ביהמ"ש על פרשת גנדלמן: "פגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך"

"התשתית הראייתית שהונחה לפני בית המשפט חושפת שורה של פגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך הפלילי, החל משלב הורתו של ההליך והחקירה, דרך האמצעים הפסולים שננקטו במהלכה, וכלה באכיפה הבררנית שהופעלה בסיומה". כך אומר שופט בית משפט השלום בחיפה (כיום במחוזי), שלמה בנג'ו, בהחלטתו לבטל את הרשעתו של ראש עיריית חדרה לשעבר, צביקה גנדלמן, ולהסתפק ב-250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

של"צ ללא הרשעה לראש עיריית חדרה לשעבר, צביקה גנדלמן

גנדלמן הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפרת חובה רשמית, בשל טיפולו ביזם הנדל"ן סמי לוי במקביל לקשריו הפוליטיים איתו. במסגרת ההסדר נמחקו העבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. ביקורתו החריפה של בנג'ו על התנהלות המשטרה והפרקליטות היא הסיבה המרכזית השנייה להחלטתו לנקוט בצעד הנדיר של ביטול הרשעה; הסיבה הראשונה היא נסיבותיו המיוחדות של גנדלמן. בין היתר מתייחס בנג'ו להפעלת רוגלת "פגסוס" נגד אשתו של גנדלמן.

אמצעי חקירה פולשניים באופן קיצוני

בנג'ו אומר: "הפגם הראשון בהתנהלות רשויות האכיפה בתיק זה נוגע לאמצעים שהפעילה המשטרה בחקירה. החקירה לוותה בשימוש באמצעי חקירה פולשניים באופן קיצוני, בשני היבטים: האחד, נעשה שימוש בצווים ספציפיים לתיעוד חזותי בלשכת ראש העיר, שאינו מותר כיום לפי לשון חוק האזנת סתר; השני, המשטרה ביצעה חדירה בלתי חוקית לטלפון של רעיית הנאשם (אזרחית תמימה שלא היתה כלל חשודה) באמצעי חקירה דרסטיים, ללא מקור סמכות חוקית מפורשת המתיר שימוש או נקיטת צעד פולשני שכזה, כלפי אדם שאינו חשוד בדבר.

"...למרות הוראות הדין המפורשות, התקינה המשטרה מצלמות סתר בלשכת הנאשם כדי לבצע 'האזנת סתר חזותית', תוך שהיא מבליעה את הבקשה להתקנת מצלמות בתוך בקשות שגרתיות להאזנות סתר קוליות, מבלי לציין זאת מפורשות בחלק האופרטיבי של הבקשה המוגשת לבית המשפט.

"המשטרה עשתה בתיק זה שימוש באמצעים פולשניים דרסטיים, שהשימוש בהם לא אושר ע"י המחוקק ולא עבר בחינה מעמיקה של היועצת המשפטית לממשלה. בעזרת אמצעים אלה חדרה המשטרה לטלפון הנייד של רעיית הנאשם, ושאבה ממנו נתונים שונים, תוך פגיעה חמורה בפרטיותה על אף שאיננה חשודה באירוע". במהלך ניהול התיק משכה הפרקליטות את הראיות שהושגו באמצעות הרוגלה והגיעה להסדר כספי עם אשתו בתביעתה האזרחית.

בנג'ו מדגיש: "כאשר הרשות החוקרת מפעילה אמצעים פוגעניים אלו, של תיעוד חזותי ואמצעים פולשניים דרסטיים בלתי מורשים, תוך פגיעה חמורה בזכות לפרטיות שהינה זכות חוקתית על חוקית לפי שיטת משפטנו (סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), מבלי שהיא מתבססת על הסמכה מפורשת בחוק, המתירה פגיעה בזכות חוקתית זו; וכאשר היא עושה זאת, ומבליעה בבקשה שהיא מגישה לבית המשפט, היתר לתיעוד חזותי, נעדר אף הוא הסמכה בחוק, המשטרה פוגעת - על אף שאין זה במזיד - באופן מהותי בזכות היסוד של נאשם להליך הוגן בעוצמה משמעותית".

