אב חולה העביר את ביתו לבתו תמורת טיפול - ביהמ"ש דחה את תביעת האחים
שנים אחרי שהעביר דירה במתנה לבתו ולחתנו תמורת הבטחה לטפל בבתו הנכה, ניסו ארבעת ילדיו האחרים לבטל את העסקה בטענה שהאב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי. בית המשפט: "לא הוכחה
השפעה בלתי הוגנת"
במשך שנים ארוכות גידל אדם לבדו את בתו הנכה הקשה, חי בצל מחלת נפש כרונית, וסבל מיחסים עכורים עם מרבית ילדיו. כשנקלע למצוקה כלכלית חמורה והתמודד עם איום שייזרק מביתו, החליט האב המנוח להעביר את דירתו היחידה במתנה לבתו ולחתנו - השניים שלטענתו היו היחידים שעזרו לו באמת בעת צרה. עכשיו, כמעט עשור לאחר מכן וחמש שנים אחרי מותו, פסק בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל כי ההעברה תקפה, ודחה את תביעת ארבעת האחים לביטול המתנה.
האב המנוח היה חולה בסכיזופרניה כרונית משנות ה-50, ואושפז כמה פעמים בבתי חולים פסיכיאטריים. גם אשתו הראשונה, אם הילדים, לקתה במחלת נפש. הילדים הוצאו בשלב מוקדם מהבית וגדלו במוסדות ובמשפחות אומנה, בעקבות התעללויות ואלימות חמורה. האב נישא שלוש פעמים, ובנישואיו השלישיים נולדה ב-1994 בת עם נכות סיעודית קשה, שבה טיפל המנוח במסירות רבה עד למותה ב-2015. ב-2001 שילם אחד הבנים, את חובות האב כדי לאפשר לו לרכוש את הדירה שבה הוא התגורר, בתמורה להבטחה שהדירה תירשם על שמו. אלא שעם השנים התפתחה מחלוקת חמורה ביניהם, שהובילה להליכים משפטיים והוצאה לפועל. האב חשש שייזרק מביתו.
במאי 2013, כשהתיק בהוצאה לפועל היה בעיצומו, הגיע האב ביחד עם בנו לעורך דין והציע עסקה: בתו הבכורה (הנתבעת בתיק) ובעלה ישלמו במקומו את החוב לבן - כ-110 אלף שקל - ובתמורה, ברגע שהדירה תהיה נקייה מהערות אזהרה, הוא יעביר להם את הבית במתנה. בהסכם נכלל גם התנאי המפורש הבא: "נותן המתנה ימשיך להתגורר בדירה עד לאריכות ימיו". וכך אכן נעשה. הבת שילמה את החוב, וב-29 ביולי 2013 נרשמה הדירה על שם הבת ובעלה.
"ידעתי שרק הם יטפלו בבתי הנכה"
כארבע שנים לאחר מכן, בינואר 2017, ערך האב צוואה בפני עורכת דין ששיקפה את אותה כוונה בדיוק. בצוואה הסביר המנוח בפירוט כי, "הואיל והנתבעת ובעלה עזרו לי לטפל בב.א. [הבת הנכה] וגם כעת ממשיכים לתמוך בי ולעזור לי... החלטתי לכתוב צוואתי זו. כל יתר ילדיי לא מטפלים בי ולא הזמינו אותי מעולם לא שבת ולא חג ולא לקחו אותי לבית חולים, לכן אני בוחר לא להוריש להם דבר". אף על פי כן, לאחר מותו של האב במאי 2019, הגישו ארבעת האחים האחרים תביעה לביטול הסכם המתנה. לטענתם, האב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי.
- האח נגד הידועי בציבור - מי יזכה בעיזבון של עוה"ד?
- רגע לפני הסוף: האב השלים עם בנו - הבת לא הסכימה; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט מינה פרופסור פסיכוגריאטר שבחן לעומק את התיעוד הרפואי של המנוח. המומחה קבע בצורה חד-משמעית כי, "המנוח במועד ה-30.5.13 לא סבל מהפרעה קוגניטיבית חריפה... ולא ממצב פסיכוטי כלשהו... לא פגעו ביכולתו להבחין בטיבו של הסכם המתנה". השופטת רונית גורביץ קבעה כי חרף ההיסטוריה הרפואית המורכבת של האב, "המנוח היה במצב קוגניטיבי תקין כך שהוא היה כשיר להתקשר בהסכם מתנה במועד חתימתו".
מהעדויות שנשמעו בבית המשפט התברר כי הבת אף פנתה לאחיותיה לפני ההעברה, והציעה להן להשתתף יחד בכיסוי החוב ולחלוק את הבעלות בדירה, אך הן סירבו. בנוסף, התברר שרוב האחים ידעו על הסכם המתנה כבר בזמן אמת או בסמוך לאחריו, אך לא פעלו לביטולו במהלך חיי האב, למרות הטענות שהעלו מאוחר יותר לגבי מצבו הנפשי. עורכת הדין שערכה את הצוואה ב-2017 העידה על התרשמותה מהאב: "אני הכרתי את המנוח הרבה זמן... היה מאוד דעתן, היה חד כמו תער". היא הוסיפה כי בשביל 1,400 שקל - שכר הטרחה לעריכת צוואה - "אני לא הייתי עורכת צוואה לאדם שהוא לא כשיר".
בפסק הדין שפורסם, התייחסה השופטת גורביץ בחריפות לעדויותיהם הסותרות של התובעים. לדבריה, "העובדה כי התובעים לא העידו אמת על מועד ידיעתם על הסכם המתנה נזקפת לחובתם. מעבר לפגיעה החמורה במהימנותם, הרי עצם כך שלא פעלו עוד בחייו של המנוח... מעידה כי הם ידעו שהמנוח איתן בדעתו". היא אף קבעה כי מדובר במשפחה מורכבת ביותר עם עבר כואב, אך "לא הוכח כי נפל פגם בכשרות המשפטית של המנוח או כי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת". לדבריה, "המנוח היה מצוי בסכסוך ובהליכים משפטיים... למנוח לא היו אמצעיים כלכליים והוא היה מוטרד מגורל בתו הנכה. יתר ילדיו לא נטלו אחריות ממשית למצב אליו נקלע. לעומת זאת, הנתבעים נכנסו לתמונה במקום בו התובעים הדירו את רגליהם". בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה לביטול הסכם המתנה, ביטל צו מניעה שהיה רשום על הנכס, וחייב את ארבעת האחים התובעים לשלם לבת ולחתן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 50 אלף שקל, בתוספת מע"מ.
