השקעה פסיבית היא אסטרטגיית השקעה המבוססת על מעקב אחר מדד שוק מוגדר, במקום ניסיון לבחור באופן פעיל ניירות ערך שיניבו תשואה עודפת. הגישה מתבססת על ההנחה שקשה באופן עקבי להכות את השוק לאורך זמן.
הכלים הנפוצים ביותר להשקעה פסיבית הם קרנות סל וקרנות
מחקות, העוקבות אחר מדדים מובילים כגון S&P500. כלים אלו מציעים למשקיעים חשיפה מפוזרת לשוק במחיר נמוך יחסית לניהול פעיל, בזכות דמי ניהול מופחתים.
הפופולריות של ההשקעה הפסיבית גדלה משמעותית בעשורים
האחרונים, במקביל לגידול בהיקף הכספים המנוהלים בקרנות מחקות בשוק ההון העולמי. גישה זו נפוצה גם בקרב חוסכים לטווח ארוך, לצד גישות השקעה אקטיביות המנוהלות בידי מנהלי תיקים מקצועיים.
הטענה המפורסמת ש"תמיד המדדים מנצחים לאורך זמן" לא תמיד עומדת במבחן המציאות. מי הן 26 הקרנות הישראליות שהיכו את ה-SP500 בחמש השנים האחרונות, והאם הן עקביות? למה דווקא התוצאות של קרנות חו"ל פחות מרשימות?
דוח פושר לאפל ותחזית חלשה לרבעון הבא - על המוצרים בירידה, על השירותים בעלייה, על האכזבה בשורה העליונה וההפתעה לטובה בתחתונה; וגם מי אחראי לזינוק של 52% במניה מתחילת השנה למחיר שמבטא מכפיל רווח של 30.
השנה האחרונה גרועה לתשואות של הפניקס - אולי זו הסיבה שבחברה מעדיפים שתעברו למסלול מחקה מדדים על ה-S&P, שם אין משמעות לניהול מקצועי, זה מכשיר טכני; אבל מה באמת עדיף S&P500 או מניות בשוק מקומי?
לפני שלושה חודשים נפתחה בישראל אפשרות חדשה: כל קרן פנסיה חייבת לתת מסלול חיסכון בצורה פאסיבית - מדוע גופי הפנסיה לא מעוניינים שהכסף יעבור לשם, מה ההיגיון מאחורי צורת ההשקעה הזו, ומיהם מנהלי הכספים הגדולים בעולם שממש ממליצים לציבור הרחב על שיטת החיסכון הזו?
