מה גורם להתרסקות הקריפטו?

הכל היה אמור לעבוד לטובת הביטקוין (והקריפטו בכלל) בשנה האחרונה. החל מרגולוציה תומכת, דרך זרימת הון מהמוסדיים לתעודות הסל ועד הכניסה למיינסטרים וטרנד "חברות האוצר" שהזרימו ביקוש קבוע. כל אלו, היו אמורים להזניק את המטבע לשיאים חדשים, וכך אכן נראה לפרקים במהלך השנה שעברה. אבל כשנה וקצת לאחר תחילת כהונתו של דונלד טראמפ המטבעות הדיגיטליים בצניחה חופשית. בימים האחרונים נראה שפשוט אין שום דבר שעשוי לבלום את ההתרסקות, והמטבע יורד לשפל אחר שפל מדי יום, לא פעם עם ירידות יומיות דו ספרתיות. מה גורם להתרסקות בשוק הדיגיטלי, והאם נראה תחתית בקרוב? 

מניתוח הגורמים לירידות, בעיקר בשבוע האחרון, נראה שמדובר בשילוב של כמה גורמים, חלקם טכניים, ואחרים יותר מהותיים. 

קריסת סוף השבוע

הקריסה הראשונית החלה במהלך סוף השבוע האחרון. הקריפטו, כידוע, נסחר גם במהלך סוף השבוע כשכל שאר השווקים סגורים, ולעיתים דווקא במהלך סוף השבוע מתרחשות תנודות חדות על רקע נזילות נמוכה יותר מהרגיל. הנפילה החדה במחיר המטבע שחצה את רף ה-80 כלפי מטה לאחר זמן רב, ואכן יוחסה בעיקר לנזילות הנמוכה יותר בסופי השבוע. הירידות שברו רמת תמיכה אחת אחר השניה וספר הפקודות הדל לא הספיק ליצור תמיכה ברמה כלשהי, כך עוד לפני פתיחת שבוע המסחר הביטקוין כבר היה במגמה שלילית חזקה, שרק החמירה מדי יום לאחר פתיחת השבוע  בשאר השווקים. במהלך הירידות בסוף השבוע הביטקוין איבד את הרמה התיאורטית הנקראת "רמת השוק הממומש", כלומר המחיר הממוצע שבו נרכשו כלל הביטקוינים בשוק. המשמעות היא שהמחזיק הממוצע עבר להפסד על הנייר. כשמשקיעים מפסידים הם מתחילים להיכנס לבהלה ומעצימים את הסנטימנט השלילי.

יש המייחסים את העדר הנזילות גם לעניין טכני הקשור לסגירת הממשל. במקרה שישנו צפי לסגירת הממשל, משרד האוצר האמריקאי נוהג לצבור יתרות מזומנים גבוהות בחשבון הכללי (TGA) המוחזק בפדרל רזרב. בסוף ינואר ותחילת פברואר החשבון הזה התנפח לרמות של קרוב לטריליון דולר. המשמעות היא שמשרד האוצר שואב נזילות מהמערכת הבנקאית ומעביר אותה לבנק המרכזי, מה שיוצר וואקום נזילות בשוק, מעלה את עלות המימון ומגביר את התנודתיות בנכסי הסיכון. נראה שהנכס הרגיש ביותר לנזילות הדולרית, הביטקוין, חטף את זה הכי קשה, עוד לפני שההשבתה החלה באופן רשמי.

• הסכם היסטורי בעולם הקריפטו עשוי להוציא את התעשיה לדרך חדשה
• הביטקוין עולה לשיא של שישה שבועות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העדר הנזילות הפעיל את ה"מכירות הכפויות" עליהן כתבנו בהרחבה בשבוע שעבר, וביתר שאת. במהלך סוף השבוע נסגרו פוזיציות בשווי של מעל 2.5 מיליארד דולר, מה שגם הגביר את המומנטום השלילי. נתוני הליקווידציות (מכירות כפויות) מראים כי האתריום  ספג את המכה הקשה ביותר במונחים נומינליים, עם ליקווידציות בשווי של כ-1.15 מיליארד דולר. הדבר מעיד על כך שהסנטימנט השורי והמינוף סביב אתריום היו גבוהים במיוחד לפני הקריסה. זירת המסחר "היפרלקוויד"
בלטה במיוחד, כשהיא מרכזת כ-40% מכלל הליקווידציות בשוק, כולל סגירת פוזיציה בודדת של אתריום בשווי של 222 מיליון דולר – הפסד חסר תקדים לסוחר יחיד.

