"2024 היתה שנה מאוד טובה למשקיעים, יש להם תיאבון לסיכון, הכסף נכנס להרבה מאוד אפיקים: מניות בארץ, גם בחו"ל, האפיק הקונצרני – התאבון לסיכון בקרב המשקיעים נשאר ברמה מאוד גבוהה", כך אומר אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות בראיון לביזפורטל. לדבריו, החלוקה בין השקעות באפיקים אקטיביים לפסיביים הוא שוויוני, כאשר החשיפה הפאסיבית לחו"ל היא בעיקר למדד ה-S&P500. "בהשקעות בארץ אנשים הולכים לאן שהלכו התשואות – בעיקר לסקטורים הביטוח והבנקאות שעשו תשואות פנומנליות ב-2024, אנחנו חושבים שכדאי להמשיך להזרים כסף לשוק המקומיים, אך להתמקד דווקא יותר בחברות הראליות בשביל ניהול הסיכון".

לגבי יחס ההשקעות הארץ לחו"ל ציין בלוטמן כי: "בשנה שעברה נדמה שמדד ה-S&P500 הוא אפשרות ההשקעה היחידה והטובה ביותר האפשרית, אבל לקראת סוף השנה הוא התחיל לדשדש והמניות בישראל סגרו את הפער, והכסף זורם לשוק המקומי בהתאם, הכספים חזרו לארץ ויש השקעה משמעותית במניות בארץ. בסוף החברות בארץ הן חברות טובות, רווחיות, ראינו בדו"חות שלהן שהפעילות העסקית לא נפגעה, ויש פוטנציאל קדימה כל עוד המצב הבטחוני יישאר חיובי ולא יהיו התפתחויות שליליות".

אנחנו נמצאים בתקופה תנודתית, האם נראה גלים של פדיונות והפקדות בקרנות הנאמנות או שהשוק התבגר?

"קשה למדוד בגרות של שוק בתקופה כמו עכשיו שהתשואות חיוביות,  וכשיש רווחים כמעט בכל אפיק. אבל אם נסתכל אחוקה, ראינו ב-2008 שהתעשייה התכווצה כמעט ב-20%, כך גם בקורונה. אבל לא ראינו את אותה תופעה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. התעשייה היתה יחסית יציבה, כך שהמשקיעים כן הציגו בגרות מסויימת. והמשקיעים שהיתה להם את הקיבה לספוג 15% הפסד באוקטובר, נהנו מאז מתשואה של 58%. הציבור התבגר ומבין שאחרי ירידות קיצוניות יש עליות ומי שמשקיע באפיק מנייתי שהוא תנודתי יודע שזה אמור לקרות.

אנחנו רואים השנה פריחה במוצרי השקעה פסיביים ומדדים יותר מתוחכמים, זה מגיע מביקוש מהשטח?

"חד משמעית. אם ב-2019 התעשייה האקטיבית היתה 55% מהשוק, היום הקרנות הפסיביות הן 60% מהתעשייה. עולם קרנות הסל צמח מהשקעה של גופים מוסדיים שרוצים להיחשף למדדים גנריים שנותנים להם חשיפה גיאורפית או סקטוריאלית, לציבור שכן מחפש את אותם מדדים מיוחדים שיכולים לתת ערך מוסף".  

למה צריך מדדים מיוחדים? מי שרוצה משהו מתוחכם שילך כבר להשקעה אקטיבית?

"זה מאפשר בחינה לוגית של ההשקעות על פי מדדים מאוד ידועים. התמקדות רק בחברות רווחיות, או בעלות גודל מסויים, ואז הופכים את זה למתודולגייה, והחברות שעומדות בכללים נכנסות ויוצאות מהמדד. אפשר פשוט לבחון תוצאות של מדדים כאלה

לאורך זמן, וגם דמי הניהול במכשירים הפאסיביים זולים יותר. מדדים מתוחכמים לא מחליפים ניהול השקעות אקטיבי"

תן לי דוגמא למדד מתוחכם מעניין

"פיתחנו ביחד עם הבורסה שלושה מדדי מניות תל אביב 200, תל אביב 20 ותל אביב 50 ריאלי. בתל אביב 200 לדוגמא, שמנו גם תקרת משקל נמוכה של 1%, כך שיש יותר השפעה לחברות בעלות שווי שוק בינוני, והמדד למעשה מכסה 92% מהכלכלה הישראלית".

ההבדל באופן המיסוי הוא ייתרון לקרנות הכספיות

בעקבות העלאות הריבית המשמעותיות מתחילת 2022, שוק ההשקעות הסולידיות עובר מהפך של ממש. קרנות כספיות, שבעבר נחשבו למוצר השקעה שולי בתקופת הריבית האפסית, הפכו לאפיק השקעה אטרקטיבי המתחרה בפיקדונות הבנקאיים המסורתיים, איך אתם רואים את זה?

"תעשיית הקרנות הכספיות צמחה מ-16.5 מיליארד שקל ל-150 מיליארד שקל בתוך שנתיים בלבד, כאשר 20 מיליארד שקל מתוכם מושקעים בקרנות כספיות מט"ח".

במה היתרון העיקרי של הקרנות מול הפיקדונות הבנקאיים?

"יש לקרנות מספר יתרונות מול הפיקדונות, בהם הנזילות שמאפשרת פדיון בלי קנסות שבירה, השקיפות והפיקוח של רשות ניירות ערך. אבל היתרון המשמעותי של הקרנות הכספיות טמון במיסוי: בעוד שבפיקדון בנקאי משלמים מס של 15% על כל הרווח הנומינלי, בקרנות כספיות משלמים 25% רק על הרווח הריאלי - כלומר, על התשואה שמעל האינפלציה. בסביבת אינפלציה של כ-3%, ההבדל במיסוי יכול להיות משמעותי לטובת הקרנות הכספיות".

בסוף אבל הפיקדון מאוד פשוט לתפעול, קונים בבנק והכסף חוזר לעו"ש בתום תקופה, ובקרנות הכספיות התהליך יותר מורכב

"זה לא מורכב, לכל הקרנות יש מספר סידורי, בודקים איזה קיימות בשוק ובוחרים אחת עם דמי ניהול זולים יחסית. אבל אני מסכים שלתעשיית הקרנות יש עוד אתגר בחינוך הפיננסי והנגשת המידע".