משטרת ישראל פרסמה יוצאת במכרז להתקנת כ-250 מצלמות מתקדמות מבוססות מדידת מהירות ממוצעת, טכנולוגיה שתחליף את מערכת A-3, המכונה "הקופסאות הכתומות", אחרי יותר מ-14 שנות פעילות. התקנה ראשונית של המצלמות החדשות תהיה בחצי השני של 2026, והפעלה מלאה לקראת 2027.

איך עובדת הטכנולוגיה החדשה?

המצלמות החדשות שוברות פרדיגמה: במקום מדידת מהירות נקודתית, הן מחשבות מהירות ממוצעת על פני קטע כביש של מאות מטרים עד קילומטרים. הרכב מתועד פעמיים: בכניסה וביציאה, באמצעות טכנולוגיית ANPR (Automatic Number Plate Recognition), שמזהה לוחיות רישוי בדיוק של 97% בתנאים רגילים ו-90% במהירויות גבוהות. הזמן בין התיעודים מחולק במרחק, וכל חריגה מהמגבלה הממוצעת מובילה לדוח אוטומטי.

המערכת עמידה בתנאי שטח קשים: חיישני אינפרא-אדום ו-LED מאפשרים צילום לילה, פלאש להתמודדות עם תאורה לקויה ומגן נגד ונדליזם. בנוסף, היא מזהה נתיב נסיעה מדויק, מה שמאפשר אכיפה גם על חציית נתיבים מסוכנת או נסיעה בנתיבי חירום. התיעוד כולל תמונות קלוז-אפ של לוחית הרישוי, זמן מדויק ברמת אלפיות שנייה, מיקום GPS ופרטי המצלמה. הנתונים מועברים דרך רשת מוצפנת לארונות שליטה מרכזיים, עם גיבוי תקשורת.

בישראל כבר נוסה פיילוט בכביש הערבה, שהוכיח ירידה של קרוב ל-20% בעבירות מהירות. במדינות כמו בריטניה והולנד, שבהן מופעלות מאות אלפי מצלמות דומות, נרשמה ירידה של אפילו 40% בתאונות קטלניות. המכרז דורש מהספק הזוכה הוכחת אמינות משפטית, כולל בדיקות מכון התקנים ותקני סייבר.

• החל מהשנה הבאה: כך תחלק המשטרה עוד אלפי דוחות לנהגים בישראל
• בקרוב - כמות דוחות התנועה תזנק; מערכות חדשות יחליפו את המצלמות הקיימות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הזדמנויות: מה הטכנולוגיה מבטיחה?

המהפכה מבטיחה שיפורים משמעותיים. ראשית, הפחתת מהירות אמיתית: במקום "ציד נקודתי", האכיפה תכסה התנהגות לאורך זמן, מה שצפוי להוריד תאונות קשות ב-25% ומעלה, על פי נתונים אירופיים. שנית, אכיפה בכל תנאי: לילה, גשם או לוחיות מיוחדות (צבאיות, זמניות). שלישית, שקיפות: תיעוד דיגיטלי מלא יקטין טענות על אי-דיוקים ויאפשר ערעורים מבוססים. רביעית, שילוב עם מערכת ISA (Intelligent Speed Assistance), שמשנת 2025 חובה בכל רכב חדש – ימנע חריגות מראש.

אך יש חששות - העלות גדולה ומוערכת במאות מיליונים למדינה, כולל תחזוקה שנתית, על חשבון משלמי המיסים. פרטיות: תיעוד נסיעות מלא, לוחית, נתיב, זמן ותמונה, מעלה שאלות על אחסון נתונים, גישה ציבורית ושמירה מפני דליפות. האם ניתן להונות את המערכת? בלימה אסטרטגית בין מצלמות עדיין אפשרית, אם כי קשה יותר. פריסה: 250 מצלמות אינן מכסות את כל 22,000 הק"מ של כבישי ישראל; קטעים לא מכוסים, כמו צמתים, עלולים להישאר בעייתיים.

למה נפרדים מהקופסאות הכתומות?

מערכת A-3, שהושקה ב-2012, הסתמכה על פסי מתכת מוטמנים בכביש שחישבו מהירות על בסיס זמן מעבר. היא כללה פחות מ-100 מצלמות פעילות, רבות מהן "דחלילים" ללא חלקי חילוף. הבעיה המרכזית: נהגים למדו "להתחכם", האטה פתאומית לפני המצלמה והאצה מיידית אחריה. כתוצאה, האכיפה לא מנעה נהיגה פרועה לאורך קטעים ארוכים.

• לקסוס של טויוטה חוזרת למשחק: ה-LFA בגרסה חדשה - חשמלית, חדה, ומרשימה
• טיסות לאילת בתדירות גדולה יותר - וכמה עולה טיסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עסקאות 0 ק"מ - עשרת הכללים שאתם חייבים להכיר

ב-2018 הופסקה הפעילות זמנית בגלל כשלים בכיול, ובתי משפט דחו דוחות בטענה לאי-דיוקים בתנאי כביש משתנים או תאורה. למרות הכרה חלקית באמינותה מאוחר יותר, הביקורת נמשכה על "שימוש לא הוגן" ועל כשלים טכניים. ב-2022 הודיעה המשטרה על סיום החוזה עם מלם-תים, ספקית המערכת, והחלה תכנון ההחלפה. כיום, 80% מהדוחות ניתנים על ידי שוטרים, ורק 20% על ידי מצלמות, נמוךמאוד מהממוצע האירופאי. 

השינוי הנוכחי מגיע על רקע עלייה חדה בקטל בדרכים: הקטל בדרכים גדל ומגיע לשיא של 20 שנה כשמספר התאונות הקשות זינק בכ-25%. על רקע זה, מוחלפות המלצמות וננקטים צעדים נוספים - תוכנית אכיפה לאומית חדשה, בהקצאת 50 מיליון שקלים. התוכנית, בשיתוף משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), כוללת 239 ניידות תנועה נוספות, שדרוג מצלמות קיימות ומיקוד בעבירות מסכנות חיים

במקביל למכרז, אושר ב-2025 עדכון רף אכיפה: בצמתים, דוח יישלח כבר מ-10 קמ"ש מעל המותר (לעומת 20 קמ"ש קודם), כדי למנוע "גניבת רמזורים". בוועדת הכלכלה דנו בהחמרת עונשים: מעל 50 קמ"ש חריגה  הזמנה לדין ו-10 נקודות; מעל 120 קמ"ש בכביש מהיר.  עמותת