העביר לה 7,000 שקל, היא חשבה שזו מתנה - מה קבע ביהמ"ש?

סיפורים כאלה מוכרים לרובנו: זוג שהתחיל מערכת יחסים, כסף שעבר מיד ליד במחווה של אהבה - ואז הפרידה, וכמובן הדרישה להחזר. הפעם, הסיפור הגיע עד לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, ופסק הדין שניתן בו באחרונה כולל כמה קביעות מעניינות - הן בשאלת ההלוואה, הן בשאלת לשון הרע. שחר כהן ומאיה רסינסקי ניהלו קשר זוגי שנמשך פחות מחודש. בתחילת מאי 2025 פנתה רסינסקי לכהן וסיפרה לו שהיא חייבת לחברה שלה 7,000 שקל במזומן ואין לה מהיכן לשלם. ב-6 במאי העביר לה כהן את הסכום. חמישה ימים בלבד לאחר מכן, ב-11 במאי, נגמר הקשר, וכהן דרש לקבל את כספו בחזרה. רסינסקי סירבה. לטענתה, הכסף ניתן לה במתנה, כמקובל בין בני זוג. כהן, שהוא עצמו עורך דין, טען שמדובר בהלוואה שהעמיד לה מתוך אמון, ושהנתבעת ידעה היטב שהכסף מיועד להשבה.

אלא שכאן לא הסתיים הסיפור. כהן שלח מסרון לקרובת משפחתה של רסינסקי, שבו כתב: "היי, תמסרי לחברה הגנבת שלך שזה ממש לא מקובל עליי שהיא פשוט גונבת ממני 7,000 שקל וחוסמת אותי ושיהיה ברור לה שאני מתכוון לתבוע אותה בבימ"ש ולקבל את הכסף שלי בחזרה ולהגיש עליה תלונה במשטרה על גניבה". כתוצאה מכך, הגישה רסינסקי תביעה שכנגד - בטענות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

הרשם הבכיר איתי שרון נדרש תחילה לשאלה המרכזית: האם הכסף שעבר בין הצדדים היה הלוואה או מתנה? בדין הישראלי, נקודת המוצא היא שמי שקיבל כסף, עליו מוטל הנטל להוכיח שהוא קיבל אותו במתנה. עם זאת, קיימת חזקת המתנה, שעשויה להעביר את הנטל במקרים של קשרים קרובים במיוחד - כמו הורים וילדים, או זוגות נשואים - שבהם טבעי להניח שמדובר בנתינה ללא תמורה. הרשם שרון קבע שבמקרה הנדון חזקת המתנה אינה חלה. "מדובר בקשר זוגי קצר שהתנהל בין הצדדים במשך תקופה של פחות מחודש; הקשר לא התאפיין בדאגה של מי מהצדדים לרווחתו הכלכלית של הצד שכנגד; הצדדים לא שיתפו האחד את רעהו בהוצאות מחייה שותפות וכיוצ"ב", נכתב בפסק הדין.

ומה לגבי הראיות? רסינסקי ניסתה להישען על העדות שלה, שלפיה כהן אמר לה בעת מסירת הכסף: "מאמי הכל בסדר כשיהיה לך מתישהו נתקזז". אלא שהרשם דחה את הפרשנות הזאת. לדבריו, "לא מצאתי לקבל את הסבר הנתבעת לפיו הביטוי 'נתקזז' עולה כדי ויתור על השבת כספו. ההפך הוא הנכון". מסקנת בית המשפט היתה שהכסף ניתן כהלוואה, ורסינסקי חויבה להשיבו.

• אח נגד אח: מי הבעלים של הבית שהאבא בנה?
• העביר לבת זוגו יותר ממיליון שקל, ונשאר בלי כלום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גנבת? לא בדיוק - ובית המשפט מחייב פיצוי

כעת הגיע תורה של התביעה שכנגד. רסינסקי טענה שהמסרון שכהן שלח לקרובת משפחתה, שבו כינה אותה "גנבת" ואיים להגיש נגדה תלונה במשטרה על "גניבה", מהווה לשון הרע. הרשם קיבל את הטענה. הכינוי "גנבת" ותיאור ההתנהגות כ"גניבה", קבע בית המשפט, הוא "בגדר דבר שיש בו כדי לבזות את הנתבעת או להשפילה", ולכן מדובר בלשון הרע.

כהן ניסה להיבנות מהגנת "אמת בפרסום" - טיעון שלפיו הוא רק תיאר נאמנה את המציאות. הרשם דחה זאת בנחרצות וקבע כי, "אף לשיטת התובע לפיה הנתבעת נטלה ממנו הלוואה ונמנעה מהשבתה, אין המדובר במעשה 'גניבה'", משום שגניבה מחייבת לקיחה בלא הסכמת הבעלים, בעוד שרסינסקי קיבלה את הכסף מרצונו החופשי של כהן, ולאחר מכן סירבה להחזירו בטענה שמדובר במתנה. כלומר ייתכן שכהן צודק שזו היתה הלוואה, אבל לא נכון לכנות את מה שקרה "גניבה". בין "לא מחזירה הלוואה" לבין "גנבת" יש הבדל משפטי ומוסרי גדול.

בית המשפט דחה גם את הגנת תום הלב: "לאור הפער בין טענותיו של התובע אשר לאי-השבת הלוואה כנטען, לבין התיאור שבחר להשתמש בו המתייחס לנתבעת כ'גנבת' וכמי שביצעה מעשה 'גניבה', לא שוכנעתי כי הפרסום נעשה בתום לב".

• הזמינה ארונות , לא היתה מרוצה - אבל לא תקבל פיצוי
• טיסה בוטלה עקב עם כלביא - זה הפתרון של וויז אייר
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

הרשם פסק לרסינסקי פיצוי של 3,000 שקל בגין לשון הרע. לעומת זאת, תביעתה בגין פגיעה בפרטיות נדחתה - היא לא הוכיחה שכהן עקב אחריה או פרסם מידע אינטימי שלה. לגבי מספר הטלפון של קרובת המשפחה שאליה פנה, כהן הסביר כיצד הגיע אליו, ובית המשפט קיבל את הסבריו. לאחר קיזוז הסכומים - 7,000 שקל שחויבה רסינסקי להשיב כהלוואה, לעומת 3,000 שקל שחויב כהן לשלם בגין לשון הרע - התקבלה תוצאה פשוטה: רסינסקי תשלם לכהן 4,000 שקל בסך הכל. כל צד יישא בהוצאותיו.