אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם

מקס הודאק נראה רחוק מהדימוי של מנכ"ל בתחום מדעי המוח. הוא החל את דרכו המקצועית כשהחל לתכנת בגיל 6, ובמהלך הדרך עבר במעבדתו של מדען המח מיגל ניקולליס, עד שהגיע להיות שותפו של אילון מאסק להקמת ניוראלינק וניהולה בפועל עד 2021. שם, לדבריו, למד איך לחשוב אחרת: "הייתי מציג למאסק שתי אפשרויות מנוגדות. הוא היה מצביע מיד על אחת, והבעיה היתה פשוט נעלמת".

עם הניסיון הזה, ובעזרת שלושה בוגרי ניוראלינק נוספים, הוא הקים לפני ארבע שנים את Science Corp., חברה שמצהירה בגלוי על מטרה שאפתנית: להבין את המוח האנושי עד כדי שינוי מושגי היסוד של תודעה, זיכרון וזהות.

700 חברות, מרוץ עולמי ופריצה הנדסית אמיתית

בעוד העולם מרוכז במהפכת ה-AI ובמלחמות הגיוס, תחום ה-BCI (ממשק מוח-מחשב) מתפתח במהירות יוצאת דופן. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, כמעט 700 חברות כבר פועלות בתחום. מיקרוסופט מובילה מחקר עצמאי, אפל חברה השנה ל-Synchron, ובסין כבר פורסמה תוכנית רשמית להגיע להובלה עולמית עד 2030.

המדע עצמו לא חדש, אומר הודאק, אך מהפכת המכשור, שכוללת מיזעור, הורדת צריכת חשמל ושיפור בטיחות ההשתלה, היא זו שמאפשרת לראשונה הפעלה אמיתית של חזון ממשק מוח-מחשב מלא.

• נויראלינק חוזה 20,000 השתלות והכנסות של מיליארד דולר עד 2031
• אילון מאסק שוב מסתבך - ניוראלינק נקנסת ב-2.5 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאמור, מיקרוסופט משקיעה מזה שבע שנים בפרויקט BCI ייעודי שמטרתו לבחון דרכים לשלב יכולות עצביות בפלטפורמות מחשוב עתידיות. החברה מפתחת כלים לא פולשניים לקריאת פעילות מוחית, בוחנת שילוב של מודלים עצביים עם AI, ומתמקדת ביישומים אפשריים לטיפול נוירולוגי ולשיפור ביצועים קוגניטיביים. מדובר בחזון שנע בין שיקום רפואי לבין דרכים חדשות לשלוט במחשבים ללא מגע.

אפל הודיעה בתחילת השנה על שיתוף פעולה עם Synchron, סטארט־אפ הנתמך בידי ביל גייטס וג'ף בזוס, שמוביל את תחום ה-BCI הלא פולשני. הטכנולוגיה של Synchron, המבוססת על החדרת שתל דרך כלי דם במקום ניתוח מוח פתוח, נחשבת לפריצת דרך בטיחותית. שיתוף הפעולה מוקדש לבניית פרוטוקול שיאפשר שליטה באייפון ובאייפד באמצעות מחשבה בלבד. זהו לא ניסוי מעבדה עתידי, אלא ממשק שלכאורה יכול להפוך למוצר צרכני בשנים הקרובות. בעיני רבים, זהו האות הרשמי לכך שחיבור מוח-מחשב עומד לצאת מגבולות המחקר ולהפוך לתחום צרכני מסחרי.

ולעומת האמריקאים, סין, לקחה את התחום כפרויקט לאומי, ממש כפי שעושה בתחום הרובוטיקה, ובאוגוסט האחרון פרסמה הממשלה את “תוכנית היישום לקידום חדשנות ופיתוח תעשיית ה-BCI”, מסמך אסטרטגי החותר להשיג "פריצות דרך מרכזיות" עד 2027 ולבנות "מנהיגות עולמית" עד 2030. התוכנית כוללת מימון מחקר רחב, תמיכה בחברות סטארט־אפ, אינטגרציה עם תוכניות צבאיות ואזרחיות, והגדרת BCI כאחד מתחומי העל שמרכיבים את יעדיה הטכנולוגיים של המדינה. סין רואה ב-BCI לא רק תחום רפואי, אלא תשתית אסטרטגית שיכולה לשנות את מערכות הביטחון, הבריאות, החינוך והתעשייה.

• OpenAI מדווחת על חזרה לצמיחה דו־ספרתית ב-ChatGPT
• "בנינו צבא של סוכני AI שחושבים כמו חוקרי אבטחה"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 300 מיליארד דולר נמחקו מסקטור התוכנה ביום אחד - הסיבה היא...

שלושת הנתיבים האלה, המחקר טכנולוגי העמוק בארה"ב, הפיכתו לכלי צרכני על ידי חברות כמו אפך, והפרויקט הלאומי שהוכרז בסין, ממחישים עד כמה תחום ה-BCI הפך בשנים האחרונות מחזון של סקטור המדע הבדיוני בחנויות ספרים, לזירת תחרות עולמית אמיתית. הגישה והמניע יכולים להיות שונים, כלומר מדעית, מסחרית או אסטרטגית, אבל יחד נוצרת דינמיקה שמאיצה את הקצב, לעיתים מהר יותר מהיכולת החברתית, הרפואית והאתית של האנושות לעכל.

קו המוצרים העתידי 

הפרויקט המסחרי הראשון של Science Corp, הנקרא Prima, כבר נמצא אחרי ניסויים קליניים מוצלחים. זהו שבב זעיר מהסוג שהופיע לאחרונה על שער מגזין טיים. השתל מותקן ישירות ברשתית, ומחובר למשקפיים עם מצלמה ולסוללה חיצונית. המערכת עוקפת את הפוטו-רצפטורים שמתו עקב ניוון מקולרי, ומגרה ישירות את שכבת התאים הבאה. במלים פשוטות, הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים עם ניוון מקולרי מתקדם לחזור ולראות, לא צללים, אלא צורות ברורות.

