המעבר ל-S&P 500 היה קל, הדרך חזרה כבר הרבה יותר קשה

בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים ישראלים הגדילו בצורה משמעותית את החשיפה שלהם לדולר ולמדדי מניות אמריקאיים ובראשם ה-S&P 500. עבור רבים זאת כבר לא הייתה רק החלטת השקעה, אלא תפיסת עולם שלעיתים הייתה מעורבת גם בהטיה פוליטית, שקיבלה משנה תוקף בזמן ניסיון ההפיכה המשטרית/הרפורמה המשפטית.

ארה"ב נתפסה ככלכלה החזקה בעולם, הדולר כמטבע בטוח יותר מהשקל, והטכנולוגיה האמריקאית כמנוע צמיחה שכמעט בלתי אפשרי להתחרות בו. במקביל, ישראל נתפסה אצל לא מעט מהמשקיעים כמקום תנודתי ותלוי מדי בפוליטיקה ובפוליטיקאים המקומיים.

המעבר הזה לא קרה רק בגלל אידיאולוגיה, אלא גם בגלל ביצועים. במשך שנים החשיפה לשוק האמריקאי פשוט עבדה מצוין. מניות הטכנולוגיה הובילו את העליות, הדולר התחזק בתקופות רבות של אי ודאות, ומשקיעים שהיו מוטים לארה"ב הרגישו שהם עשו את ההחלטה הנכונה.

המעבר להשקעה פסיבית במדדים אמריקאיים הפך כמעט לברירת מחדל אצל דור שלם של משקיעים פסיביים, וגם הגופים המשווקים עצמם דחפו לשם. קרנות השתלמות ופנסיה במסלולי S&P 500 הפכו פופולריות, ומשווקים וסוכנים פנסיוניים הסיטו כספים לאותם מוצרים בדיוק, לעיתים גם על בסיס ביצועי העבר.

האתגר בהשקעות הוא שלא מספיק לדעת מתי להיכנס. צריך גם לדעת מתי לעצור ולחשוב מחדש. וכאן טמון הקושי האמיתי.

לא מעט משקיעים שביצעו בשנים האחרונות מעבר כמעט מוחלט לדולר ולשוק האמריקאי מגלים היום שהדרך חזרה פסיכולוגית הרבה יותר מורכבת. גם אם השקל מתחזק, גם אם מניות בישראל נסחרות בתמחורים אטרקטיביים יותר, וגם אם חלק מהסיכונים שנראו בעבר חד משמעיים כבר פחות ברורים, קשה מאוד לשנות כיוון. בשנים האחרונות גם התמונה המאקרו כלכלית של ישראל כבר לא בהכרח תומכת באותם תרחישי קיצון שנראו בעבר. מצבה הביטחוני היחסי של ישראל, לצד חוזקה של תעשיית היצוא הביטחוני, ההכנסות מגז טבעי והיקף האקזיטים בהייטק, תורמים כולם לביקוש לשקל ולחוזקו לאורך זמן.

ברגע שמשקיע האמין שישראל היא בעיקר סיכון ושהחשיפה לארה"ב היא ההחלטה הרציונלית היחידה, כל הגדלה של חשיפה לשקל או לשוק המקומי הרגישה כמו טעות, בלי קשר לביצועים בפועל. במובן מסוים, החשיפה ל-S&P 500 הפכה אצל רבים גם לסוג של זהות פיננסית ופוליטית.

מה עושים הלאה?

כמו שאומרים במשינה: "אידיאולוגיה וכסף לא הולכים ביחד". זה לא אומר שנכון עכשיו למכור הכול ולעבור בבת אחת לשקל או לשוק המקומי. אבל מי שנמצא היום בחשיפה כמעט מלאה לדולר ול-S&P 500 צריך לשאול את עצמו האם ההחלטה שקיבל לפני כמה שנים עדיין מתאימה למציאות הנוכחית. בשנתיים האחרונות מסלולים אמריקאיים צמודי דולר הציגו תשואות אפסיות במונחים שקליים לעומת מסלולים מנוטרלי מטבע או כאלה עם חשיפה גבוהה יותר לישראל.

לכן בעיניי, דווקא מהלך הדרגתי יכול להיות נכון יותר. לא מעבר קיצוני לצד השני, אלא הקטנה הדרגתית של החשיפה המטבעית לדולר והמנייתית לשוק האמריקאי, למשל מ־100% ל־50% בשלב הראשון, כדי לא להישאר "תקועים" לעשור קדימה עם החלטת השקעה שהתקבלה בתקופה שונה לחלוטין.

• גולדמן מעלה את היעד ל-S&P 500 ל-8,000 נקודות: מה הסיבה?
• RBC מעלה את התחזית ל-S&P 500 - "המדד יעלה 8% נוספים"

אין באמור ייעוץ השקעות, הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי