נדחה ערעור של מנורה ושומרה על מיסוי שכר הבכירים
פסק דין חדש מבהיר כי מס על שכר בכירים גבוה יחול גם במע"מ, ולא רק במס הכנסה. לדברי השופט, "משקבע המחוקק את 'ההכנסה החייבת' כנקודת המוצא לחישוב 'הריווח' בחוק מע"מ, והוסיף לצדה התאמות וסטיות ספציפיות ומפורשות בלבד, נקודת המוצא הפרשנית היא אימוץ הוראות
הפקודה"
בפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדחה ערעורן של חברות הביטוח מנורה מבטחים ושומרה על שומות מס שהוציא להן פקיד השומה למפעלים גדולים ל-2018-2016. המחלוקת התמקדה בשתי סוגיות מורכבות בדיני המס: האם יש להביא בחשבון החזרי מס שכר בעת חישוב הפסד, והאם שכר בכירים שעבר את התקרה החוקית יותר בניכוי לצורכי מע"מ.
המחלוקת הראשונה נגעה ל-2016, כששומרה דיווחה על הפסד של כ-35 מיליון שקל. החברה ניכתה את מלוא מס השכר ששולם באותה שנה, אך פקיד השומה סירב לאשר את החישוב. לטענתו, צריך לקחת בחשבון רק את מס השכר הסופי לאחר ניכוי ההחזר הנובע מקיזוז ההפסד - דבר שיוצר מעגליות חישובית. המחלוקת השנייה התמקדה ב-2018-2017, כשהחברות שילמו שכר לבכירים מעבר לתקרה שקבע חוק התגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. הסכומים האלה אינם מותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה, אך חברות הביטוח טענו שצריך להתיר אותם לצורכי מע"מ.
בסוגיה הראשונה, השופט מגן אלטוביה אימץ את הגישה שנקבעה באחרונה בפסק דין דומה בעניין איילון. "ההפסד המיועד לקיזוז הוא ההפסד הסופי, לאחר הבאת החזר המס בחשבון", כתב השופט. הוא דחה את טענת החברות שמדובר במעגליות חישובית בעייתית: "מעגליות זו אינה פגם פרשני אלא תוצאה ישירה של הוראות החוק". השופט גם הדגיש שלפי חוק מע"מ, "ריווח" מוגדר כהכנסה חייבת לפי פקודת מס הכנסה, "אחרי ניכוי המס על השכר". לדבריו, "משעה שמס שכר וריווח מותר בניכוי כהוצאה בייצור הכנסה, כל החזר של מס זה מהווה, מבחינה פיסקלית, ביטול או הקטנה של הוצאה שהותרה בניכוי".
לא רק מס הכנסה: גם מע"מ יחול על השכר העודף
בסוגיית שכר הבכירים, נקבע שהמגבלה על ניכוי שכר גבוה חלה גם על מס הריווח לפי חוק מע"מ, ולא רק על מס הכנסה. השופט דחה את טענת החברות לכפל מס. לדבריו, "מס השכר ששולם, לרבות על החלק העודף, כבר נוכה במפורש מבסיס מס הריווח, בהתאם להוראת החוק. לפיכך, אין מדובר במיסוי כפול אלא ביישום לשוני ותכליתי של ההסדר". פסק הדין מתייחס בהרחבה לחוק התגמול שנחקק ב-2016, שמטרתו להגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי. השופט ציטט מדיוני ועדת הכספים את דבריו של ח"כ מנואל טרכטנברג (העבודה): "כל העניין של החוק זה לשנות התנהגות; לשנות את מערכת התמריצים של בעלי המניות שמשפיעים על השכר שניתן כדי שהשכר לא יהיה גבוה כזה".
- אלקטרה נדל"ן פותחת את 2026 בגיוס של כ־400 מיליון דולר לקרן החמישית בארה״ב
- היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכרעה משקפת גישה פרשנית קפדנית לחוק מע"מ. "משקבע המחוקק את 'ההכנסה החייבת' כנקודת המוצא לחישוב 'הריווח' בחוק מע"מ, והוסיף לצדה התאמות וסטיות ספציפיות ומפורשות בלבד, נקודת המוצא הפרשנית היא אימוץ הוראות הפקודה", קבע השופט בפסק הדין שפורסם. הוא דחה גם את הטענה שמדובר בפגיעה בשוויון בין תאגידים פיננסיים למגזרים אחרים. השופט הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין איגוד הבנקים, שבה נקבע שהמחוקק רשאי להבחין בין המגזר הפיננסי לאחרים בשל "השוני הרלוונטי ביניהם: התאגידים הפיננסיים מנהלים כספי ציבור, כפופים לרגולציה קפדנית ונהנים מגיבוי ממשלתי בעת משבר".
בסיום פסק הדין, השופט אף קרא למחוקק לבחון מחדש את יעילות החוק: "לא מן הנמנע כי המחוקק ישקול לבחון ממרחק הזמן אם הושגו התכליות אשר לשמן הוחק חוק התגמול". לאור ההחלטות שקיבל והנסיבות, החליט השופט שלא לפסוק הוצאות משפט, ואף ציין כי מדובר בסוגיות עקרוניות לגיטימיות שעדיין לא הוכרעו במלואן בפסיקה.
