קרקע
צילום: איציק יצחקי

נתן לאחיו קרקע במתנה, התחרט - ותבע אותו

האיש טען כי אחיו פגע בו בדרכים שונות, בהן חסימת החניה והדרך לביתו, הצבת חפצים שהפריעו לו ולרעייתו, והגשת תלונה נגדו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד הוא טען כי האח ובני משפחתו התנכלו לו ואף נדרש להגיש בקשה לצו הגנה. כל אלה, לדבריו, מהווים "התנהגות


מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות למתנה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, ואז הגיש האיש ערעור למחוזי

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה סכסוך מתנה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה באחרונה ערעור שהגיש אדם שביקש לבטל את ההתחייבות שנתן לאחיו להעברת מחצית מזכויותיו במקרקעין. המערער טען כי אחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה" ולכן עומדת לו הזכות לחזור בו מההתחייבות שלו לתת את המתנה. ואולם ששתי הערכאות - בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי - לא קיבלו את עמדתו. השופטים קבעו כי אף אם נוצר סכסוך בין האחים, אין בכך עילה מספקת לביטול התחייבות חוזית שניתנה ללא תנאים.


המקרה עסק באדם שהחזיק בבעלותו מקרקעין באזור הצפון. ב-2021 הוא חתם על התחייבות שלפיה יעביר לאחיו מחצית מזכויותיו במגרש, והמשיב אף רשם הערת אזהרה על הנכס. ואולם לאחר שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, הודיע המערער לאחיו כי הוא מבטל את ההתחייבות שלו למתנה, בטענה כי האח נהג כלפיו באופן פוגעני. לאחר שהשניים לא הגיעו להסכמה, פנה המערר לבית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה שיצהיר כי חזרתו מההתחייבות תקפה.


ביהמ"ש לענייני משפחה: לא הוכח שהאח נהג בהתנהגות מחפירה


בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המערער, לאחר שקבע כי לא הוכח שאחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה". בעקבות כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.


במסגרת הערעור, טען המערער כי אחיו פגע בו בדרכים שונות, בהן חסימת החניה והדרך לביתו, הצבת חפצים שהפריעו לו ולרעייתו, והגשת תלונה נגדו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד הוא טען כי האח ובני משפחתו התנכלו לו ואף נדרש להגיש בקשה לצו הגנה. כל אלה, לדבריו, מהווים "התנהגות מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות למתנה.


מנגד, טען המשיב כי לא ביצע כל פעולה חריגה או לא חוקית. באשר לתלונה לוועדה לתכנון ובנייה, הוא ציין כי זו הוגשה רק לאחר שהמערער סגר שטח משותף בשערים חשמליים ללא היתר. בנוגע לטענת חסימת החניה, טען המשיב כי מדובר בטענה חסרת בסיס שמעולם לא הוכחה. לגבי צו ההגנה, הוא ציין כי לא ניתן צו במעמד צד אחד, וכי המערער עצמו לא התייצב לדיון – דבר שמעיד על כך שהתלונה היתה לא מבוססת.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהכרעתו, אישר בית המשפט המחוזי את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה - ודחה את הערעור. השופטים חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן הבהירו כי המערער לא הצליח להוכיח שהמשיב נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה" שמצדיקה את ביטול התחייבותו.


השופטים התייחסו בפסק הדין שפורסם לטענות שהועלו, וקבעו כי עצם הגשת תלונה לרשות תכנונית אינה יכולה להיחשב התנהגות מחפירה. "אין לראות בנקיטה בהליך משפטי כלשהו על פי הוראות הדין כהתנהלות מחפירה. עצם העובדה כי התובע פעל בהתאם להוראות הדין, אין בה לפעול לרעתו ולראות בנקיטת הליך זה כהתנהגות מחפירה", נכתב בפסק הדין.

קיראו עוד ב"משפט"


עוד צוין כי עיכובו של המערער בפנייה לבית המשפט, למרות טענתו כי ההתנהגות המחפירה החלה כבר ב-2021, מטיל ספק בנוגע לחומרת הדברים. "לא מצאתי כל הסבר ענייני ומשכנע לכך שככל שהתובע טוען כי הנתבע החל באותו יחס מחפיר כבר בשנת 2021, אזי לא ברור מדוע הוא לא טרח לנקוט בהליכים המתאימים במועדים הסמוכים לכך", כתב השופט שרעבי.


לא כל סכסוך משפחתי מצדיק חזרה מהתחייבות חוזית


השופטים הדגישו כי לא כל סכסוך בין קרובי משפחה מצדיק חזרה מהתחייבות חוזית, וכי יש להבחין בין מחלוקות שוטפות לבין התנהגות חריגה ברמת חומרתה. עוד הובהר כי המערער ויתר מראש על זכותו לחזור בו מהמתנה במסגרת התצהיר עליו חתם, ובנוסף לכך המשיב שינה את מצבו לרעה – כשהסתמך על ההתחייבות, נטל הלוואות מהבנק ובנה על הקרקע. לכן, גם לאור הנסיבות האלה, אין מקום להיעתר לבקשת המערער.


בסופו של דבר, הערעור נדחה כאמור, ללא צו להוצאות, מתוך ניסיון שלא להעמיק את הקרע בין האחים. השופטים ציינו כי הם מקווים שהצדדים ישכילו להגיע להסכמות עתידיות בנוגע לשימוש בנכס, אך הבהירו כי ההתחייבות למתנה נותרת בתוקף, ואין כל עילה לבטלה.


פסק הדין שניתן במקרה זה מתיישב עם גישה עקבית של בתי המשפט בישראל, שלפיה חזרה מהתחייבות למתנה אינה דבר של מה בכך, ודורשת עילה משפטית מבוססת. הפסיקה בישראל קבעה לא אחת כי התחייבות לתת מתנה נחשבת חוזה לכל דבר, ולכן חזרה ממנה אפשרית רק במקרים חריגים.


הנה כמה דוגמאות לפסיקות בנושא, שדומות להכרעה במקרה הנ"ל:

  • ע"א 3601/96 פלוני נ' פלונית – בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לחזור מהתחייבות לתת מתנה, אלא אם הצד השני הפר את התחייבותו כלפי נותן המתנה או שהתנהגותו הגיעה לכדי "התנהגות מחפירה". במקרה זה, נקבע כי סכסוך משפחתי או ריב רגיל אינם מספיקים כדי לבטל מתנה שכבר הובטחה.
  • ע"א 3295/94 שמעון נ' אביגדור – בפסק הדין הזה נדרש בית המשפט להכריע בשאלה האם ניתן לבטל מתנה בשל שינוי נסיבות. נקבע כי כל עוד מקבל המתנה הסתמך על ההתחייבות ושינה את מצבו לרעה, ביטול המתנה אינו אפשרי, גם אם נותן המתנה מתחרט.
  • ת"א 47612-03-16 פלוני נ' פלונית – בית המשפט קבע כי גם אם המתנה לא הושלמה ברישום, ברגע שהמקבל שינה את מצבו והסתמך על המתנה, לא ניתן לבטלה בקלות. במקרה הנוכחי, בית המשפט התייחס בפירוט לטענת ה"התנהגות המחפירה", שהיא עילה מוכרת לביטול מתנה לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968. עם זאת, הוא הדגיש כי יש לפרש עילה זו בצמצום, שכן המחוקק לא התכוון לאפשר חזרה מהתחייבויות חוזיות רק בשל סכסוכים או התנהגות לא נעימה מצד המקבל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.