מתנות הן חלק בלתי נפרד מהתרבות החברתית, ומלוות אירועים כמו חתונות, ימי הולדת, חגים ואבני דרך אישיות. מאחורי מחוות הנתינה מסתתר גם עולם כלכלי וצרכני שלם.
עונות של מתן מתנות, ובראשן החגים, מהוות תקופות שיא עבור ענפי הקמעונאות והמסחר. עסקים רבים
נערכים אליהן מבעוד מועד, ומגמות כמו כרטיסי מתנה, קניות מקוונות ומתנות חוויתיות משנות את פני התחום.
שוק המתנות מתפתח ומשתנה, ומגמות כמו קניות מקוונות, כרטיסי מתנה נטענים ומתנות מבוססות חוויה תופסות מקום גובר לצד המתנות המסורתיות. עבור העסקים, מדובר
בהזדמנות עסקית משמעותית סביב עונות שיא, המחייבת היערכות לוגיסטית ושיווקית. עבור הצרכנים, בחירת המתנה משלבת שיקולים של תקציב, טעם אישי ומשמעות סמלית.
לצד המתנות האישיות, קיים גם עולם של מתנות עסקיות, שחברות מעניקות ללקוחות ולעובדים, לעיתים בכפוף
לכללי מס ולמדיניות פנימית. סוגיות כמו ערך המתנה, שוברים נטענים והחזרות מעסיקות את הקמעונאים, בעוד הצרכנים מתלבטים בין תקציב, מקוריות והתאמה אישית של המתנה למקבל.
לצד ההיבט הצרכני, יש למתנות גם משמעות חברתית ותרבותית, ולעיתים הן נדונות בהקשרים
של יוקר המחיה, נורמות של נתינה, ואפילו כללי מס במקרים של מתנות בעלות ערך גבוה. בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות לעולם המתנות והצרכנות סביבו.
תקציב נכון אינו מתחיל במחיר המוצר בלבד: כך בחירת מתנות לעובדים משלבת בין שימושיות, ערך נתפס, מיתוג מדויק ותכנון כלכלי אחראי לאורך השנה וגם בכל אירוע מרכזי
האם בת ה-79 והאב בן ה-83 לא ידעו קרוא וכתוב בעברית, לא הבינו על מה הם חותמים - ובנם דאג שכך זה יישאר כשטיפל בהם וכשהביא אותם לעורכת דין כדי לבצע את ההעברות של הדירות. כעת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הכריע: המתנות מבוטלות
בית משפט השלום בתל אביב קבע באחרונה כי כשאח ואחות מחלקים ביניהם דירות שקיבלו בירושה במסגרת הסכם, זו לא מתנה - זו עסקת חליפין. לכן, לפי הכרעת הדין, צריך לשלם עבור זה היטל השבחה
גבר נשוי שרכש דירה בנהריה עבור בת זוגו מכספי ירושה, רשם אותה על שמה בלבד. לאחר שהשניים נפרדו, היא טענה שזו היתה מתנה. לאחר ארבע שנים של התדיינות משפטית, פסקה השופטת ליאת דהן חיון כי זו לא היתה מתנה, והדירה תחולק בין השניים
השניים החלו זמן קצר קודם לכן מערכת יחסים זוגית, אך נפרדו כמה ימים לאחר שהוא העביר לה את הכסף. בהמשך הוא כינה אותה "גנבת" במסרון שנשלח לקרובת משפחתה שלה, ויצא מבית המשפט עם פחות ממה שקיווה לקבל בחזרה
הסכם הלוואה בכתב יד, גירושים סוערים, ואם בת 80 שרוצה את כספה בחזרה - זה הסיפור המשפחתי שהגיע באחרונה להכרעה בפסיקה חדה ובחשבון של 1,073,768 שקל, שאותו ישלם הבן לבדו. האם, שהתגלתה כאמידה יותר מכפי שטענה, תשלם לכלתה לשעבר 75 אלף שקל הוצאות משפט
שנים אחרי שהעביר דירה במתנה לבתו ולחתנו תמורת הבטחה לטפל בבתו הנכה, ניסו ארבעת ילדיו האחרים לבטל את העסקה בטענה שהאב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי. בית המשפט: "לא הוכחה
השפעה בלתי הוגנת"
אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו
מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים
היא הגיעה לישראל בגיל 20, לאחר שהוריה של בעלה הנכה הביאו אותה מברזיל עם הבטחה: אם תינשא לו, תזכה לבית משלה. במשך 30 שנה היא טיפלה בו, גידלה ילדים, עבדה ופרנסה את המשפחה. ואז, בערוב ימיה, חמותה ערכה צוואה חד־צדדית שמנשלת אותה ואת בנה מכל נכסי המשפחה
ומעבירה הכל לבתה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הפעיל את דוקטרינת “זעקת ההגינות”, וקבע כי יש לכבד את ההבטחה שניתנה
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים