כטב"מ שאהד 136   (קרדיט: SpektreWorks)
כטב"מ שאהד 136 (קרדיט: SpektreWorks)

ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים

הפנטגון מציג כטב"מ תקיפה חד פעמי שמבוסס על שאהד 136 האיראני, במחיר עשרות אלפי דולרים במקום עשרות מיליונים. שינוי תפיסה בעקבות המלחמה באוקראינה ואצלנו

רן קידר | (4)
נושאים בכתבה כטב"ם

ארה"ב מצטרפת באופן רשמי למגמה שמובילה את שדות הקרב בשנים האחרונות - מעבר מכלים יקרים ומתוחכמים למערכות זולות, המיוצרות בכמויות גדולות וניתנות "להקרבה". פיקוד המרכז האמריקאי מקים כוח ייעודי בשם Task Force Scorpion Strike ומצייד אותו ברחפני תקיפה קלים של חברת SpektreWorks מאריזונה, שמבוססים על הנדסה לאחור של השאהד 136 האיראני.

העובדה שהפנטגון בוחר לא רק ללמוד את הדגם האיראני אלא גם להפעיל משהו דומה בשטח, היא סוג של הודאה: ארה"ב כנראה נשארה מאחור בתחום הכטב"מים והרחפנים הזולים, בזמן שיריבות כמו איראן ורוסיה הפכו אותם לנשק יומיומי, אפקטיבי ובעיקר משתלם.

למה דווקא עכשיו - המציאות בשדה הקרב השתנתה

שאהד 136, שפותח באיראן והופעל נגד מטרות אמריקאיות ובעלות ברית במזרח התיכון, הפך במלחמת אוקראינה למוצר המוני. רוסיה משתמשת בו בגלים גדולים, והמערב ראה בזמן אמת איך כלי פשוט, עם מנוע בסיסי ורכיבים זולים, מצליח לשחוק מערכות הגנה יקרות.

הפער במחיר מסביר לבד את שינוי הכיוון. רחפן שאהד מוערך סביב 35 אלף דולר ליחידה, בעוד הרחפן האמריקאי MQ 9 ריפר עולה בערך 30 מיליון דולר. במילים אחרות, גם אם הרחפן האיראני לא פוגע בכל ניסיון, עצם היכולת לשגר מאות יחידות בזול משנה את כללי המשחק. הפנטגון מבין שכדי להישאר רלוונטי הוא חייב לשחק באותו מגרש.

הדגם האמריקאי, שמכונה במערכת הביטחון LUCAS או גרסאות דומות שלו, נועד לבצע תקיפה חד פעמית, סיור ואפילו משימות ימיות. הוא מבוסס על כנף דלתא, גוף קל וחיישנים קדמיים - תצורה שמזכירה מאוד את השאהד.

החברה שפיתחה אותו עשתה הנדסה לאחור לדגם האיראני, בדומה למה שהפנטגון ביקש מהתעשייה כבר בקיץ האחרון - "שכפול מלא" של השאהד לצרכי ניסוי, אימון ופיתוח הגנות. עכשיו זה כבר לא רק ניסוי - זה פריסה מבצעית.

בפנטגון מדברים על "עידן חדש של רחפנים חד פעמיים וזולים". זה נשמע טוב מבחינת עלות-תועלת, אבל גם מעלה שאלות. רחפנים כאלה נוטים להיות פחות מדויקים ויותר "סטטיסטיים" - כלומר, שיגור רב מתוך הנחה שחלק יפגעו.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשילוב עם מודיעין בזמן אמת, נחילי רחפנים ויכולת ייצור מהיר, גם מערכת פשוטה יכולה להפוך לכלי שמכריע אזור שלם. זו בדיוק הנקודה שאיראן ורוסיה הדגימו, וכעת ארה"ב מנסה להדביק.


מה צריך לדעת על שאהד 136 האיראני

כטב"מ תקיפה מתאבד

השאהד 136 הוא כטב"מ תקיפה מתאבד, שפועל במתכונת של "חד־כיוון" - הוא לא נועד לשוב מהמשימה. הכטב"מ נושא ראש נפץ, מנווט לעבר היעד ומתפוצץ עליו. הדיוק לא גבוה במיוחד, אבל העלות הזולה מאפשרת ייצור מסיבי ויצירת איום מתמשך.

