הקריפטו מתאושש מהירידות החדות

שבוע לא צפוי נוסף של מסחר תנודתי עבר על שוק מטבעות הקריפטו, כאשר השוק שוב שינה כיוון כלפי מעלה בתנועה חדה, וזאת לאחר הירידות החדות שנרשמו קודם לכן. כעת הביטקוין שוב מתבסס מעל רמת ה-90 אלף דולר. קשה להצביע על הגורם הספציפי לתנועה החזקה כלפי מטה לאזור ה-70 אלף דולר, כמו גם על הסיבה שהזניקה אותו בחזרה לקידומת 9. נראה שהשוק סובל עדיין ממינוף יתר, מצב בו כל תנועה כלפי מעלה או כלפי מטה מוגברת על ידי הנזלות כפויות של פוזיציות ממונפות, כאשר תעודות הסל עוקבות אחרי המגמה עם יציאות או כניסות מאסיביות של כספים עם כל תנועהבשוק, ומוסיפות שמן למדורה. מכיוון שמחירי המטבעות אינם מבוססים על פעילות ריאלית כלשהי, התנועות הן בעיקר ספקולטיביות ומניעות את עצמן בעוצמה הולכת וגוברת.

ביומיים האחרונים הביטקוין חזר כאמור לרמה של מעל 90 אלף דולר, אך הוא עדיין לא מצליח לפרוץ לכיוון המאה אלף שוב. נראה כי הגורמים שמניעים את המטבע לאחרונה הם מצב איגרות החוב של יפן והחשש ממותו של ה"קארי טרייד היפני", אסטרטגיה במסגרתה המשקיעים לווים כסף בריבית נמוכה ביפן ומשקיעים בנכסי סיכון ברחבי העולם. גם אם בפועל לא מדובר בסכומים גדולים במיוחד המופנים לקריפטו, עצם העובדה שבשוק סבורים שיש לכך השפעה, כבר גורמת לכך שתהיה השפעה בפועל. הגורם השני הוא החלטת הריבית בארצות הברית הצפויה בשבוע הבא. ישנה סבירות גבוהה ל"הורדת ריבית ניצית", כלומר מצב בו הפד אמנם יוריד את הריבית אך ישגר טון ניצי לקראת ההמשך, מה שעלול לגרום לגל של ירידות בשוק, כולל בשוק הקריפטו.

באופן עקרוני, אין כרגע חדשות רעות משמעותיות שאמורות לפגוע בקריפטו באופן יוצא דופן, כאשר גם האימוץ המוסדי נמשך, הפעם עם מצטרפת מפתיעה. חברת תעודות הסל הענקית וונגורד הייתה ידועה בגישה שמרנית מאוד כלפי הקריפטו; לא רק היא שלא הצטרפה לטרנד מנפיקות תעודות הסל למרות שהיא פעילה מאד בתחום, אלא אף אסרה על לקוחותיה המנהלים את חשבונותיהם אצל החברה לרכוש תעודות סל בתחום. כעת החברה משנה מדיניות ומעתה יתאפשר ללקוחותיה לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחירי מטבעות קריפטו שונים. מדובר בחשיפה נוספת ומשמעותית בהיקף של מיליארדי דולרים.

גם בבנק אוף אמריקה נפתחים יותר להשקעות קריפטו. הבנק הודיע על הרחבת הגישה להשקעות קריפטו עבור לקוחות "ניהול עושר". מדובר בלקוחות העשירים (בדרך כלל בעלי הון נזיל של מעל מיליון דולר). היועצים בבנק יורשו מעתה להמליץ ללקוחות על מגוון הקצאות למוצרי קריפטו נסחרים. עד כה הבנק נמנע מהמלצה יזומה כזו, וביצע פעולות אלו רק אם הלקוחות ביקשו זאת במפורש. כריס הייזי, מנהל השקעות ראשי בבנק, סבור כי "עבור משקיעים עם עניין חזק בחדשנות ונוחות עם תנודתיות מוגברת, הקצאה צנועה של 1% עד 4% בנכסים דיגיטליים יכולה להיות מתאימה".

• עיתונות המיין סטרים ברצף כתבות שליליות על הקריפטו, האם זה מסמן תחתית?
• S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק – מנהלת הנכסים הגדולה בעולם ואחת מחלוצות תעודות הסל על הביטקוין והאת'ריום – מרוצה מהמשך האימוץ המוסדי של השקעות הקריפטו. פינק שוחח עם בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל חברת קוינבייס, בכנס של הניו יורק טיימס. בדבריו אמר פינק כי שיחות עם לקוחות ופקידי ממשל הובילו לשינוי דרמטי בדעתו על הקריפטו; אם בעבר ראה בו כלי להלבנת הון ותו לא, הרי שכעת הוא רואה בו "נכס פחד" אליו אנשים פונים מחשש לאובדן ערך של מטבעות פיאט או מירידה ריאלית בערכם של נכסים אחרים. ארמסטרונג הוסיף כי בשנת 2025 הסביבה הרגולטורית של הקריפטו התבהרה, לאחר שממשל ביידן "ניסה להרוג את התעשייה". הוא צופה שבתוך שנה או שנתיים הבנקים יאמצו מטבעות יציבים ואף ישלמו עליהם ריבית.

סטרטג'י - הברומטר של הקריפטו

אחת מהנפגעות העיקריות בירידות האחרונות היא חברת האוצר סטרטג'י, שרשמה ירידות חדות הרבה יותר מהירידות במטבע הביטקוין עצמו, והגיעה זמנית למצב בו היא נסחרת בשווי הנמוך משווי אחזקת הביטקוין שברשותה. כפי שדיווחנו בעבר, אחד הדברים שהעיבו על המניה – מלבד עצם הירידה במחיר הביטקוין בו היא כה תלויה – היה ההודעה של חברת המדדים MSCI כי היא שוקלת להוציא "חברות אוצר" (כדוגמת סטרטג'י) מהמדדים שלה. מהלך שכזה עלול היה להוביל ליציאה אוטומטית של כסף רב ממניות החברה. כעת נודע שמנכ"ל החברה, מייקל סיילור, נמצא במגעים עם ראשי חברת המדדים בנוגע לדיון זה. ייתכן שדיווח זה מרגיע מעט את משקיעי החברה, שרשמה סוף סוף כמה ימים חיוביים במקצת. כחלק ממאמצי החברה להרגיע את המשקיעים, היא אף הודיעה שנמצא ברשותה המזומן הדרוש לשלם את התחייבויות הריבית והדיבידנד של המניות המעודפות של החברה ב-23 החודשים הבאים (סכום של כ-1.4 מיליארד דולר).

• הביטקוין התאושש מעט אחרי הנפילה, אבל חשש מהמשך ירידות
• סטרטג'י שוקלת מכירת ביטקוין: האם הלחץ על המניה מוצדק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?

בתוך כך, חברת ההשקעות TD Cowen הורידה את מחיר היעד למניית החברה מ-535 דולר ל-500 דולר, שזהו עדיין מחיר הגבוה כמעט פי 3 מהמחיר הנוכחי. למרות הורדת מחיר היעד הסימבולי, החברה למעשה שורית מאוד לגבי סטרטג'י. האנליסטים מציינים את יצירת גיבוי המזומן לתשלום הריבית כ"צעד חכם" שימנע את הצורך למכור ביטקוין. חברות אחרות שוריות אף יותר; חברת בנצ'מרק הציבה מחיר יעד של 705 דולר, כשהאנליסט שלה טוען כי החברה היא "אחד הכלים הא-סימטריים החזקים ביותר בשווקים הגלובליים", וזאת בשל יכולתה הייחודית לגייס הון ולנצל את פוטנציאל העלייה של הביטקוין.

גם ג'יי פי מורגן פרסם סקירה על המניה בהקשר הכללי של מטבע הביטקוין, עם מסקנה מעט מרחיקת לכת. לדברי האנליסטים, החוסן של החברה, כלומר, יכולתה לשמור על יחס גבוה בין שווי החברה לשווי החזקות הביטקוין שלה (Enterprise-Value-to-Bitcoin-Holdings Ratio) ומניעת מכירת הביטקוין, הוא הגורם המרכזי שקובע את כיוון מחיר הביטקוין בטווח הקרוב. בבנק מעודדים מכך שלמרות ירידות זמניות, שווי השוק של החברה עומד כעת מעט מעל שווי הביטקוין שברשותה. אם סטרטג'י תצליח להימנע ממכירת אחזקות הביטקוין שלה, הדבר ירגיע מעט את השווקים. גם בג'יי פי מורגן מרוצים מיצירת רזרבת המזומן לתשלומי הריבית והדיבידנדים. בג'יי פי מורגן סבורים שהוצאה אפשרית ממדדי MSCI היא בעלת השפעה מוגבלת בלבד על מחיר המניה בעתיד, ולמעשה התרחיש כבר מתומחר במניה לאור ירידה של 40% מהשיא. מצד שני, אם תתקבל החלטה חיובית להשארת החברה במדדים, זה עשוי לגרום להתאוששות חזקה, שכן תרחיש כזה אינו מתומחר כרגע.

