מנכ"ל סינרג'י: "תחנות כוח על גז הן צו השעה; ואנחנו יכולים לספק את מרבית הרכיבים לפיתוח"

שוק האנרגיה הישראלי נמצא בתקופה מורכבת, אבל לא בהכרח עבר שינוי מבני דרמטי, ולא רק סביב מאגרי גז או מחירי דלק. המלחמה חידדה את אחת הנקודות הפחות מדוברות במערכת, תשתיות החשמל עצמן, והיכולת שלהן להחזיק עומס, להתמודד עם פגיעות ולשמור על רציפות תפקודית. במקביל, הביקוש לחשמל ממשיך לעלות, בין היתר בגלל התרחבות של תעשייה מתקדמת, דאטה סנטרים והמשך השקעות באנרגיה מתחדשת.

בתוך הסביבה הזאת פועלת סינרג'י כבלים , חברה תעשייתית שמייצרת רכיב בסיסי אך קריטי במערכת, כבלי החשמל שמחברים בין ייצור לצריכה. היא לא נמצאת בצד של ייצור האנרגיה, אבל בפועל פועלת בלב הרשת, בנקודה שבה כל עיכוב, תקלה או מחסור יכולים להשפיע על המערכת כולה. בתקופה שבה השיח עובר לחוסן ויתירות, התפקיד של תשתיות ההולכה הופך מרכזי יותר.

ברקע, משק החשמל נמצא בתהליך שינוי, אם כי לא כזה שמשנה את מבנה השוק באופן חד. מצד אחד, יש המשך השקעות בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת והרחבה של הייצור המבוזר, אם כי בקצב שמוגבל עדיין על ידי תשתיות ואגירה. מצד שני, המלחמה מעלה שאלות על ביטחון אנרגטי, שרשראות אספקה ותלות ביבוא, גם ברמת רכיבי התשתית. במקביל, היתרון של ישראל בגז טבעי מקומי מאפשר לה לספוג חלק מהזעזועים בשוקי האנרגיה העולמיים בצורה מתונה יותר. המשמעות היא שהשיח כבר לא מתמקד רק בכמה חשמל מייצרים, אלא גם באיך מעבירים אותו בפועל.

עידן בן ארי, מנכ"ל סינרג'י כבלים, מגיע לדיון הזה עם פרספקטיבה רחבה, לאחר שניהל במשך שנים את אמישראגז, וכיום פועל בצד של תשתיות החשמל. המעבר הזה מאפשר לו להסתכל על השוק משני כיוונים, גם מצד מקורות האנרגיה וגם מצד המערכת שמחברת ביניהם. בשיחה איתו עולה תמונה של שוק שנמצא בתזוזה, אבל לא משנה כיוון באופן חד, עם שינויים בביקושים, אתגרים תפעוליים והזדמנויות. במקביל, מדובר גם בפעילות תעשייתית שלא נעצרה, גם תחת תנאים מורכבים, כולל באזורים שנמצאים תחת לחץ ביטחוני.

• ה-X פקטור של מגדל ובמה היא אטרקטיבית לעומת המתחרות?
• מנכ״לית אפריקה מגורים: ״יש התעוררות בשוק ברבעון הראשון״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך המלחמה שינתה את שוק האנרגיה בישראל כפי שאתם רואים אותו, ואיך זה מתבטא אצלכם בפעילות היומיומית?

"שוק האנרגיה בבסיס לא השתנה. הצריכה והצורך בדלקים פוסיליים, דלק וגז, נשארו כמו שהם. מה שכן קורה זה שמתמודדים עם קשיים באספקה, כמו בכל העולם. לישראל יש יתרון גדול בזה שיש לה גז טבעי משלה, ולכן היא מרגישה פחות את ההלם של עליית מחירי הדלקים והגז. לא צריך להביא אותו מחו"ל, וזה נותן שקט.

לדוגמה, עלויות החשמל פחות מושפעות, אבל עלויות הדלקים למכוניות כן עולות כי אנחנו מייבאים תזקיקים. בעולם הצריכה לא משתנה, עדיין צריך חשמל שמבוסס בעיקר על דלק וגז. האנרגיות המתחדשות ימשיכו לגדול, אבל זה תהליך שלוקח זמן, בעיקר בגלל הצורך באגירה ובהקמת שדות סולאריים.

• היום בבורסה: צפי לעליות; נייס תוסיף 3.8%
• האם חברות ה-IT הישראליות באמת יותר יקרות מהמתחרות הגלובליות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ת״א ביטוח זינק 7%, ת״א תשתיות הוסיף כ-3%; השקל התחזק ל-3.06

קבוצת סינרג'י עוסקת בייצור כבלי חשמל, ממתח נמוך ועד מתח עליון, ומאפשרת לחבר בין יצרני חשמל ללקוחות. אם יש תחנת כוח וצריך לפרוס קווים, אנחנו מספקים את הכבלים. זה מפעל ייחודי, כמעט ואין כאלה בארץ ובעולם.

בנוסף יש לנו פעילות משלימה כמו UPS, ארונות מתח גבוה ומעטפת מלאה לפרויקטים, כולל דאטה סנטרים ותשתיות. כל הפעילות הזאת ממשיכה בכל הכוח בארץ. יש תנופת בנייה ופיתוח תשתיות, משדות סולאריים בדרום ועד פרויקטים כמו רכבות, נמלים ודאטה סנטרים, ואנחנו חלק מזה.

למרות המלחמה, המפעל עובד 24/7 ולא עצר מאז השביעי באוקטובר. גם בשדרות ממשיכים לעבוד, וזה בזכות העובדים. אני רוצה לציין את העובדים המדהימים של סינרג'י, שרובם נמצאים בשדרות וחלקם לא, כל הדבר הזה מתאפשר בזכותם".

האם מאז תחילת המלחמה אתם מזהים שינוי במבנה הביקושים בשוק, למשל יותר דגש על חיזוק רשת החשמל או מתקנים קריטיים?

"תראה, הדברים האלה הם תהליכים שלא קורים ביום אחד. צריך לזכור שאנחנו זמן קצר יחסית מתחילת המלחמה. מה שכן אפשר לזהות זה שבתחום הסיטונאי, או הקמעונאי בתחום שלנו, גם בגלל המלחמה וגם בגלל אופי הפעילות, הוא כמעט לא עבד, כי זה מצריך עבודה בשטח.

אבל הפרויקטים, הצד הפרויקטלי והתשתיתי, המשיכו לעבוד בכל הקצב. זה היה מעניין לראות. גם היצוא לחו"ל המשיך בכל הכוח, לא נעצר".

עד כמה המלחמה חשפה חולשות בשרשראות האספקה בתחום התשתיות, והאם זה כבר מתבטא גם בפרויקטים שאתם מעורבים בהם?

"ישראל היא אי, כל חומרי הגלם שהמדינה צורכת צריך להביא מחו"ל. שרשראות האספקה העולמיות ספגו מהלומה, יש בעיות, אתה מזהה את זה בכל העולם.

אבל עם היערכות מתאימה, מי שנערך מראש יכול להקטין מאוד את האפקטים האלה. היערכות במלאים וכו', יש פה הרבה דברים שקורים בעולם.

עליית מחירי הנפט שלחה גלים להרבה תחומים אחרים שאף אחד לא חושב עליהם. כל תחום הפלסטיקה, שהוא תוצר לוואי של הנפט, עלה גם הוא. אם יש קפיצה של עשרות אחוזים, זה מתגלגל.

הפלסטיקה רלוונטית כמעט לכל דבר, מאריזות מזון ועד צמיגים. הכל תוצרי לוואי של דלקים. אז הכל עולה, יש מחסור ויש ביקוש, ומי שנערך מראש יודע להתמודד עם זה".

מהזווית שלך, גם כמי שבא מעולם הגז, האם התקופה הזו משנה את האיזון בין מקורות אנרגיה שונים ואת הקצב של המעבר לאנרגיה מתחדשת ופיזור ייצור החשמל?

"אם מדברים על מדינת ישראל, ברור שכבר יש החלטות ממשלה להקמת תחנות כוח חדשות. זה צו השעה. תחנות כוח גזיות, על גז טבעי. חייבים לספק את צריכת החשמל שתגדל.

אם רוצים להמשיך לפתח תחומים כמו דאטה סנטרים, שזה קריטי לכלכלת המדינה, צריך לספק את הביקוש. גם רכבים חשמליים מוסיפים לביקוש הזה.

במקביל, צריך להמשיך לגדול באנרגיות סולאריות. כל הדברים האלה נותנים יתירות. אם מחר יש תקלה באחת מתחנות הכוח, המערכת לא מושפעת בצורה מהותית. לאו דווקא מאירוע ביטחוני, גם מתקלות רגילות.

אלה דברים שצריך לעשות עכשיו, וכל העולם הולך לכיוון הזה.

הדלקים ימשיכו להישאר, ואני חוזר ואומר, התלות בדלקים וגז תמשיך להיות. הם יניעו את העולם עוד תקופה ארוכה. לאט לאט האנרגיות המתחדשות ייכנסו יותר, אבל הביקוש לדלקים יישאר".

כשמסתכלים קדימה, איך השינויים האלה צפויים להשפיע על שוק החשמל, ואיפה סינרג'י נכנסת בתוך התמונה הזו מבחינת הזדמנויות צמיחה?

"יש תנופת פיתוח ותשתיות גדולה במדינה, החל מתחנות כוח שיקומו, שדות סולאריים, דאטה סנטרים שכבר בהקמה, וכל פרויקטי התשתית כמו רכבות ורכבת קלה.

קבוצת סינרג'י היא שחקן מרכזי בהתפתחות הזאת, כי אנחנו יכולים לספק את מרבית הרכיבים שנדרשים לפיתוח הזה, מהכבלים החשמליים ועד כל המערכות התומכות.

אנחנו גדלים עם המדינה".