חיסכון
צילום: דאלי אי

במקום להשקיע בקרנות השתלמות - איך יכולתם להרוויח יותר

המספרים בטבלאות נראים לכם מצוינים - יכולתם להרוויח יותר; על תעשיית קרנות ההשתלמות, על המכשירים הפאסיביים שמייצרים תשואה גבוהה יותר ולמה בכל זאת לרובנו עדיין כדאי להשקיע דרך קרנות השתלמות 

מנדי הניג | (14)

הטבלה לא משקרת. התשואות של קרנות ההשתלמות טובות מאוד מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות, אבל יש הבדל בין תשואה אבסולוטית, התשואה בפועל לבין התשואה היחסית - התשואה בפועל נראית נהדרת, אבל הכל יחסי - וביחס למה שהקרן אמורה היתה להניב זה לא מדהים. נתחיל בטעימה קטנה - הבורסה המקומית עלתה בכ-27% מתחילת השנה, עד סוף יוני היא זינקה ב-25%. כמה עשו הקרנות המנייתיות - המקסימום 12.7% של מור, והממוצע - 10.7% ומזה צריך להוריד דמי ניהול. 

מול הבורסה בת"א, התשואות של הקרנות השתלמות המנייתיות מאוד מאכזבות. אבל כשלוקחים בחשבון שה-S&P 500 עם 6% מתחילת השנה, אז אפשר להבין שגוף שמחלק פיפיטי-פיפטי יניב תשואה של 15% בערך. נניח שיש לו גם קצת מזומן שמוריד את התשואה ונניח שהוא יותר מוטה לחו"ל, נקבל 12%-13%, למה הממוצע הוא 10.7%? תתפלאו - יש תשובה והיא טובה. מנהלי ההשקעות מורידים חשיפה, חוששים מירידות. זו העבודה שלהם, ושאפו על האומץ לצאת מהמסגרת ומהבנצ'מרק. זה לא טריוויאלי. התשואות הנמוכות מתחילת השנה נסלחות, הרי אנחנו משלמים דמי ניהול כדי שמנהל ההשקעות יחליט בשבילנו ולפעמים זה בעוכרינו. 

מנהלי ההשקעות נבחנים על כמות הטעויות שלהן. ככל שהם טועים פחות כך התשואה טובה יותר.  המשחק האמיתי הוא לא לטעות כדי לא לייצר פיגור בתשואה. אבל במשחק מול "מר שוק", הבנצ'מרק מסתבר שהם טועים במקרים רבים. התשואות מתחילת שנה מאכזבות, אבל מוסברות, אבל כשבוחנים זאת לתקופות ממושכות יותר הן גם לא מספקות ערך עודף. 

המסקנה מהבדיקה שלנו היא שקרנות השתלמות הן מוצר מנצח, אבל לא בגלל התשואה, אלא בזכות הטבות המס. בשנים האחרונות התשואות מאכזבות. 

קרנות השתלמות הן מסלול לטווח בינוני ואפילו ארוך. הן ניתנות לפירעון אחרי 6 שנים כאשר יש אפשרויות לפירעון מוקדם. בפועל, חוסכים מעדיפים להשקיע בהן לתקופות ממושכות יותר כי יש להן יתרון מיסוי מאוד גדול - הן מבטאות הטבת מס בהפקדה, אין מס על הרווחים ואין מס במשיכת הקרן-פדיון הקרן. זה המוצר היחיד שאין עליו מס בכלל ולכן הוא כל כך פופולרי.  

ומהסיבה הזאת בדיוק - דמי הניהול עליו גבוהים. הם לא בהכרח גבוהים יחסית לפוליסות חיסכון או לקופות גמל, כל התעשייה עם דמי ניהול גבוהים - כי אפשר. אבל במקום לשלם על מכשירים פסיביים, עוקבי מדדים 0.1%, בקרנות השתלמות משלמים 0.7%-0.8%. זה גבוה. הטענה שדמי הניהול האלו משולמים כדי לספק אנליזה טובה, יכולות ניהול של כסף, בפועל - רוב ההפרש הזה הולך להכנסות ולרווחים, לא דווקא לעובדים. 

המלכודת שהופכת את קרן ההשתלמות ללא משתלמת

וגם אם צריך לשלם כספים למנהלי השקעות טובים, האם זה בהכרח משתלם? התשובה התיאורטית היא  - לא. מחקרים רבים שניהול פסיבי עוקב אחרי מדדים עדיף על פני ניהול אקטיבי של מנהלי השקעות. בסופו של דבר - השוק לא טיפש והוא יודע יותר מכולם, הניצחון של השוק על המומחים מבטא את "חוכמת ההמון", אבל כשמתעמקים במחקרים מגלים שהפער לטובת המכשירים הפאסיביים נובע מדמי הניהול שגובים0 במוצרים האקטיביים. 

