
הענקית שנולדה בדיוק לפני 27 שנים והדגם הכושל של חברת הרכב המצליחה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-4 בספטמבר
4 בספטמבר 1998 - סרגיי ברין ולארי פייג' מקימים את גוגל
ב-4 בספטמבר 1998 נוסדה חברת גוגל, אחת מהחברות שהשפיעו יותר מכל על הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים. אבל ההתחלה הייתה רחוקה מלהיות מבריקה או יומרנית. שני סטודנטים צעירים לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין, נפגשו באירוע קבלת סטודנטים. תחילה, הם לא הסתדרו במיוחד, אך בהמשך גילו עניין משותף בבעיה טכנולוגית מסוימת: איך למצוא מידע רלוונטי מתוך כמויות עצומות של דפי אינטרנט.
ב-1996 הם התחילו לעבוד על פרויקט בשם BackRub, שניסה לדרג את חשיבות הדפים באינטרנט לפי מספר ואיכות הקישורים המובילים אליהם. המודל הזה, שהתבסס על הרעיון ש"דף שמקשרים אליו יותר, חשוב יותר", היה חידוש של ממש. פייג' וברין הבינו שהדירוגים שהיו קיימים באותה תקופה פשוט לא מספקים, ושהגישה האקדמית שלהם עשויה לפתור את הבעיה.
העבודה החלה מתוך מעבדות האוניברסיטה, והשרת הראשון שלהם היה ממוקם בחדר במעונות. הציוד היה בסיסי, התקציב מוגבל, והשיווק לא היה קיים. כל מה שהיה להם זה אלגוריתם חכם, רעב טכנולוגי, ושאיפה לפתור בעיה מעשית. באוגוסט 1998 הם קיבלו את ההשקעה הראשונה - 100 אלף דולר מהיזם אנדי בכטולשיים, וכעבור פחות מחודש, ב־4 בספטמבר, נרשמה החברה באופן רשמי בשם Google Inc.
הרעיון לשם נולד משיבוש של המונח המתמטי "גוגול" (googol) שהוא מספר שמיוצג על ידי 1 ואחריו 100 אפסים. המונח עצמו נטבע במקור על ידי אחיינו בן ה־9 של המתמטיקאי האמריקאי אדוארד קסנר, שביקש שם למספר עצום.
- ההשקות המסחריות המהפכניות ששינו את פני עולם התקשורת ועולם הרכב
- 10 הרכבים הכי נמכרים בהיסטוריה - מה הפך אותם לסיפורי הצלחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פייג' וברין בחרו בשם הזה כדי לבטא את שאיפתם לארגן כמויות עצומות של מידע באינטרנט. הרעיון היה לשדר שאיפה לעבודה בקנה מידה עצום, עם יכולת לאחסן, למיין ולהציג מידע בהיקפים בלתי נתפסים. במהלך הרישום הראשוני של הדומיין, השם הוקלד בטעות כ־Google במקום Googol, והשם התקבע כך.

המטרה הראשונית הייתה צנועה: לבנות מנוע חיפוש שמחזיר תוצאות רלוונטיות באמת, מתוך כוונה למכור את הטכנולוגיה לחברות אחרות. אבל ככל שהשירות התפשט, וכמות המשתמשים גדלה, הבינו השניים שיש בידיהם משהו גדול הרבה יותר - פלטפורמה שיכולה להפוך לשער המרכזי לאינטרנט כולו.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- היום שבו הדאו ג'ונס נפל ביותר מ-22% וההחלטה על תחרות שירים שתאחד את אירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- היום שבו נולדה האימפריה של מיקי מאוס והסניף הראשון של הרשת...
מכאן הדרך הייתה מהירה: שרתים נרכשו, צוותים הורחבו, וכשהמשקיעים הבינו את הפוטנציאל, גוגל הפכה לא רק לסטארט-אפ מבטיח, אלא למנוע כלכלי שמייצר מציאות חדשה. באותה נקודת התחלה, לא הייתה לפייג' וברין תוכנית עסקית מפורטת, לא משרדים נוצצים ולא שם קליט במיוחד. אבל היה להם רעיון, והם הצליחו לממש אותו. בהמשך הדרך הם גם ידעו להפוך את הרעיון למודל עסקי, ואז לאימפריה.
החברה הונפקה בוול סטריט באוגוסט 2004, לפי שווי של 23 מיליארד דולר, וכיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, שווי השוק של החברה-האם אלפאבית עומד על כ-1.9 טריליון דולר.
4 בספטמבר 1957 - פורד חושפת את Edsel, כישלון מסחרי חריג ובלתי נשכח
4 בספטמבר 1985 - מונפקים המטבעות הראשונים של השקל החדש בישראל
ב-4 בספטמבר 1985 הונפקו המטבעות הראשונים של השקל החדש במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית שהוכרזה חודשיים קודם לכן. באמצע שנות ה-80 סבלה ישראל מאינפלציה חסרת תקדים - קצב עליית המחירים עבר את ה-400% בשנה, והמשק הידרדר לאנרכיה מוניטרית. הציבור איבד אמון במטבע, שער השקל הידרדר במהירות, הריבית הריאלית הייתה שלילית והפקדות הומרו לדולרים מחשש לשחיקה. על רקע המשבר החריף, התקבלה ההחלטה על יישום תוכנית ייצוב כוללת.
ב-1 ביולי 1985 יצאה לדרך התוכנית שכללה הקפאת מחירים, שער חליפין קבוע זמני, בלימת הדפסת כסף, רפורמה בתקציב המדינה וצמצום הגירעון. קברניטי המהלך היו ראש הממשלה שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ונגיד בנק ישראל מיכאל ברונו, יחד עם יועצים כלכליים בכירים דוגמת סטנלי פישר.
המטבעות הראשונים של השקל החדש הונפקו בצעד סמלי וחגיגי שנועד לשדר מסר ברור: הכלכלה הישראלית יוצאת לדרך חדשה. שער החליפין הוגבל זמנית, והחל מעבר הדרגתי לכלכלה מאוזנת יותר.
למרות הקשיים, התוכנית הוכתרה כהצלחה. האינפלציה ירדה במהירות, השקל התייצב, ובמשך השנים הבאות הצליחה ישראל לבנות מוסדות כלכליים חזקים יותר. המטבע החדש לא רק סימל שינוי טכני, אלא שיקף מהלך אמיץ של ממשלה שבחרה ללחוץ על הבלמים בזמן. השקל החדש, שנראה בהתחלה כמהלך זמני, הפך עם השנים לעוגן מוניטרי מרכזי.
- 2.טכטגכאטטאטעאטט32גגג (ל"ת)אנונימי 04/09/2025 22:05הגב לתגובה זו
- 1.לרון 04/09/2025 20:19הגב לתגובה זואת סטנלי פישר בסוף הרשימה זה עוול היסטורי! פישר שהיציל מקטסטרופה מונה לכן בהזמנה מיוחדת כנגיד בהמשך היה סגן ראש הפדאיש אשכולותבהא הידיעה!! וגם איסוף הדולרים שיקרו לשלילה התגלה כהכנה ל 710 או כל משבר אחר שהיה מגיע לפיתחנו.

גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-22 באוקטובר
22 באוקטובר 2020 - גולדמן זאקס משלם קנס על פרשת שחיתות
ב-22 באוקטובר 2020 הודיע בנק גולדמן זאקס על הסדר תקדימי עם רשויות האכיפה בארה"ב, בריטניה, סינגפור והונג קונג, שבמסגרתו התחייב לשלם כ-2.9 מיליארד דולר. מדובר באחד הקנסות הגבוהים ביותר שניתנו אי פעם למוסד פיננסי על רקע מעורבות בפרשת שחיתות. ההסדר נוגע לפרשת 1Malaysia Development Berhad (1MDB) - קרן ההשקעות הלאומית של מלזיה, שעמדה במרכז אחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר בעשורים האחרונים.
על פי ההאשמות, גולדמן זאקס סייע בהנפקת אג"ח בשווי כולל של כ-6.5 מיליארד דולר עבור הקרן, וקיבל עמלות חריגות בגובה מאות מיליוני דולרים. חלק ניכר מהכסף שגויס נוצל למימון עסקאות פיקטיביות, רכישת נכסים אישיים והעברות כספים לחשבונות פרטיים. מספר בכירים במערכת השלטונית המלזית היו מעורבים בפרשה, ובכירי בנק לשעבר הועמדו לדין. החקירה הבינלאומית שהתנהלה לאורך מספר שנים גררה ביקורת קשה כלפי גולדמן זאקס, בטענה כי התעלם מתמרורי אזהרה ולא הפעיל את מנגנוני הבקרה הנדרשים.
מעבר להיבט המשפטי, הקנס היווה מכה תדמיתית לבנק, והוביל לשורת שינויים מבניים, לרבות חיזוק מנגנוני הציות, שינויים בהנהלה והגברת השקיפות בדיווחי הבנק. מבחינה כלכלית, ההשלכות של ההסדר חרגו מגבולות גולדמן זאקס בלבד. הן הובילו לעלייה ברמת האכיפה על מוסדות פיננסיים גלובליים, חיזקו את הכללים סביב מניעת הלבנת הון, ויצרו תקדים שמחייב גופים פיננסיים להקפיד על כללי ממשל תאגידי, גם כאשר הם פועלים במדינות שבהן מנגנוני הפיקוח חלשים יחסית.
השוואתית, מדובר בקנס גבוה משמעותית לעומת מקרים קודמים. למשל הקנס שהוטל על HSBC בגין הלבנת כספים ב-2012 עמד על כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. ההסדר עם גולדמן זאקס סימן את שינוי האקלים הרגולטורי כלפי בנקים בינלאומיים, והעביר מסר ברור - מוסדות פיננסיים לא יוכלו לחמוק מאחריות, גם כאשר הפרות מבוצעות מחוץ לגבולות מדינת האם.
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
22 באוקטובר 1981 - החוב הלאומי של ארה"ב חוצה את רף טריליון הדולר
ב-22 באוקטובר 1981 חצה לראשונה החוב הלאומי של ארה"ב את רף טריליון הדולר, נקודת ציון היסטורית שסימנה את תחילתו של עידן חדש בכלכלת המעצמה הגדולה בעולם. על אף שהאירוע התרחש בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית נראתה חזקה יחסית, מאחורי הקלעים החלה מגמה של צמיחה מואצת בחוב הציבורי, בין היתר כתוצאה ממדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה, הוצאות ביטחוניות גוברות והפחתות מס דרמטיות.

גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-22 באוקטובר
22 באוקטובר 2020 - גולדמן זאקס משלם קנס על פרשת שחיתות
ב-22 באוקטובר 2020 הודיע בנק גולדמן זאקס על הסדר תקדימי עם רשויות האכיפה בארה"ב, בריטניה, סינגפור והונג קונג, שבמסגרתו התחייב לשלם כ-2.9 מיליארד דולר. מדובר באחד הקנסות הגבוהים ביותר שניתנו אי פעם למוסד פיננסי על רקע מעורבות בפרשת שחיתות. ההסדר נוגע לפרשת 1Malaysia Development Berhad (1MDB) - קרן ההשקעות הלאומית של מלזיה, שעמדה במרכז אחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר בעשורים האחרונים.
על פי ההאשמות, גולדמן זאקס סייע בהנפקת אג"ח בשווי כולל של כ-6.5 מיליארד דולר עבור הקרן, וקיבל עמלות חריגות בגובה מאות מיליוני דולרים. חלק ניכר מהכסף שגויס נוצל למימון עסקאות פיקטיביות, רכישת נכסים אישיים והעברות כספים לחשבונות פרטיים. מספר בכירים במערכת השלטונית המלזית היו מעורבים בפרשה, ובכירי בנק לשעבר הועמדו לדין. החקירה הבינלאומית שהתנהלה לאורך מספר שנים גררה ביקורת קשה כלפי גולדמן זאקס, בטענה כי התעלם מתמרורי אזהרה ולא הפעיל את מנגנוני הבקרה הנדרשים.
מעבר להיבט המשפטי, הקנס היווה מכה תדמיתית לבנק, והוביל לשורת שינויים מבניים, לרבות חיזוק מנגנוני הציות, שינויים בהנהלה והגברת השקיפות בדיווחי הבנק. מבחינה כלכלית, ההשלכות של ההסדר חרגו מגבולות גולדמן זאקס בלבד. הן הובילו לעלייה ברמת האכיפה על מוסדות פיננסיים גלובליים, חיזקו את הכללים סביב מניעת הלבנת הון, ויצרו תקדים שמחייב גופים פיננסיים להקפיד על כללי ממשל תאגידי, גם כאשר הם פועלים במדינות שבהן מנגנוני הפיקוח חלשים יחסית.
השוואתית, מדובר בקנס גבוה משמעותית לעומת מקרים קודמים. למשל הקנס שהוטל על HSBC בגין הלבנת כספים ב-2012 עמד על כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. ההסדר עם גולדמן זאקס סימן את שינוי האקלים הרגולטורי כלפי בנקים בינלאומיים, והעביר מסר ברור - מוסדות פיננסיים לא יוכלו לחמוק מאחריות, גם כאשר הפרות מבוצעות מחוץ לגבולות מדינת האם.
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
22 באוקטובר 1981 - החוב הלאומי של ארה"ב חוצה את רף טריליון הדולר
ב-22 באוקטובר 1981 חצה לראשונה החוב הלאומי של ארה"ב את רף טריליון הדולר, נקודת ציון היסטורית שסימנה את תחילתו של עידן חדש בכלכלת המעצמה הגדולה בעולם. על אף שהאירוע התרחש בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית נראתה חזקה יחסית, מאחורי הקלעים החלה מגמה של צמיחה מואצת בחוב הציבורי, בין היתר כתוצאה ממדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה, הוצאות ביטחוניות גוברות והפחתות מס דרמטיות.