מתוך 38 משתתפים שהשתתפו בניסויים, 80% הצליחו לחזור ולקרוא. זהו הישג יוצא דופן וראשון מסוגו. החברה רכשה את הטכנולוגיה מ-Pixium Vision, השלימה את הניסויים והגישה בקשת אישור באירופה. בארה"ב, ותהליך העבודה מול ה-FDA כרגע בעיצומו. הודאק אומר בפשטות: אם נצליח לבצע כ-50 ניתוחים בחודש, בעלות של כ-200 אלף דולר לניתוח, החברה תהיה רווחית. וזוהי רק ההתחלה.

מוצר נוסף שהחברה עובדת עליו מתבסס על תרפיה גנטית אופטוגנטית, הנדסת תאי עצב כך שיגיבו לאור במקום לחשמל. במקום שתל אלקטרוני שמגרה את המוח, התאים עצמם הופכים לרגישים לאור. מנגנון העין האנושי הוא מתאים במיוחד, היות ומערכת החיסון היא מעט חלשה יותר בעין וכמעט ואינה תוקפת שינויים בתוכה. חברות אחרות עובדות בכיוון, אך הודאק טוען שהחברה שלו משתמשת בחלבונים מהרמה הגבוהה בעולם, מהירים יותר, רגישים יותר.

וזהו עוד שלב שבו המדע הופך להיות כמו משהו שנשמע כמו פרק מסדרת מדע בדיוני. Science Corp פיתחה אב־טיפוס, כלומר התקן זעיר דמוי וופל, שעליו מגדלים נוירונים שמקורם בתאי גזע, מהנדסים אותם כך שיבצעו תפקידים מדויקים, ומניחים אותו על קליפת המוח. במקום להחדיר אלקטרודות פנימה ולפגוע ברקמה, הנוירונים החדשים “משתרגים” לתוך המוח באופן טבעי, ויוצרים חיבורים חדשים. 

בניסוי בעכברים, 5 מתוך 9 למדו להגיב לאותות שמפעילים את התאים החדשים. מדובר במודל ביולוגי לחלוטין: “זה פשוט נוירונים שמדברים עם נוירונים,” אומר הודאק , רק שחלקם נוצרו במעבדה. ומה קורה אם משהו משתבש? החברה בנתה מנגנון בטיחות גנטי בתוך התאים, מעין "כפתור כיבוי" שניתן לעורר אותו עם נטילת כדור. 

הנדסת תודעה אמיתית

ציטוט אחד של הודאק מספר את האמביציה האמיתית: "BCI הוא בעצם סיפור של הארכת חיים, ושל תודעה". המוח עושה שתי פעולות: הוא חכם והוא מודע. אינטליגנציה כבר הוכחה כתלויה בפלטפורמה, כי היא מופיעה גם בנוירונים וגם בשבבי GPU. אבל תודעה? זהו גבול המדע. 

לדבריו, כאשר יבינו איך מיליארדי נוירונים מתאחדים לחוויה אחת (מה שנקרא, "בעיה הקישוריות"), נוכל להתחיל לדבר על מוחות משולבים, תודעה אחת בהרבה גופים, ואפילו על העלאת תודעה לפלטפורמות לא ביולוגיות. 

השיח הזה נשמע תלוש, אך העולם שבו אנחנו חיים מתפתח בקצב שלא ניתן לצפות אותו. תחשבו על הבוטים באתרים מסחריים ב-2022 ועל ChatGPT של היום, אם קשה לכם לדמיין איך נראית קידמה מואצת. בכל אופן, מבחינת לוח הזמנים, הודאק צופה שעד  2035 שתלים ביולוגיים-היברידיים יהיו זמינים לחולים, ואילו עד סוף שנות ה-2040, השתלת שבבים תהיה בשימוש נרחב באוכלוסייה. עשור לאחר מכן הוא כבר מדבר על כך שחולים סופניים יוכלו לבחור "להיכנס למטריקס" במקום למות. 

הודאק מדגיש שהטכנולוגיה מיועדת בשלב ראשון לחולים בלבד, אך עם הזמן, ככל שהטכנולוגיה תשתפר והניתוחים יהפכו בטוחים יותר, המספרים יגדלו. 

גם אם רק חלק קטן מהחזון של הודאק יתמשש בטווח הזמנים שהוא מתווה, ישנה בעיה נוספת. מערכת הבריאות לא ערוכה לשינויים כאלו. עולם הבריאות מתבסס על "דלי תקציב קבוע". כל חידוש טכנולוגי שמוביל להארכת חיים מוביל לעוד הוצאות, ובמידה וטכנולוגיות BCI יצליחו, הן עלולות לשבור את מודל המימון של מערכת הבריאות, או ליצור עולם שבו רק העשירים יוכלו לשדרג את יכולותיהם הקוגניטיביות. 

הפערים החברתיים עלולים להפוך לדרמטיים יותר ממה שהכרנו. והודאק בעצמו מדבר על כך שהוא מודאג יותר מהשפעת רשתות חברתיות על תודעה מאשר משתלי מוח. "מה שעושים לעיניים שלנו מפחיד אותי הרבה יותר ממה שנעשה למוח". אם כל זה נשמע לכם תלוש, חפשו ראיון מ-2019 עם סם אלטמן, שזכה ללעג כשדיבר על כך שישאל את ה-AI איך להרוויח כסף. וגם בהקשר ה-BCI, הרעיונות שנשמעים מופרכים כיום עשויים להיות המציאות של מחר.