מפולת בבורסות העולם בגלל חשש למערכת הפיננסית בארה"ב ומה קרה היום לפני 61 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-21 בינואר
21 בינואר 2025 - ארה"ב פורשת מארגון הבריאות העולמי ומהסכמי פריז
ב-21 בינואר 2025 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי המדינה תפרוש מארגון הבריאות העולמי (WHO) ומהסכמי פריז למאבק בשינויי האקלים. ההודעה הייתה חלק ממהלך מדיניות רחב יותר שביקש לצמצם את המעורבות של ארה"ב בגופים בינלאומיים, בטענה כי האינטרסים האמריקאיים אינם זוכים בהם לייצוג הולם.
במסגרת הפרישה מארגון הבריאות העולמי, הופסקו התשלומים השנתיים שעמדו על כ-400 מיליון דולר - כ-15%-20% מתקציב הארגון. טראמפ טען שהארגון כשל בטיפול בהתפרצות מגפת הקורונה, בעיקר בשלביה הראשונים, והאשים אותו בהעדפת האינטרסים של סין. ההחלטה גררה ביקורת מבית ומחוץ, אך ממשל טראמפ עמד מאחוריה וטען כי ארה"ב תפנה את התקציב לארגונים רפואיים אחרים שיפעלו באופן ישיר יותר לטובת האינטרס הלאומי.
בנוגע להסכמי פריז, ההחלטה להפסיק את ההשתתפות והתרומות הגיעה אחרי תקופה ארוכה של ביקורת מצד טראמפ על העלויות הכלכליות של התחייבויות סביבתיות. ארה"ב התחייבה להסכמים אלה ב-2015, ונדרשה לקצץ את פליטות גזי החממה בשיעור מצטבר של עשרות אחוזים עד 2035. ממשל טראמפ טען כי הדרישות פוגעות בתעשייה, באנרגיה ובחקלאות האמריקאית, והעריך את העלות המצטברת של התחייבויות ההסכם במאות מיליארדי דולרים לעסקים ולממשל הפדרלי.
למהלך היו השלכות רוחב: חברות אנרגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת בארה"ב חששו מירידה בהשקעות ציבוריות, ותאגידים אמריקאיים הפועלים במדינות אחרות הביעו חשש מפני אי-תיאום רגולטורי וסביבתי. בסקטורים כמו תעופה, תעשייה כבדה ותחבורה, עלו שאלות לגבי תקנים סביבתיים ומסגרות מס פחמן. המהלך חיזק את הפער בין ארה"ב לבעלות בריתה באירופה, שהביעו אכזבה מהנסיגה המוצהרת.
- מודרנה נופלת: לא מומשה האופציה לרכש נוסף ע"י COVAX - הלקוח הגדול של נובהווקס שגם יורדת
- WHO: תנאים אידיאלים להתפתחות זן חדש של קורונה; אנו לא בסוף הדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
21 בינואר 2008 - יום שני השחור בשווקים הגלובליים: ירידות של עד 15%
ב-21 בינואר 2008 נרשמה אחת הנפילות החדות בשוקי ההון העולמיים מאז תחילת שנות ה-2000. הבורסות באירופה, אסיה, אוסטרליה ואמריקה הלטינית קרסו בשיעורים של 4%-7% ביום מסחר אחד. מדדי הדאקס הגרמני, הפוטסי הבריטי, הקאק הצרפתי והניקיי היפני נגררו לירידות גורפות,
בעקבות התרחבות החשש מפני חדלות פירעון במערכת הפיננסית האמריקאית וכניסה אפשרית של הכלכלה העולמית למיתון. באסיה נרשמו ירידות חדות במיוחד. מדד ההאנג סנג בהונג קונג צנח ב־12.2% ביום אחד, אחת הירידות היומיות החדות בתולדותיו, כאשר מניות הבנקים והנדל"ן הובילו את הקריסה. מדד הבורסה בשנחאי ירד ביותר מ־5%, והמדד המרכזי בבורסה של מומבאי (BSE Sensex) בהודו צנח בכ־7.4%. מדדים נוספים בדרום קוריאה, סינגפור, טייוואן ואינדונזיה רשמו ירידות של 5%-10%, כאשר חלק מהמניות איבדו עד 15% מערכן בתוך יום מסחר אחד.
