
תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
תרומה למדע, סביבה ובריאות
העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.
בכתבה (במדור היום לפני) על הקמת גוגל, נסקר כיצד ברין, שנולד במוסקבה והיגר לארה"ב בגיל 6, בנה אימפריה טכנולוגית שמאפשרת לו כעת להשקיע בסדרי עדיפויות אלה. זווית סביבתית רחבה יותר כוללת את Catalyst4 כחלק ממגמה בעמק הסיליקון: פילנתרופים כמו ברין משקיעים באקלים לא רק דרך תרומות, אלא גם דרך השקעות בסטארט-אפים, אם כי ביקורת מצביעה על כך שהתעשייה הטכנולוגית עצמה תורמת לפליטות פחמן גבוהות.
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
התרומה הנוכחית מציבה את ברין כאחד ממובילי הדור החדש של הפילנתרופים בעמק הסיליקון, כאלו שמחברים בין הצלחה עסקית לבין מעורבות חברתית. לא מדובר רק בתרומות קלאסיות, אלא בגישה שמשלבת יזמות, מדע וחשיבה מערכתית, עם התמקדות באתגרים ארוכי טווח כמו שינויי אקלים ומחלות כרוניות. זווית כלכלית: תרומות כאלה מפחיתות חשיפה להון מרוכז, אך גם יוצרות תלות בעמותות פרטיות, בניגוד לגישות ציבוריות כמו זו של ביל גייטס. בסקירה על אירועים היסטוריים הקשורים לברין, מודגש כיצד מסלול חייו, מהגירה סובייטית להקמת גוגל, מעצב את סדרי העדיפויות הללו.
סרגיי ברין: בן מהגרים מרוסיה שהפך לאחד האנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין נולד ב-1973 במוסקבה למשפחה יהודית. כשהיה בן שש עזבה משפחתו את ברית המועצות ועברה להתגורר בארצות הברית, בבריחה מאנטישמיות ומהגבלות על הזדמנויות לימוד. המעבר העניק לסרגיי גישה לחינוך מערבי, שהניח את היסודות לקריירה שלו.
מגיל צעיר התבלט בכישרון מתמטי ובתבונה אינטלקטואלית. אביו, פרופסור למתמטיקה, עודד אותו ללמוד מדעי המחשב. ברין סיים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ובהמשך למד בסטנפורד, שם פגש את שותפו העתידי למיזם ששינה את עולם האינטרנט.
יחד עם לארי פייג' ייסד ברין ב-1998 את גוגל, מנוע החיפוש שהפך במהירות לדומיננטי בעולם. השניים עיצבו את האינטרנט מחדש באמצעות אלגוריתם חיפוש מהיר, מדויק ונקי מעומס פרסומי.
לאורך השנים התרחבה גוגל הרבה מעבר לתחום החיפוש, עם פרויקטים בתחומי בינה מלאכותית, טכנולוגיות ענן, אנליטיקה ואף תחומים פורצי דרך כמו רכבים אוטונומיים וחומרה מתקדמת. ברין נותר דמות מפתח בחברה, גם אם לא בתפקיד יומיומי.
הונו של ברין מוערך נכון ל-2025 ביותר מ-210 מיליארד דולר, מה שממקם אותו בקביעות בין האנשים העשירים בעולם. ההון נובע בעיקר מהחזקותיו בגוגל דרך חברת האם אלפבית.
למרות פרישתו מתפקיד ניהולי פעיל ב-2019, הוא חזר לתמונה בשנים האחרונות, בעיקר סביב תחום הבינה המלאכותית.
ברין היה נשוי פעמיים. בפעם הראשונה נישא לאן ווג'יצקי, ממייסדות חברת 23andMe, ולשניים נולדו שני ילדים. הם התגרשו ב-2015. ב-2018 התחתן עם עורכת הדין ניקול שאנהאן, אך הנישואים הסתיימו ב-2023.
למרות עושרו, ברין אינו נוהג לחיות בסגנון ראוותני. הוא השקיע רבות בפילנתרופיה, בעיקר דרך קרנות ועמותות שבהן הוא תורם. תרומות רבות הופנו למחקר רפואי, לתחום הבריאות, למחלת פרקינסון ולמיזמים בתחום טכנולוגיה סביבתית.
בשנים האחרונות העניק תרומות משמעותיות במניות אלפבית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. חלקן הועברו לקרן הפרטית שלו, וחלקן הושקעו ביוזמות צדקה ובריאות. הדבר מעיד על כך שהוא אינו רק צובר עושר, אלא גם מחלק אותו.
ברין אוהב פעילות גופנית וטיולים, ומגלה עניין במדע, ביוטכנולוגיה ובריאות. הוא מעורב גם במחקרים של טכנולוגיות מתקדמות וחקר המוח.
- 4.תמי 30/11/2025 15:49הגב לתגובה זועים כול המיליונים שלו הו לא יכול ללכת לספרחחחח
- 3.מעביר מכיס לכיס (ל"ת)אנונימי 30/11/2025 07:30הגב לתגובה זו
- 2.אביטל 29/11/2025 14:44הגב לתגובה זוהם באמת אף פעם לא משלמים מס.
- 1.כלכלן 29/11/2025 14:00הגב לתגובה זוברין ממוצא יהודי אשתו הראשונה יהודיה וילדיו נחשבים יהודים . נדרש להצית את הניצוץ היהודי אצלו ולקרב אותו לישראל .ואולי יתרום גם לתחומי בריאות בישראל
- לגוגל מרכז מחקר בישראל וחוץ מזה אנחנו לא שנוררים (ל"ת)אנונימי 30/11/2025 21:56הגב לתגובה זו
- אף אחד לא חייב לנו דבר (ל"ת)אנונימי 30/11/2025 08:26הגב לתגובה זו
- מרינה 30/11/2025 00:42הגב לתגובה זולפני שמקבלים תרומות הפרזיטים.
- מה הקשראנטישמית שכמותך (ל"ת)אנונימימתי מבני ברק 30/11/2025 14:11

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה
25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים.
סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה.
אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר.
"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.
- למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
- שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".