"כספומט" ולא "מקלט בטוח"

אחת התובנות הכואבות ביותר עבור המשקיעים בשבוע זה הייתה התנהגות הביטקוין ביחס לזהב ולכסף. במהלך השבוע, הזהב והכסף חוו ירידות חדות (הכסף קרס בכ-33% ביום מסחר אחד והזהב ירד בכ-9%-12%). בניגוד לציפיות שהביטקוין ישמש כאלטרנטיבה או כגידור לירידות אלו, הוא נפל יחד איתם. ניתוח של בנק ההשקעות גולדמן זאקס מצביע על כך שחלק גדול מהנפילה בזהב ובביטקוין נבע מ"הדבקה" של חשבונות מרג'ין. משקיעים מוסדיים המחזיקים גם בביטקוין וגם במתכות יקרות נדרשו למכור את הנכסים הנזילים ביותר שלהם כדי לכסות הפסדים ודרישות ביטחונות במקומות אחרים בתיק ההשקעות. במובן זה, כפי שכתבנו גם בשבוע שעבר, הביטקוין שימש כ"כספומט העולמי", הנכס שנמכר ראשון כדי להשיג מזומן דולרי מהיר, מה שהוכיח כי בעת משבר נזילות אמיתי, הוא מתנהג כנכס סיכון ולא כמקלט בטוח.

הלחץ המוניטרי

מלבד הנזילות הנמוכה יש לשאול למה בכלל התחילה התנועה כלפי מטה. ייתכן שמדובר במשהו אקראי שכן אין באמת גורם פונדמנטלי שמשפיע על תנודות המחיר של המטבעות הדיגיטליים ביום יום, אבל כנראה שיש לזה קשר לכמה התפתחויות במישור המוניטרי שהשפיעו ישירות על הביטקוין ועל תעשיית הקריפטו.

• הקריפטו מתאושש: הביטקוין מעל 70 אלף דולר
• הביטקוין נאבק במחסום השבעים אלף: האם הנפט האיראני יגרור את השוק למטה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הביטקוין עולה לשיא של שישה שבועות

ראשית, לקראת סוף השבוע התפרסמה החלטת הפד' להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית. מדובר בהחלטה צפויה, אך יחד עם זאת הפד' גם שידר שהוא לא ממהר לשום מקום אם המשך הורדת הריבית, התפתחות שלא נעמה לנכסי הסיכון השונים, ובתוכם הקריפטו. לכך יש לצרף גורם משמעותי הרבה יותר במישור המוניטרי - ההכרזה על המועמד של טראמפ לראשות הפד' קווין וורש. כפי שהרחבנו במהלך השבוע, וורש הוא "נץ" בכל הנוגע למאזן הפד (גם אם לא ביחס לריבית), כלומר, הוא מתנגד חריף לעודף הנזילות המלאכותי שהפד' ייצר כמדיניות מאז המשבר של 2008 כמעט ללא הפסקה. מדובר בגורם קריטי לתמחור של הביטקוין יותר מכל דבר אחר.

אם אמרנו מקודם שאין גורם פונדמנטלי שמשפיע על מחיר הביטקוין, הכוונה במסחר היומי, אבל באופן כללי, מחיר הביטקוין תלוי מאד בנזילות. כנכס ללא שימוש ממשי, האפשרות לקנות ולהחזיק ביטקוין קשורה מאד ברמת הנזילות בשוק. מינוי וורש מזעזע את השוק, ולא רק את הביטקוין, אלא את כל נכסי הסיכון, וגם כמה נכסים לא כל כך מסוכנים. הביטקוין מושפע מכך אולי מכל נכס אחר. העובדה שהעידן של "כסף זול" שמניע נכסים ספקולטיבים עומד להסתיים היא מכת משמעותית לכל המערכת שהניעה את הביטקוין כל כך חזק וכל כך גבוה תוך זמן קצר.

קפאון רגולטורי

גורם נוסף שלא עבד לטובת הקריפטו השבוע היה הפגישה הכושלת בבית הלבן סביב נושא חוק הקלאריטי שלא צלחה. כפי שכתבנו פה כמה פעמים בשבועות האחרונים, ישנה מחלוקת חריפה בין בכירי תעשיית הקריפטו לבין הבנקאים סביב נושא הריבית על מטבעות יציבים. בימים הראשונים של פברואר נערכה פגישה סגורה בבית הלבן שניסה לתווך כדי למצוא פשרה, אך הפגישה התסיימה בכישלון. הכישלון הוביל להערכה שהחקיקה עלולה להידחות אל מעבר לשנת 2026 – הרחק מעבר לאופק. חוסר היכולת להגיע להסכמה נתפס כגורם מעכב משמעותי בדרך לאימוץ מוסדי רחב יותר.

ירידות בנאסד"ק ויציאת כספים מתעודות הסל

לכל הסיבות הללו ניתן להוסיף את הקורלציה ההדוקה שהתפתחה בשנה האחרונה בין הנאסד"ק 100 לביטקוין, שמגיעה לרמת של 0.8. הנאסד"ק מוכה קשות בימים האחרונים מכמה גורמים שהצטברו בבת אחת: תחזית חלשה של AMD פוגעת בסקטור השבבים. הוצאות קאפקס מטורפות של המאג 7 (200 מיליארד לאמזון, 185 מיליארד לגוגל, 120 למיקרוסופט ומעל 115 מיליארד למטא בשנת 2026 לבדה), ובעיקר המכה לחברות התוכנה עם השקת סוכני הבינה המלאכותית שיוצרים את החשש שחברות התוכנה יתייתרו איכשהו בעתיד הקרוב. כל זה גורם לכך שגם הנאסד"ק נחתך במהירות, מדי יום, מרמות השיא בהם נסחר רק לפני שבוע.