הנפילות התרחשו לאחר שהחברות הפיננסיות הגדולות בארה"ב החלו לחשוף הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים בגין מכשירי חוב מורכבים, במיוחד בתחום המשכנתאות בסיכון גבוה. גופים כמו סיטיגרופ, מריל לינץ' ובנק אוף אמריקה הפכו למוקדי דאגה בשווקים, והסוחרים מיהרו להיפטר מנכסים מסוכנים.
- חברת הלוואות הקריפטו מגישה בקשה לפשיטת רגל ואתר שיתוף הקבצים הגדול נסגר לשימוש
- מיקרוסופט חותמת על העסקה הגדולה בתולדותיה והרשת החברתית נחסמת בארה"ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בארה"ב עצמה לא התקיים מסחר באותו יום בשל חופשת מרטין לותר קינג, אך החוזים העתידיים על מדדי דאו ג'ונס, נאסד"ק ו-S&P 500 הצביעו על ירידות חדות של יותר מ־5%. הירידות הגלובליות באותו יום היוו זרז להתערבות מוניטרית ופיסקלית מצד בנקים מרכזיים, ובראשם הפד', שהתערבו בהמשך ברכישת נכסים ובהורדת ריבית חדה בניסיון לבלום את ההידרדרות.
21 בינואר 1965 - נחנך מגדל שלום מאיר בתל אביב
ב-21 בינואר 1965 נחנך באופן רשמי מגדל שלום מאיר,
גורד השחקים הראשון בישראל והמבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון באותה תקופה. הבניין נבנה על חורבות גימנסיה הרצליה ההיסטורית והתנשא לגובה של 120 מטר, עם 34 קומות. בנייתו נמשכה כחמש שנים, והעלות הכוללת עמדה על כ-12 מיליון לירות ישראליות. הקמת המגדל נחשבה לפרויקט יזמי וארכיטקטוני יוצא דופן, שבישר על תחילתו של עידן חדש בתל אביב, עיר מודרנית עם שאיפה לסטנדרטים בנייה בינלאומיים. המגדל ריכז בתוכו קומות משרדים, חנויות, חללי מסחר, מרכזים ממשלתיים ובתי קפה, והפך למוקד עירוני בולט. האוכלוסייה שהתגוררה באזורים סמוכים נחשפה לגל צמיחה במסחר המקומי.
המבנה סימן מעבר מסיבי של חברות, סוכנויות ובעלי מקצועות חופשיים לחללי משרדים ריכוזיים, מה שתרם להיווצרות מרכז עסקים ראשון מסוגו בעיר. בתל אביב של אותם ימים, שעדיין התאפיינה בבנייה נמוכה ובמראה ים-תיכוני מסורתי, מגדל שלום שינה את קו הרקיע, ויחד איתו גם את תפיסת החלל העירוני.
21 בינואר 1946 - שביתת פועלי הפלדה הגדולה בארה"ב
ב-21 בינואר 1946 יצאה לדרך שביתת פועלי הפלדה, שנחשבת עד היום לאחת הגדולות והמשמעותיות ביותר בתולדות התעשייה האמריקאית. למעלה מ-750,000 עובדים, המאוגדים תחת
איגוד העובדים של תעשיית הפלדה, הפסיקו את עבודתם בדרישה להעלאת שכר של 25 סנט לשעה, תוספת משמעותית לאותה תקופה. הדרישה לשיפור תנאי ההעסקה הגיעה מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר פועלים רבים חזרו מהחזית למקומות עבודתם וגילו כי תנאי השכר נשארו כשהיו, למרות אינפלציה גואה וגידול בביקוש המקומי למוצרי תעשייה. שביתת הענק שיתקה את פעילותם של עשרות מפעלים, גרמה לעיכובים חמורים באספקה ולעלייה חדה במחירי הפלדה. הענפים הנפגעים כללו את תעשיית הרכב, הבנייה והתשתיות.
במשך קרוב לשמונה שבועות הושבת ייצור הפלדה כמעט לחלוטין בארה"ב, מהלך שגרם לאובדן תוצר בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. ממשלת ארה"ב ניסתה לתווך בין הצדדים, אך המו״מ התקדם באיטיות. בסופו של דבר, הסכימו הצדדים על תוספות שכר מדורגות, וכן על הקמת מנגנוני בוררות חדשים לשנים הבאות.
השביתה לא רק השפיעה על המשק האמריקאי בטווח הקצר. היא סימנה את חזרת הכוח של האיגודים המקצועיים לשיח הכלכלי והציבה סטנדרטים חדשים למאבקים על שכר, ביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה במגזר הפרטי.
