העביר לבת זוגו יותר ממיליון שקל, ונשאר בלי כלום: "האמנתי לה"

סיפור אהבה שנהפך לסכסוך כספי מר הגיע באחרונה לסיומו בבית המשפט למשפחה בתל אביב, כשהשופטת ענבל וקנין-הרנשטיין דחתה על כל רכיביה תביעה על סכום של 1,201,893 שקל שהגיש גבר נגד בת זוגו לשעבר, וחייבה אותו בהוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל.

הצדדים הכירו בספטמבר 2021 וניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כשלוש שנים. התובע, איש הייטק בכיר שכיהן כקצין טכנולוגיה ראשי בחברה מוכרת, טען שהעביר לנתבעת, עורכת דין במקצועה, סכומים ניכרים כהלוואות: 641,702 שקל בהעברות בנקאיות ישירות, 219,465 שקל עבור מס רכישה על חלקה בדירה משותפת, ו-340,726 שקל בהחזרי משכנתא.

התובע הדגיש שבכל העברה בנקאית הוא ציין במפורש את המלה "הלוואה" בשדה של תיאור מהות ההעברה. אלא שמלבד הרישום החד-צדדי הזה, הוא לא הצליח להציג אפילו ראיה אחת - לא הסכם כתוב, לא הודעת וואטסאפ ולא עד שיכול להעיד שהנתבעת הסכימה לתנאי הלוואה כלשהם.

חזקת המתנה היא זו שהכריעה את הכף. בית המשפט קבע שכשמדובר בהעברות כספים בין בני זוג בתקופה של יחסים תקינים, קיימת חזקה משפטית שלפיה הכספים ניתנו כמתנה, והנטל להוכיח אחרת מוטל על הנותן. התובע לא עמד בנטל זה.

• אח נגד אח: מי הבעלים של הבית שהאבא בנה?
• תבע לפנות את שלושת בניו מבתיהם - מה קבע השופט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובע הודה שיזם את ההעברות

השופטת וקנין-הרנשטיין התרשמה שהתובע עצמו הודה בתצהירו שהוא יזם את ההעברות. "בתמימותי ובעיוורוני הצעתי לסייע בהלוואות", הוא כתב בתצהיר עדותו הראשית. בחקירה הנגדית הוא ניסה לחזור בו מהגרסה הזו, אך בסופו של דבר הודה שאכן הציע את הכסף מיוזמתו. מנגד, הנתבעת העידה שמעולם לא ביקשה כסף ושהתובע הוא זה שיזם כל העברה. "הוא אמר לי שאני רוצה לעזור לך. כבת זוג", היא סיפרה בעדותה, והוסיפה שהעברות החלו רק בינואר 2022 - כמה ימים אחרי שהתובע הציע לה נישואים בליל השנה החדשה.

נקודת המפנה המרכזית היתה עדותו של רואה החשבון של הנתבעת, שסיפר שכשהנתבעת גילתה את הרישום "הלוואה" בדפי הבנק, היא שלחה אותו לברר עם התובע. לדבריו, התובע אמר לו במפורש שהרישום נעשה לצורכי מס בלבד. "לא שזה לא הלוואה עסקית, שזה לא הלוואה, נקודה", העיד רואה החשבון, ובית המשפט מצא את עדותו מהימנה.

השופטת הצביעה גם על סתירה מהותית בין התביעה הנוכחית לבין תביעה אחרת שהגיש אותו תובע, שבה דרש הצהרה שכל הדירה שייכת לו בלעדית. "בתיק האחר טען התובע כי כל הדירה שייכת לו, ואילו בתביעה דנן כי היה על הנתבעת לממן את אותה דירה בדיוק", ציינה השופטת בהחלטתה.

• פנקס, תכשיטים ומזומן: הסכסוך הנוצץ נשלח למס הכנסה
• "לא נסעתי עם הרכב ולא ראו אותי": המשפט שפגע בגרסת התובע בתאונת הדרכים בקריות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם ניתן לתבוע את אינטראקטיב ברוקרס בישראל?

המשיך למרות סירוב האשה לחתום על הסכם ממון

גם סוגיית הסכם הממון שיחקה לרעת התובע. הוא עצמו פנה לעורכת דין לעריכת הסכם ממון, מה שמוכיח שהבין את הצורך בעיגון כתוב של הסכמות כספיות. למרות סירוב הנתבעת לחתום על ההסכם, המשיך התובע ברכישת הדירה המשותפת מבלי לעגן שום הסדר. כשנשאל מדוע לא טרח להחתים את הנתבעת על הסכם הלוואה, הוא ענה בפשטות כי, "כי האמנתי לה".

בית המשפט ציין שהתובע הוא אדם משכיל ומנוסה, שרכש שתי דירות בעברו וניהל הליכי גירושים קודמים, כך שהוא היה מודע היטב לחשיבות תיעוד ומסמכים. בנוסף, דווקא הסכומים המדויקים שהועברו - שתואמים את חריגות הנתבעת ממסגרת האשראי - מצביעים על סיוע שוטף לבת זוג ולא על הלוואות מוגדרות. "התובע קיבל את יומו בביהמ"ש, לא נמנעה ממנו האפשרות להוכיח את טענותיו", סיכמה השופטת, "אלא מאי? שלא עלה בידי התובע להראות כי עסקינן בכספי הלוואה".