חברות הכריה במשבר

סקטור נוסף שנמצא במשבר עמוק, מלבד חברות האוצר, הוא סקטור חברות הכרייה. כוח המחשוב הנדרש לכרייה הולך ועולה, בעוד התגמול יורד בעקבות הירידה האחרונה במחיר הביטקוין, וזאת במקביל להליך החצייה הארבע-שנתי, בו נחתך בחצי התגמול המתקבל על כרייה של כל בלוק (אירוע החצייה הבא יתרחש בשנה הבאה). עקב כך ירד ה"האש-פרייס" (Hashprice), כלומר ההכנסה בדולרים לכוח מחשוב, לשפל היסטורי, והוא עומד כעת על 35 דולר בלבד. השילוב הקטלני של ירידה במחיר הביטקוין עם העלייה בקושי החישובי יוצר לחץ כבד על המאזנים הכספיים של החברות, ואלו נאלצות למכור מטבעות שברשותן. בעקבות הלחץ הזה, יותר ויותר חברות משנות את המודל העסקי ומפנות כוח מחשוב למרכזי נתונים או שימושים אחרים בתחום הבינה מלאכותית (AI). כך למשל, חברת ביטפארמס הודיעה על תוכנית להסב 341 מגה-וואט מכוח הכרייה שלה למחשוב AI, וחברת קלין-ספארק כבר החלה לחתום על חוזים לאספקת שירותי AI.

מטבעות יציבים - סיכון מערכתי או פוטנציאל חיובי? זה לא משנה הם פשוט קיימים

שוק המטבעות היציבים ממשיך להתפתח ולעורר גלים. מצד אחד, הוא מפשט את המסחר הבינלאומי ומאפשר העברות הון גלובליות במהירות, יעילות ובזול. החששות שעלו עד כה סביב הנושא נגעו בעיקר לרמת השקיפות בניהול היתרות שאמורות לגבות את המטבעות היציבים, במיוחד לאור קריסת המטבע היציב "טרה" שגרם למחיקה של כ-40 מיליארד דולר. עם ההתפתחות והרחבת שווי השוק של המטבעות היציבים, עולים חששות נוספים. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה דו"ח המזהיר כי למרות הפוטנציאל החיובי של המטבעות היציבים בהנגשה של השווקים הפיננסיים לציבור רחב ברחבי העולם, הם טומנים בחובם גם סיכונים מערכתיים, במיוחד בנוגע לשליטה של הבנקים המרכזיים בשווקים הפיננסיים במדינה.

אחת הפונקציות המרכזיות של בנק מרכזי היא שליטה בכמות הכסף, וזאת כדי לנהל את רמת האינפלציה והתעסוקה. הימצאות כסף רב הצמוד לדולר, שאינו נמצא תחת שליטת הבנקים המרכזיים במדינות השונות, עלולה לגרום לאובדן שליטה של הבנקים בכמות הכסף ולדרבן אינפלציה של המטבע המקומי, ובאופן כללי לפגוע באפקטיביות של המדיניות המוניטרית. בקרן המטבע הגיעו להמלצות קיצוניות; לדעתם, המדינות צריכות לאסור על הכרה במטבעות יציבים כהילך חוקי או כמטבע רשמי במדינה. נראה שמדובר בניסיון "לנעול את האורווה אחרי שהסוסים ברחו", וכן בצעד קיצוני שמבטל את כל היתרונות של המטבעות היציבים במקום למצוא פתרונות מאוזנים יותר.

הבנק האירופי הצביע על בעיה מערכתית נוספת הנובעת ממטבעות יציבים, והיא ירידה בהפקדות בבנקים. הפקדות הציבור בבנקים הן מרכיב מרכזי במודל העסקי הבנקאי, והן בעצם מממנות את מערך ההלוואות שמאפשר את התפעול התקין של המשק. יציאה של פיקדונות מהבנקים תאלץ אותם בהכרח לפנות למקורות מימון יקרים יותר ופחות יציבים, ובכך לפגוע בגלגלי המשק. ככל שיתפתחו מוצרים של מטבעות יציבים נושאי ריבית הם יהוו תחרות הולכת וגוברת לפקדונות הבנקים. 

לעומת זאת, משרד האוצר האמריקאי מצביע דווקא על הצדדים המאקרו-כלכליים החיוביים של המטבעות היציבים, בעיקר מבחינת ארצות הברית. המטבעות היציבים צריכים להיות מגובים בנכסים לא תנודתיים וצמודים בערכם לדולר, כלומר באגרות חוב של הממשלה שמנפיקה את המטבע אליו מוצמד המטבע היציב. מכיוון שמעל 95% מהמטבעות היציבים צמודים לדולר, הם מספקים מקור חדש של ביקוש לאג"ח ממשלתי אמריקאי. נציין ששני המטבעות הגדולים, של החברות טית'ר וסירקל, מחזיקים לבדם בהיקף של מעל 260 מיליארד דולר, מה שמייצר ביקוש יציב וקבוע לאג"ח אמריקאי קצר טווח (של שלושה חודשים).

בסופו של דבר, השאלה האם המטבעות היציבים הם "טובים" או "רעים" אינה רלוונטית. הם פשוט פה והם לא הולכים לשום מקום, וכנראה רק ימשיכו לצמוח בעתיד הנראה לעין מבחינת היקף השוק. מוטב לכלכלני הבנקים המרכזיים, משרדי האוצר והארגונים הכלכליים הבינלאומיים להתרכז בשאלה איך מתפקדים בעולם בו מטבעות יציבים הם עובדה קיימת, ולא איך פועלים נגדם.