עלות זולה, אפקט הרתעה גבוה

הכטב"מ מיוצר בעלות של כ־35 אלף דולר בלבד ליחידה, ומורכב מחלקים פשוטים יחסית - לעיתים מפסולת טכנולוגית ממוחזרת. המחיר הנמוך מאפשר לאיראן ולבעלות בריתה לשגר כמויות גדולות מאוד ולשחוק את מערכות ההגנה.

שימוש נרחב באוקראינה ובמזרח התיכון

השאהד 136 שימש את רוסיה בהתקפות רבות באוקראינה, בעיקר נגד תשתיות אזרחיות וחשמל. גם ארגוני טרור כמו חיזבאללה והחות'ים בתימן קיבלו גישה לכטב"מים האלה, והשתמשו בהם נגד מטרות אמריקאיות, סעודיות וישראליות.

כושר טיסה לטווח ארוך

למרות הפשטות הטכנית, השאהד 136 מסוגל לטוס מאות קילומטרים - עד 2,500 ק"מ, לפי הערכות. מנוע בוכנה קטן ומערכות ניווט בסיסיות מאפשרות לו להמריא ממרחק רב ולהתקרב ליעד באופן חשאי יחסית.

חתימה נמוכה ומאתגר לגילוי

הכטב"מ טס בגובה נמוך, במהירות בינונית, ובעל חתימה תרמית ורדארית נמוכה - מה שמקשה על גילוי מוקדם. השימוש בחומרים לא מתכתיים מגביר את האתגר עבור מערכות הגנה אווירית.

מערכות ניווט פשוטות ועמידות לשיבוש

השאהד לא נשען על GPS בלבד, ולעיתים משתמש בניווט אינרציאלי או מראשי ביות זולים. המשמעות היא שגם בסביבות משובשות או תחת לוחמה אלקטרונית – הוא יכול להגיע ליעד, אם כי לא בדיוק רב.

העתק אמריקאי - מבוסס על אותו עקרון

לאחרונה דיווח הפנטגון על פיתוח גרסה אמריקאית לשאהד, שמיוצרת על ידי SpektreWorks באריזונה. המטרה - להשוות את היתרון האיראני והפרוקסי שלו בשדות הקרב של אוקראינה והמרחב המזרח־תיכוני, תוך שימוש בפתרון זול וזמין.

חלק מהמהפכה במלחמות העתיד

השאהד מייצג גישה חדשה ללחימה – המון מערכות פשוטות במקום פלטפורמה יקרה אחת. העלות־תועלת שלו הופכת אותו לסמל של עידן שבו טכנולוגיה עממית ועילגות מייצרות איום אמיתי על צבאות מערביים.

איומים על ספינות ומטרות אסטרטגיות

השאהד מותאם גם לתקיפת מטרות בים – כולל מכליות נפט וספינות סוחר. במקרים רבים שוגרו שאהדים לעבר בסיסים של צבא ארה"ב או מטרות ישראליות, בניסיון לשתק או לפחות להרתיע.

הפצה גלובלית - וחשש מהתחמשות טרוריסטית

איראן מספקת את השאהד לבני בריתה ולקבוצות חמושות ברחבי העולם, מה שמעורר חשש כבד מפני זליגה לגורמים קיצוניים נוספים. היכולת לייצר אותו מקומית באמצעות חלקים פשוטים, רק מגבירה את הפוטנציאל להפצה רחבה.

הוספת תגובה
4 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גמליל 04/12/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    והיכן ישראל בתמונה אם האמריקאים והרוסים לא מתביישים להעתיק מדוע שגם ישראל לא תעשה זאת מה עוד שכלכלית משאבינו די מוגבלים בודאי בהשוואה לינקים הטחונים. נייצר כתבמים באגורות ונפעל בהצלחה לא פחות גדולה מהאירנים
  • אנונימי 04/12/2025 23:24
    הגב לתגובה זו
    ארצות הברית לומדת רק מריבות ולאממידידות וחבל
  • 2.
    מצחיק כי אלה כתבמים שהאירנים העתיקו מישראל (ל"ת)
    אבי 04/12/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/12/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
    תלמידי הישיבה הגנו על בני ברק ומאה שערים אף טיל לא פגע בהם