אז אנחנו משלמים דמי ניהול שיביאו אותנו לאותה נקודה ואפילו נקודה נמוכה יותר. לא הכי משתלם, אלא שיש כאן מלכוד - יש גופים שמכים את השוק, יש גופים שלאורך זמן מספקים תשואות עודפות. הבעיה שהגופים האלו מספקים את זה לאורך תקופה מסוימת ולא בהכרח על פני תקופות מאוד ממושכות. בחיסכון לתקופות ממשוכות יש התכנסות לממוצע. 

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

יצאנו לבדוק. קרנות השתלמות הן כאמור מוצר מנצח - המסלול העיקרי הוא המסלול הכללי שבו מתנהל הכסף במניות ובעיקר באגרות חוב. אחריו המסלול המנייתי שבו הרוב הגדול של הכסף במניות. המסלול המנייתי בחמש השנים האחרונות ייצר תשואות פנומנליות. המובילות בטבלה - מור, אינפיניטי, אנליסט וילין לפידות השיגו תשואה של סביב 100%- בין 93% ל-107%. מזה יש להוריד דמי ניהול.  ואלו המצליחים ביותר. האחרים נמצאים למטה ומורידים את הממוצע לכיוון ה-90% ועיגלנו למעלה.  


מדד ת"א 35 ייצר בחמש שנים תשואה של 113%, מדד ת"א 125 בתשואת חלום של קרוב ל-150%. מדד ה-S&P 500 הניב 93%, הנאסד"ק כ-100%.  מי צריך קרן השתלמות מנייתית אם אפשר לקנות עוקבי מדדים? מנהלי השקעות רודפים אחרי התשואה - לומדים, מנתחים, קונים, מוכרים ובסוף המדדים מנצחים אותם, ואגב זה לא רק ב-5 שנים, גם מתחילת השנה, בשנה האחרונה וברוב התקופות שתבחנו.

זה נכון גם לקרן במסלול כללי - היא מפוזרת באלוקציה מסוימת, לרוב 60%-70% באג"ח והיתר במניות - קחו את האלוקציה הזו ותשקיעו במדדים, לרוב תקבלו יותר לפי המבחנים של השנים האחרונות. יש לגופים האלו יתרונות באג"ח לעומת משקיע פרטי, אבל זה לא מובהק. יתרון נוסף - שבאופן מסוים הוא חיסרון, הם השקעות אלטרנטיבות. הם משקיעים גדולים שבאים ושמים סכומי עתק וזוכים בהינתן הגודל להנחות בפרויקטים בהשקעות פרטיות ועוד. זה אמור להיות שווה כמה עשיריות ואפילו 1% פלוס, אבל בפועל זה לא קורה. 

זה גם מחזיק את ההשקעות שלהן יציבות כי זה נתון להערכה חיצונית או של הבית של הנכסים, והנטייה להבדיל מהשוק הסחיר שלא לגעת בשווי בתכיפות ובתדירות משמעותית. איכשהו זה נכון בעיקר כשיש ירידות בשווקים ואז השווים נשמרים, כשיש עליות - הם עולים. סוג של תמרון, אבל גם בהינתן התמרון הם לא מצליחים לייצר תשואה עודפת.

קרנות השתלמות מול מדדים? דמי הניהול יכריעו

 אז האם למכור את קרן ההשתלמות ולקנות למסלול עוקב מדדים? ראשית, יש מסלולים עוקבי מדדים גם בקרנות השתלמות. מורכב יותר אבל אפשרי. שנית וזה מאוד חשוב - תתמקחו על דמי הניהול, הם במקומות מסוימים גמישים. ונחזור לעוד נקודה קריטית - המס. כאשר אתם קונים בחשבון שלכם את מדד 35, אז אתם תחויבו במס של 25% במימוש, וזה לא כך בקרן ההשתלמות. 

כלומר - אם הרווחנו 113% בחמש שנים בקרן על ת"א 25%, מס הכנסה ייקח לכם 25% מהרווח ותישארו בחישוב גס עם רווח נטו של 88%. בקרנות נאמנות אין מס - הברוטו הוא הנטו - הגופים בממוצע עם 90%, הטובים עם 100%. זה כל ההבדל. גם אם התשואות לא טובות, התשואה שם עדיפה, אלא אם יש לכם הפסדים צבורים, תכנוני מס ועוד. או שיכולתם לחסוך בקרן השתלמות עוקבת מדדים ואז אין לכם מס וגם לא דמי ניהול גבוהים.

אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך. אבל כשבוחנים את קרנות ההשתלמות מגלים שלמרות שהן אפיק מאוד פופולארי התשואות שלהן מאכזבות. משקיעים-חוסכים מצפים ליותר, הם מחפשים את האלפא, את התשואה העודפת, כדי להדביק את השוק לא צריך ניהול אקטיבי. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    משקיע פנסיוני 17/07/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
    לקרנות השתלמות יש יתרונות מס קלויים וכל הרווחים במשטרה פטורים ממסנכון יש מנהלי קרנות גרועים מזלזלים בלקוחות ומרוויחים תשואות על סף הפסד ריאלילעניין זה חייבים לבחון ולהעביר את הכספיםתלמנהלים טובים יותר או לנהל עצמאית בקרן IRA
  • 9.
    השוליה 16/07/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    צריך לבחון את השוק לאורך של עשרות שנים.והכדאיות תיבחן בכמה יפול הקרן ההשתלמות במסלול מנוהל לעומת המדדים המובילים.כי שם תימחק מרבית הרווח.והגוף שיגן על החוסכים בתקופת משבר זהו הגוף שכדאי להשקיע בו.אז תעשה כתבה נוספת ותיבחן את ימי המשבר שהיו מדדים לעומת קופות מנוהלות.
  • 8.
    פוצי 16/07/2025 21:08
    הגב לתגובה זו
    למכור קרן השתלמות ולהשקיע בקרנות נאמנות. גם קרן השתלמות גרועה הופכת לטובה ביותר בגלל העדר המס
  • תסתכל על סל בארהב VTI ותגיד אם זה חכם להשאר בהשתלמות! (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 16/07/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    חיים מחודש לחודש. ישנים טוב בלילה. למה אתם עושים כל מאמץ להפריע.קחו אויר.
  • 6.
    למה סנופי עולה כזה לאט. זה מעצבן. סוכן אמר לי לצפות 1015% שנתי (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי אחד 16/07/2025 18:16
    הגב לתגובה זו
    אפשר את קרנות ההשתלמות להשקיע בעוקבי מדדים דרך הIRA ניהול עצמאי ובעמלות של פחות מ0.3
  • אנונימי 27/07/2025 09:28
    הגב לתגובה זו
    תלוי בכסף שאתה משקיע..אני הצלחתי לאגד 200 אלף וקיבלתי דמי ניהול 0.45. מתאר לעצמי שאם הייתי מצליח לאגד יותר הייתי אולי יורד ל 0.4 או 0.35...תמיד שווה להתמקח בכל מקרה!
  • 4.
    גולדפינג 16/07/2025 18:07
    הגב לתגובה זו
    עבור ישראלים מדד היחוס צריך להיות תל אביב 35 TA35 ישראלים מרויחים קונים בשקלים נתוני האינפלציה נמדדים בשקלים ומשלמים מיסים בשקלים. כל השקעה שהיא בין אם במטח קריפטו מניות קרנות וכו צריך להימדד ביחס לתל אביב 35 שזה מדד הבורסה המקומי.
  • 3.
    קרן השתלמות 16/07/2025 18:06
    הגב לתגובה זו
    תקרת ההשקעה השנתית הפטורה ממס רווח הון של 25 אחוז היא בסך הכל 20520 שח.
  • 2.
    רמי 16/07/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
    בקרנות נאמנות אין מס הברוטו הוא הנטו הגופים בממוצע עם 90% הטובים עם 100%. זה כל ההבדל. תתקנו לקרנות השתלמות
  • לרון 17/07/2025 12:10
    הגב לתגובה זו
    באתר כלכלי זה לא פחות מטראגיקומדיה.אולי תבוא הערה אופס טעינו
  • 1.
    אנונימי 16/07/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
    עד כמה שידוע לי. והיום כל קרן סל מחקה מדד גובה 0.5 אחוז. קרנות נאמנות מחקות באזור 0.4
  • דוד 17/07/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    מותר קצת להפעיל את המוח כתבה באינטרנט או בעיתון זה לא התנך הכותבים צריכים להספיק בזמן קצר ומותר להניח שיש טעויות סופר.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

"הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי

דוח בינלאומי מציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בתחום הפנסיה, עם דירוג A - לצד הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור; אמרנו לכם שהמצב טוב - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פנסיה

מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.

הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.


כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:

רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע

הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן

רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת

גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם

הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.

החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה

אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".


חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
הטבה לעשירים

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

  

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.