המפולת משפיעה ישירות על תעודות הסל. אלו העוקבות אחר הביטקוין שהיו אחד מהגורמים לעליות השערים של 2025 הפכו למקור לחץ מכירות משמעותי בשבוע הראשון של פברואר. תעודות הסל רושמות רצף ארוך של ימי פדיונות נטו. מתחילת פברואר איבדו תעודות הסל כבר יותר מ-2 מיליארד דולר מיציאות כספים (מלבד ירידות הערך).

לסיכום, במקום שהכל ילך לטובת הקריפטו, השבוע נראה שהכל הולך לרעתו, והתוצאה היא צניחות יומיומיות וצניחה שבועית של עשרות אחוזים. הבשורות הטובות? זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לביטקוין ולקריפטו. כזכור, בשנת 2022 הביטקוין התרסק משווי של כ-70 אלף דולר למתחת ל-20 אלף דולר. כך גם בעבר לא פעם הביטקוין איבד בבת אחת עשרות אחוזים מערכו, וגרר אחריו את כל שוק הקריפטו. מחזיקי הקריפטו הוותיקים מכירים את התנודתיות הזו ולא מתרגשים, ויש כאלה שאף מנצלים את הירידות להגיד את האחזקות.

דוחות סטרטג'י

בתוך כך חברת האוצר, ממציאת הקונספט, סטרטג'י, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון האחרון של שנת 2025, לאחר שבמהלך יום המסחר איבדה כ-17% מערכה מה שהביא את הירידות מתחילת השנה ל-30%. הדוחות לא עודדו כל כך את המשקיעים ששלחו את המניה במסחר המאוחר לירידה של כ-2% נוספים על רקע התרסקות הביטקוין.

החברה דווחה על הפסד נקי עצום של 12.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2025, 42.93 דולר למניה. הירידה החדה נובעת מהצניחה במחיר הביטקוין, שירד אל מתחת למחיר הקניה הממוצע שעומד בסביבות ה-76 אלף דולר. נכון למועד הדיווח, החברה מחזיקה ב-713,502 מטבעות ביטקוין שנרכשו בעלות כוללת של 54.2  מיליארד דולר, אך שוויים הנוכחי בשוק משקף הפסד "על הנייר" של כ-9 מיליארד דולר.

בטווח הארוך יותר, המניה איבדה כ-71% מערכה בשישה החודשים האחרונים וכ-76% מהשיא של457  דולר שנרשם בשנה שעברה. למרות הלחץ מצד המשקיעים, היו"ר מייקל סיילור ממשיך לשדר אופטימיות ומכנה את החברה "מבצר דיגיטלי", תוך שהוא דבק באסטרטגיית ה-HODL (החזקה לטווח ארוך) ואינו ממהר למכור. החשש בשוק גובר לאור העובדה שהפרמיה שבה נסחרה החברה ביחס לערך הביטקוין שלה נמחקה, וכעת היא נסחרת לפי מדד mNAV של 1.1 בלבד. כדי להרגיע את המשקיעים, החברה מחזיקה בעתודות מזומנים של 2.25  מיליארד דולר, שאמורות לכסות תשלומי דיבידנדים למשך 30 חודשים. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הביטקוין עלול לרדת אף יותר,  ובשווקי התחזיות מעריכים כעת מעל 30% את הסיכוי שהחברה תיאלץ למכור חלק מאחזקותיה במהלך השנה הקרובה. נציין שעל פניו מדובר בסיכון נמוך ביותר שכן החברה, כאמור, מחזיקה ביתרת מזומנים מספיקה לכיסוי כל התחייבותיה בטווח הבינוני. 

המקבילה של סטרטג'י מתחום האת'ריום היא חברת ביטמיין של תום לי, וגם היא נמצאת בהפסד על הנייר על אחזקות האת'ריום העצומות שלה, במקרה זה של כ-8 מיליארד דולר, כשהאת'ריום צנח אל מתחת ל-2000 דולר למטבע. גם במקרה זה טוענים בחברת האוצר שאין עליהם שום לחץ למכור את אחזקותיהם. לחברה אין חוב, והיא ממשיכה להרוויח על ה"סטייקינג" על אחזקות האת'ריום שלה. מניית החברה איבדה כ-88% מערכה מאז יולי.

מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון?

התרסקו. בגדול. 

ביטקוין: ירידה של 25% בשבוע אחד מביא את מחירו למתחת ל-63 אלף דולר - 62.9 אלף דולר בשעת כתיבת שורות אלו. 

את'ריום: צניחה של 35% ל-1820 דולר. 

בייננס קוין: ירידה של 30% למחיר 606.5 דולר.

ריפל: ירידה של 32% למחיר 1.21 דולר.

סולנה: המטבע איבד 33% השבוע למחיר 78 דולר.

טרון: איבד "רק" 8% השבוע למחיר 0.269 דולר. 

דוג'קוין: עומד השבוע על מינוס 25% למחיר 0.088 דולר.