהים בעולים בטופ של הטופ. (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
  • נריה 20/07/2025 18:32
    הגב לתגובה זו
    על שפגע בעם ישראל
  • חנניה 20/07/2025 19:00
    כן יהי רצון
  • יסכה 20/07/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    ישלם בגדול על האסונות שהביא לעם ישראל
  • ישי 20/07/2025 17:00
    הגב לתגובה זו
    הליכוד הימין הביאו את הקפיטליזם במקום הסוציאליזם.פתחו שווקים. ריסקו מונופולים. פתחו את השמיים. את הסלולאר. את היבוא.הוציאו גז.השמידו את האויב.יש עוד הרבה מה לעשות ויעשו אבל השמאל הוכח כמשמיד ערך כלכלי מדיני וצבאי.
  • מצב כלכלי הטוב בהסטוריה אבל ממתי עובדות מבלבלות שמאלנים (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שלחה גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חזר למגמת ירידה והזהב חזר לעלות; מטא משנה כיוון מהמטאוורס לעבר ה-AI הלביש; מה קרה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת ועל בסיס מה נפלה סנטינל וואן? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני, כשה-S&P500 ננעל בעליה של 0.2%, הדאו גם הוא עלה 0.2% ואילו הנאסד"ק עלה 0.3%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות