
הענקית שנולדה בדיוק לפני 27 שנים והדגם הכושל של חברת הרכב המצליחה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-4 בספטמבר
4 בספטמבר 1998 - סרגיי ברין ולארי פייג' מקימים את גוגל
ב-4 בספטמבר 1998 נוסדה חברת גוגל, אחת מהחברות שהשפיעו יותר מכל על הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים. אבל ההתחלה הייתה רחוקה מלהיות מבריקה או יומרנית. שני סטודנטים צעירים לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין, נפגשו באירוע קבלת סטודנטים. תחילה, הם לא הסתדרו במיוחד, אך בהמשך גילו עניין משותף בבעיה טכנולוגית מסוימת: איך למצוא מידע רלוונטי מתוך כמויות עצומות של דפי אינטרנט.
ב-1996 הם התחילו לעבוד על פרויקט בשם BackRub, שניסה לדרג את חשיבות הדפים באינטרנט לפי מספר ואיכות הקישורים המובילים אליהם. המודל הזה, שהתבסס על הרעיון ש"דף שמקשרים אליו יותר, חשוב יותר", היה חידוש של ממש. פייג' וברין הבינו שהדירוגים שהיו קיימים באותה תקופה פשוט לא מספקים, ושהגישה האקדמית שלהם עשויה לפתור את הבעיה.
העבודה החלה מתוך מעבדות האוניברסיטה, והשרת הראשון שלהם היה ממוקם בחדר במעונות. הציוד היה בסיסי, התקציב מוגבל, והשיווק לא היה קיים. כל מה שהיה להם זה אלגוריתם חכם, רעב טכנולוגי, ושאיפה לפתור בעיה מעשית. באוגוסט 1998 הם קיבלו את ההשקעה הראשונה - 100 אלף דולר מהיזם אנדי בכטולשיים, וכעבור פחות מחודש, ב־4 בספטמבר, נרשמה החברה באופן רשמי בשם Google Inc.
הרעיון לשם נולד משיבוש של המונח המתמטי "גוגול" (googol) שהוא מספר שמיוצג על ידי 1 ואחריו 100 אפסים. המונח עצמו נטבע במקור על ידי אחיינו בן ה־9 של המתמטיקאי האמריקאי אדוארד קסנר, שביקש שם למספר עצום.
- עדכונים לפורד ברונקו - המחיר החל מ 380.0 אלף ש"ח
- פורד מתחילה למכור רכבי יד שנייה דרך אמזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פייג' וברין בחרו בשם הזה כדי לבטא את שאיפתם לארגן כמויות עצומות של מידע באינטרנט. הרעיון היה לשדר שאיפה לעבודה בקנה מידה עצום, עם יכולת לאחסן, למיין ולהציג מידע בהיקפים בלתי נתפסים. במהלך הרישום הראשוני של הדומיין, השם הוקלד בטעות כ־Google במקום Googol, והשם התקבע כך.

המטרה הראשונית הייתה צנועה: לבנות מנוע חיפוש שמחזיר תוצאות רלוונטיות באמת, מתוך כוונה למכור את הטכנולוגיה לחברות אחרות. אבל ככל שהשירות התפשט, וכמות המשתמשים גדלה, הבינו השניים שיש בידיהם משהו גדול הרבה יותר - פלטפורמה שיכולה להפוך לשער המרכזי לאינטרנט כולו.
- האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
- המניה שקפצה 700% ביום המסחר הראשון והאירוע הביטחוני שגבה מחיר מכלכלת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
מכאן הדרך הייתה מהירה: שרתים נרכשו, צוותים הורחבו, וכשהמשקיעים הבינו את הפוטנציאל, גוגל הפכה לא רק לסטארט-אפ מבטיח, אלא למנוע כלכלי שמייצר מציאות חדשה. באותה נקודת התחלה, לא הייתה לפייג' וברין תוכנית עסקית מפורטת, לא משרדים נוצצים ולא שם קליט במיוחד. אבל היה להם רעיון, והם הצליחו לממש אותו. בהמשך הדרך הם גם ידעו להפוך את הרעיון למודל עסקי, ואז לאימפריה.
החברה הונפקה בוול סטריט באוגוסט 2004, לפי שווי של 23 מיליארד דולר, וכיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, שווי השוק של החברה-האם אלפאבית עומד על כ-1.9 טריליון דולר.
4 בספטמבר 1957 - פורד חושפת את Edsel, כישלון מסחרי חריג ובלתי נשכח
4 בספטמבר 1985 - מונפקים המטבעות הראשונים של השקל החדש בישראל
ב-4 בספטמבר 1985 הונפקו המטבעות הראשונים של השקל החדש במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית שהוכרזה חודשיים קודם לכן. באמצע שנות ה-80 סבלה ישראל מאינפלציה חסרת תקדים - קצב עליית המחירים עבר את ה-400% בשנה, והמשק הידרדר לאנרכיה מוניטרית. הציבור איבד אמון במטבע, שער השקל הידרדר במהירות, הריבית הריאלית הייתה שלילית והפקדות הומרו לדולרים מחשש לשחיקה. על רקע המשבר החריף, התקבלה ההחלטה על יישום תוכנית ייצוב כוללת.
ב-1 ביולי 1985 יצאה לדרך התוכנית שכללה הקפאת מחירים, שער חליפין קבוע זמני, בלימת הדפסת כסף, רפורמה בתקציב המדינה וצמצום הגירעון. קברניטי המהלך היו ראש הממשלה שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ונגיד בנק ישראל מיכאל ברונו, יחד עם יועצים כלכליים בכירים דוגמת סטנלי פישר.
המטבעות הראשונים של השקל החדש הונפקו בצעד סמלי וחגיגי שנועד לשדר מסר ברור: הכלכלה הישראלית יוצאת לדרך חדשה. שער החליפין הוגבל זמנית, והחל מעבר הדרגתי לכלכלה מאוזנת יותר.
למרות הקשיים, התוכנית הוכתרה כהצלחה. האינפלציה ירדה במהירות, השקל התייצב, ובמשך השנים הבאות הצליחה ישראל לבנות מוסדות כלכליים חזקים יותר. המטבע החדש לא רק סימל שינוי טכני, אלא שיקף מהלך אמיץ של ממשלה שבחרה ללחוץ על הבלמים בזמן. השקל החדש, שנראה בהתחלה כמהלך זמני, הפך עם השנים לעוגן מוניטרי מרכזי.
- 2.טכטגכאטטאטעאטט32גגג (ל"ת)אנונימי 04/09/2025 22:05הגב לתגובה זו
- 1.לרון 04/09/2025 20:19הגב לתגובה זואת סטנלי פישר בסוף הרשימה זה עוול היסטורי! פישר שהיציל מקטסטרופה מונה לכן בהזמנה מיוחדת כנגיד בהמשך היה סגן ראש הפדאיש אשכולותבהא הידיעה!! וגם איסוף הדולרים שיקרו לשלילה התגלה כהכנה ל 710 או כל משבר אחר שהיה מגיע לפיתחנו.

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר
10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם
ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.
ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.
נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.
- הערעור נדחה: HSBC תרשום הוצאה של 1.1 מיליארד דולר בעקבות פרשת מיידוף
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר
10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם
ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.
ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.
נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.
- הערעור נדחה: HSBC תרשום הוצאה של 1.1 מיליארד דולר בעקבות פרשת מיידוף
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.