הפרקליטות לא סיפקה הסבר לפער התהומי

עוד עומד בנג'ו על האכיפה הבררנית בתיק: אורלי נגר, שהייתה ראש לשכתו של גנדלמן,שהורשעה בעבירות חמורות יותר, נדונה לשל"צ ללא הרשעה; לוי, שהיה מחולל האירועים, לא הועמד לדין בשל חוסר ראיות; השוטר רמי יוספיאן ונהגו של גנדלמן נדונו לענישה על תנאי וללא הרשעה. "פערים אלו שנמצאו אינם יכולים לעמוד בחלל ריק, ולהיוותר ללא כל ביקורת שיפוטית. אין חולק, כי סמכות התביעה להעמיד לדין ולערוך הסדרים שונים מנאשם לנאשם, אולם היא חייבת להיות מופעלת בסבירות ובשוויון. 

"אין הדעת סובלת מצב שבו גורמים שלקחו חלק פעיל ביצירת קשרים אסורים ובשיבוש הליכים חוסים תחת הגנת 'הסדרים מותנים' או 'אי-הרשעה', בעוד שהנאשם שלפני, שמעשהו התמצה בסופו של יום מחדל דיווח ללא קבלת טובת הנאה, יישא לבדו בכתם ההרשעה. מעמדו של הנאשם כראש עיר באותה עת אינו מקור לאי-השוויון האמור שעה שיתר המעורבים הורשעו בעבירות חמורות רבות יותר הנמצאות ברום טוהר המידות, ואילו הנאשם הורשע בעבירה אחת של הפרת חובה רשמית, המצויה בחלק התחתון של מדרג חומרתן של עבירות אלה", קובע בנג'ו.

• גם האקדמאים בפנים: הסכם השכר ברשויות המקומיות מתרחב לדירוג המח"ר
• 230 מיליון ש"ח מהמדינה: תמריצים לרשויות שבלטו בהיקפי הבנייה

"בענייננו, כשלה המאשימה לספק הצדקה עניינית לפער התהומי שבין ההקלה המפליגה כלפי יתר המעורבים, לעומת נקיטת קו מחמיר כלפי הנאשם. יתרה מזאת, החלתה של הגנה מן הצדק מחמת אכיפה בררנית אינה מותנית בהכרח בהוכחת זדון או מניע פסול מצידה של המאשימה. די בכך שתוצאת ההליך מובילה להפליה פסולה בין שווים כדי לפגוע אנושות בתחושת הצדק וההגינות".

בנוגע לנסיבותיו של גנדלמן, אומר בנג'ו: "הותרתה של ההרשעה על איש ציבור בן 70 שאת מיטב שנותיו נתן לציבור, שעה שכבר איבד את מטה לחמו הציבורי, וצנח מאיגרא רמה לבירא עמיקתא בעקבות כתב האישום המקורי, ויכולתו להתפרנס בעתיד צפויה להיפגע מהותית, הוא בבחינת מחיר פּרוֹמִתֵּאִי בלתי סביר. שכן, באיזון הכולל, מול חומרת העבירה והאינטרס הציבורי, ניצב נאשם עתיר זכויות למען ביטחון המדינה והחברה, אשר מעד כאיש ציבור במחדל של אי-דיווח על קשריו עם לוי ממנו איש לא הפיק טובת הנאה. הותרת ההרשעה על כנה לאחר ששילם מחיר ציבורי כבד, ונוכח הנזק הקונקרטי ליכולתו להמשיך לתרום בעשייה ציבורית וביטחונית, תהווה תוצאה עונשית בלתי מידתית נוכח העבירה טיבה ונסיבותיה אל מול סיכויי השיקום של הנאשם". את גנדלמן ייצגו עוה"ד עמית חדד וליאור אפשטיין.