ביהמ"ש חסך לחברת משאב מס של 10 מיליון שקל על מכירת מספנות ישראל

חברת משאב, מקבוצת כלל תעשיות שבשליטת לן בלווטניק, לא תשלם תוספת מס במיליוני שקלים על מכירת אחזקותיה במספנות ישראל. שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אורית וינשטיין, קיבלה את ערעורה של משאב על השומה שהוציא לה פקיד שומה חיפה. אילו הייתה מתקבלת עמדת פקיד השומה, היה על משאב לשלם 10 מיליון שקלים נוספים.

משאב רכשה מהמדינה 19% ממניות מספנות ישראל בשנת 2002 ב-54.6 מיליון שקל. בשנת 2017 היא מכרה אותן ב-138 מיליון שקל לבעלי השליטה - שלומי פוגל, סמי קצב ומשפחת שמלצר. משאב דיווחה לרשות המיסים על רווח הון נומינלי בסך 82.9 מיליון שקל, קיזזה הפסדי הון מועברים ב-10.9 מיליון שקל וסכום אינפלציוני פטור בסך 11.5 מיליון שקל. על פי חישוביה, הרווחים הראויים לחלוקה (הרר"ל) עמדו על 43.4 מיליון שקל, רווח ההון הריאלי החייב במס היה 17 מיליון שקל, והמס - 4.1 מיליון שקל. חישוב זה נעשה לפי החלופה המיסויית שבפקודת מס הכנסה.

החלופה המיסויית הייתה נמוכה מהחשבונאית

על פי החלופה החשבונאית שחישבה משאב, בשנת 2001 הייתה מספנות ישראל ביתרת הפסד של 950.4 מיליון שקל, ואילו בשנת 2016 עמדה יתרת ההפסד על 711.1 מיליון שקל. הרר"ל הסתכמו ב-238.2 מיליון שקל, ומאחר שהיא החזיקה כאמור ב-19% מהמספנות - חלקה ברווחים אלו הסתכם ב-45.3 מיליון שקל. לנוכח העובדה שחישוב המס בחלופה המיסויית היה נמוך יותר, בחרה בו משאב.

פקיד שומה חיפה הוציא למשאב בשנת 2022 שומה על פי מיטב השפיטה, בה דחה את חישוביה. לדבריו, מאחר שבתקופת הרר"ל לא היו למספנות עודפים חשבונאיים אלא רק הפסד צבור, לא יכלו המספנות לחלק דיבידנדים ולכן לא מדובר ברווחים ראויים לחלוקה. לכן, חישוב הרר"ל לפי החלופה החשבונאית מוביל לתוצאה של אפס ומשאב אינה זכאית להתחשב ברווחים אלו.

• הרבה יותר כסף יישאר בכיסיהם של עולים ותושבים חוזרים
• ההנחה במס רכישה שפוספסה בגלל ימים; בית המשפט: "24 חודשים הם 24 חודשים ולא יום אחד יותר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וינשטיין אומרת, כי "המחלוקת בערעור דנן עוסקת בשאלה אם למערערת קיימים רווחים ראויים לחלוקה לפי החלופה החשבונאית של סעיף 94ב' לפקודה, מקום בו מאזן החברה הנמכרת מציג הפסד צבור בתום שנת המס שקדמה למועד מכירת המניות, קרי - יתרת העודפים במאזן החברה הנמכרת לתום תקופת הרר"ל היא שלילית.

"המערערת טוענת, כי בחישוב הרר"ל יש להתחשב בגידול הרווחים שנצטברו בחברה הנמכרת במהלך תקופת הרר"ל, גם אם יתרת העודפים בסוף תקופת הרר"ל שלילית. לשיטתה, המונח 'רווחים שנצטברו' בהוראות הסעיף מתייחס לרווחים שהתווספו במהלך תקופת הרר"ל ואין המדובר דווקא ביתרת עודפים חיובית בלבד.

"מנגד, עמדת המשיב היא כי החלופה החשבונאית שבסעיף 94ב' לפקודה מוגבלת למקרים בהם יתרת העודפים במאזן החברה הנמכרת בסוף תקופת הרר"ל היא חיובית, ואם החברה הנמכרת נמצאת בהפסד צבור בתום תקופת הרר"ל, הרי שאין כלל רר"ל לפי החלופה החשבונאית, ולכן יש לחייב בתשלום מס רווח הון מלא את התמורה בגין מכירת המניות, משלא קיימת למערערת, מוכרת המניות, הטבת המס שלפי סעיף 94ב' לפקודה".

• עו"ד חשוד בסיוע להתחמקות ממיסי מקרקעין ב-2.3 מיליון שקל
• תביעה ב-100 מיליון שקל נגד עיריית יהוד-מונסון על עיכוב פרויקט
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

הכרעה ראשונה בנוגע לחלופה החשבונאית

וינשטיין מציינת, כי "זו הפעם הראשונה שנדרשת הכרעה שיפוטית בעניין פרשנות החלופה החשבונאית בסעיף 94ב' לפקודה. כל הפסיקה הנוגעת בהוראת סעיף זה, עד כה, עסקה בבחינת החלופה המיסויית ותחולתה במצבים שונים". היא מקבלת את פרשנותה של משאב, באומרה שהיא עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. וינשטיין מסבירה:

"קבלת עמדת המשיב תוביל לתוצאה בלתי רצויה של תשלום מס ביתר, בניגוד לתכלית של מניעת הטלת מס עודף על רווחי החברה הנמכרת (במקרה דנן – מספנות ישראל) הראויים לחלוקה. כמו כן, עמדת המשיב עומדת בסתירה לתכלית של יצירת אדישות מיסויית ויש בה כדי ליצור הטיה של בעלי המניות בנוגע להחלטה אם לחלק דיבידנד מרווחי החברה הנמכרת שהצטברו, טרם מכירת המניות, לטובת חלוקת דיבידנד, בשל שיקולי מס, ולא בהתאם לאינטרסים העסקיים של החברה, על בסיס הפעלת שיקול דעת בעניין השימוש ברווחי החברה, לטובת קידום עסקיה או ביצוע השקעות והגדלת אפיקיה העסקיים". פקיד השומה חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל.