הרשת החברתית והבורסה האלקטרונית ששינו את כל מה שהכרנו יוצאות לדרך

4 בפברואר 2020 - כל בתי הקזינו במקאו נסגרים בעקבות מגפת הקורונה

ב-4 בפברואר הודיעה ממשלת מקאו על סגירה מלאה של כל בתי הקזינו בעיר לתקופה של שבועיים, כחלק מצעדי חירום להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. ההחלטה התקבלה לאחר עלייה במספר מקרי ההדבקה באזור והוחלה באופן מיידי על כלל מתחמי ההימורים, בתי המלון והאטרקציות הנלוות הפועלות תחת רישוי קזינו. זה היה מהלך חסר תקדים מאז העברת מקאו לשליטת סין בשנת 1999.

באותה תקופה פעלו במקאו כ-41 בתי קזינו, שהיוו את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. ענף ההימורים העסיק ישירות ועקיפין יותר מ-80 אלף עובדים, לרבות עובדים בתחומי אבטחה, מלונאות, קמעונאות, תחבורה ושירותים. ההכנסות השנתיות של הקזינו עמדו על כ-36 עד 38 מיליארד דולר, והיוו כ-50% מהתוצר המקומי הגולמי של מקאו.

הכנסות ממסים על פעילות הקזינו סיפקו מעל 70% מהכנסות הממשלה המקומית. הסגירה הובילה לאובדן הכנסות יומי שהוערך בכ-100 מיליון דולר, לפגיעה חדה בתזרים המזומנים של החברות המפעילות ולצמצום חד בפעילות הכלכלית בעיר. מניות של מפעילות הקזינו הגדולות, בהן סנדס צ’יינה, ווין מקאו, MGM צ’יינה ומלקו ריזורטס, רשמו ירידות חדות בבורסה של הונג קונג.

• מקאו חוזרת לחיים: המהמרים הכבדים שופכים מיליארדים והקזינו מזנק
• לאס וגאס סאנדס טסה במסחר לאחר שמקאו הודיעה כי לא תשים יד ברווחים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל לסגירת הקזינו הוטלו מגבלות חמורות על כניסת תיירים למקאו, כולל צמצום משמעותי במעברים מהיבשת הסינית. מספר הכניסות היומיות ירד מעשרות אלפים לכמה אלפים בלבד. שיעור תפוסת המלונות, שעמד קודם לכן על מעל 85%, ירד בתוך ימים לשיעורים חד ספרתיים. הממשלה המקומית הפעילה צעדי סיוע שכללו דחיית תשלומי מס והקלות תזרימיות מוגבלות, בעוד ההשפעה הכלכלית התרחבה גם לספקים, קבלני משנה ונותני שירותים.

4 בפברואר 2004 - מארק צוקרברג מקים את פייסבוק

ב-4 בפברואר הקים מארק צוקרברג את פייסבוק, שפעלה בתחילתה תחת השם TheFacebook, כרשת חברתית סגורה לסטודנטים באוניברסיטת הרווארד. המערכת אפשרה יצירת פרופיל אישי שכלל שם, תמונה, מסלול לימודים ומידע בסיסי נוסף, לצד יכולת חיפוש וחיבור בין סטודנטים לפי מגורים וקורסים. האתר פעל על שרתים מקומיים, ללא תשתית מסחרית וללא מקור הכנסה.

בתוך פחות מ-24 שעות נרשמו לאתר אלפי משתמשים, ושיעור ההצטרפות בקרב הסטודנטים בהרווארד עבר את ה-50% בתוך זמן קצר. בהמשך נפתחה הרשת לאוניברסיטאות נוספות בארה"ב, ובהדרגה גם למוסדות אקדמיים נוספים. בשלב זה החלה החברה להרחיב את תשתיות המחשוב והאחסון ולגייס הון מקרנות הון סיכון.

• ענקית הנדל"ן הסינית קורסת ושולחת גלי הדף לכל העולם
• היום שבו נרשם פטנט על קוביות הפלסטיק ששינו את עולם המשחקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ענקית הנדל"ן הסינית קורסת ושולחת גלי הדף לכל העולם

עם השקת המערכת פעלה פייסבוק על בסיס קוד פשוט יחסית, ללא מערכות אבטחה מתקדמות וללא מערך תמיכה טכנולוגי ייעודי. מספר העובדים עמד בתחילה על מעטים בלבד, והפעילות נוהלה ממעונות הסטודנטים בקמפוס. לא התקיימו התקשרויות מסחריות, לא נחתמו הסכמי פרסום ולא בוצעו עסקאות רכישה.

בהמשך נכנסה פייסבוק לשוק הפרסום הדיגיטלי והחלה לייצר הכנסות מפרסום ממוקד. החברה הונפקה בשנת 2012 לפי שווי של כ-100 מיליארד דולר. כיום פועלת הקבוצה תחת השם מטא, ומפעילה את פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ. שווי השוק של מטא עומד על מעל טריליון דולר, והכנסותיה השנתיות עולות על 130 מיליארד דולר, עם מיליארדי משתמשים פעילים בפלטפורמות השונות.

4 בפברואר 1971 - בורסת הנאסד"ק קמה

ב-4 בפברואר הושלמה הקמתה של בורסת הנאסד"ק ביוזמת האיגוד האמריקאי של סוחרי ניירות הערך. מטרת המהלך הייתה ליצור מערכת אלקטרונית להצגת מחירי מניות שנסחרו מחוץ לבורסות המסורתיות, ובראשן בורסת ניו יורק. מדובר היה בחדשנות טכנולוגית משמעותית, שהתבססה על מחשוב מרכזי במקום מסחר פיזי על רצפת בורסה.

המסחר עצמו החל ב-8 בפברואר, אך תאריך ההקמה מיוחס ל-4 בפברואר. בשלב הראשון שימשה הנאסד"ק כלוח ציטוטים אלקטרוני בלבד, ללא התאמת פקודות אוטומטית וללא מסחר רציף. עם הזמן נוספו מערכות סליקה, התאמת פקודות וניהול מסחר מתקדם.

במועד ההקמה נקבעו כללי פעילות ראשוניים, שכללו חובות דיווח, דרישות רישום בסיסיות ושקיפות מחירים. מאות ברוקרים וסוחרים הצטרפו למערכת, ומספר החברות שנסחרו בה עמד על כמה אלפים. המודל האלקטרוני אפשר גישה מהירה יותר למידע וצמצם את התלות במתווכים פיזיים.

הנאסד"ק משכה בעיקר חברות צעירות ובינוניות, רבות מהן מתחומי הטכנולוגיה, האלקטרוניקה והביוטכנולוגיה. כיום מדובר באחת הבורסות המרכזיות בעולם, עם שווי שוק מצרפי של עשרות טריליוני דולרים, נפחי מסחר יומיים של מאות מיליארדי דולרים ואלפי חברות נסחרות.

4 בפברואר 1971 - רולס רויס פושטת רגל והממשלה נכנסת לתמונה

ב-4 בפברואר הכריזה חברת רולס רויס הבריטית על פשיטת רגל, לאחר שנקלעה למשבר פיננסי חמור בעקבות פיתוח מנוע הסילון RB211. המנוע יועד למטוסי לוקהיד L-1011, אך תהליך הפיתוח לווה בקשיים טכנולוגיים מורכבים, עיכובים משמעותיים וחריגות תקציביות נרחבות.

עלויות הפיתוח חרגו במאות מיליוני ליש״ט מהתחזיות המקוריות, והחברה לא הצליחה לגייס מימון נוסף שיאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה. באותה עת העסיקה רולס רויס יותר מ-80 אלף עובדים ונחשבה לאחד מעמודי התווך של התעשייה הבריטית, עם פעילות בתחומי תעופה אזרחית וצבאית, מנועי ספינות ורכב יוקרה.

עם פרסום ההודעה הוקפאו חלק מהתחייבויות החברה לספקים ולבנקים, והחלו מגעים מול נושים. היקף החובות הוערך במאות מיליוני ליש״ט. פשיטת הרגל איימה על חוזים ביטחוניים ואזרחיים רחבי היקף, וכן על תעסוקה בהיקף נרחב בבריטניה.

בעקבות זאת, ממשלת בריטניה התערבה והלאימה את חטיבת מנועי המטוסים, תוך הזרמת הון, מינוי הנהלה חדשה והמשך השקעה בפרויקטים קיימים. חטיבת הרכב הופרדה בהמשך והועברה לבעלות פרטית. המהלך נועד להבטיח רציפות תפעולית, שמירה על שרשראות אספקה ועמידה בהתחייבויות קיימות.