בית המשפט המחוזי בחיפה דחה באחרונה ערעור שהגיש אדם שביקש לבטל את ההתחייבות שנתן לאחיו להעברת מחצית מזכויותיו במקרקעין. המערער טען כי אחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה" ולכן עומדת לו הזכות לחזור בו מההתחייבות שלו לתת את המתנה. ואולם ששתי הערכאות - בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי - לא קיבלו את עמדתו. השופטים קבעו כי אף אם נוצר סכסוך בין האחים, אין בכך עילה מספקת לביטול התחייבות חוזית שניתנה ללא תנאים.

המקרה עסק באדם שהחזיק בבעלותו מקרקעין באזור הצפון. ב-2021 הוא חתם על התחייבות שלפיה יעביר לאחיו מחצית מזכויותיו במגרש, והמשיב אף רשם הערת אזהרה על הנכס. ואולם לאחר שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, הודיע המערער לאחיו כי הוא מבטל את ההתחייבות שלו למתנה, בטענה כי האח נהג כלפיו באופן פוגעני. לאחר שהשניים לא הגיעו להסכמה, פנה המערר לבית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה שיצהיר כי חזרתו מההתחייבות תקפה.

ביהמ"ש לענייני משפחה: לא הוכח שהאח נהג בהתנהגות מחפירה

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המערער, לאחר שקבע כי לא הוכח שאחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה". בעקבות כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.

במסגרת הערעור, טען המערער כי אחיו פגע בו בדרכים שונות, בהן חסימת החניה והדרך לביתו, הצבת חפצים שהפריעו לו ולרעייתו, והגשת תלונה נגדו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד הוא טען כי האח ובני משפחתו התנכלו לו ואף נדרש להגיש בקשה לצו הגנה. כל אלה, לדבריו, מהווים "התנהגות מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות למתנה.

• שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
• האב רצה למכור את הבית, הבן סירב להתפנות - ויפוצה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, טען המשיב כי לא ביצע כל פעולה חריגה או לא חוקית. באשר לתלונה לוועדה לתכנון ובנייה, הוא ציין כי זו הוגשה רק לאחר שהמערער סגר שטח משותף בשערים חשמליים ללא היתר. בנוגע לטענת חסימת החניה, טען המשיב כי מדובר בטענה חסרת בסיס שמעולם לא הוכחה. לגבי צו ההגנה, הוא ציין כי לא ניתן צו במעמד צד אחד, וכי המערער עצמו לא התייצב לדיון – דבר שמעיד על כך שהתלונה היתה לא מבוססת.

בהכרעתו, אישר בית המשפט המחוזי את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה - ודחה את הערעור. השופטים חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן הבהירו כי המערער לא הצליח להוכיח שהמשיב נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה" שמצדיקה את ביטול התחייבותו.

השופטים התייחסו בפסק הדין שפורסם לטענות שהועלו, וקבעו כי עצם הגשת תלונה לרשות תכנונית אינה יכולה להיחשב התנהגות מחפירה. "אין לראות בנקיטה בהליך משפטי כלשהו על פי הוראות הדין כהתנהלות מחפירה. עצם העובדה כי התובע פעל בהתאם להוראות הדין, אין בה לפעול לרעתו ולראות בנקיטת הליך זה כהתנהגות מחפירה", נכתב בפסק הדין.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...

עוד צוין כי עיכובו של המערער בפנייה לבית המשפט, למרות טענתו כי ההתנהגות המחפירה החלה כבר ב-2021, מטיל ספק בנוגע לחומרת הדברים. "לא מצאתי כל הסבר ענייני ומשכנע לכך שככל שהתובע טוען כי הנתבע החל באותו יחס מחפיר כבר בשנת 2021, אזי לא ברור מדוע הוא לא טרח לנקוט בהליכים המתאימים במועדים הסמוכים לכך", כתב השופט שרעבי.

לא כל סכסוך משפחתי מצדיק חזרה מהתחייבות חוזית

השופטים הדגישו כי לא כל סכסוך בין קרובי משפחה מצדיק חזרה מהתחייבות חוזית, וכי יש להבחין בין מחלוקות שוטפות לבין התנהגות חריגה ברמת חומרתה. עוד הובהר כי המערער ויתר מראש על זכותו לחזור בו מהמתנה במסגרת התצהיר עליו חתם, ובנוסף לכך המשיב שינה את מצבו לרעה – כשהסתמך על ההתחייבות, נטל הלוואות מהבנק ובנה על הקרקע. לכן, גם לאור הנסיבות האלה, אין מקום להיעתר לבקשת המערער.

בסופו של דבר, הערעור נדחה כאמור, ללא צו להוצאות, מתוך ניסיון שלא להעמיק את הקרע בין האחים. השופטים ציינו כי הם מקווים שהצדדים ישכילו להגיע להסכמות עתידיות בנוגע לשימוש בנכס, אך הבהירו כי ההתחייבות למתנה נותרת בתוקף, ואין כל עילה לבטלה.

פסק הדין שניתן במקרה זה מתיישב עם גישה עקבית של בתי המשפט בישראל, שלפיה חזרה מהתחייבות למתנה אינה דבר של מה בכך, ודורשת עילה משפטית מבוססת. הפסיקה בישראל קבעה לא אחת כי התחייבות לתת מתנה נחשבת חוזה לכל דבר, ולכן חזרה ממנה אפשרית רק במקרים חריגים.

הנה כמה דוגמאות לפסיקות בנושא, שדומות להכרעה במקרה הנ"ל:

• ע"א 3601/96 פלוני נ' פלונית – בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לחזור מהתחייבות לתת מתנה, אלא אם הצד השני הפר את התחייבותו כלפי נותן המתנה או שהתנהגותו הגיעה לכדי "התנהגות מחפירה". במקרה זה, נקבע כי סכסוך משפחתי או ריב רגיל אינם מספיקים כדי לבטל מתנה שכבר הובטחה.
  
• ע"א 3295/94 שמעון נ' אביגדור – בפסק הדין הזה נדרש בית המשפט להכריע בשאלה האם ניתן לבטל מתנה בשל שינוי נסיבות. נקבע כי כל עוד מקבל המתנה הסתמך על ההתחייבות ושינה את מצבו לרעה, ביטול המתנה אינו אפשרי, גם אם נותן המתנה מתחרט.
  
• ת"א 47612-03-16 פלוני נ' פלונית – בית המשפט קבע כי גם אם המתנה לא הושלמה ברישום, ברגע שהמקבל שינה את מצבו והסתמך על המתנה, לא ניתן לבטלה בקלות. במקרה הנוכחי, בית המשפט התייחס בפירוט לטענת ה"התנהגות המחפירה", שהיא עילה מוכרת לביטול מתנה לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968. עם זאת, הוא הדגיש כי יש לפרש עילה זו בצמצום, שכן המחוקק לא התכוון לאפשר חזרה מהתחייבויות חוזיות רק בשל סכסוכים או התנהגות לא נעימה מצד המקבל.