בנק ישראל חושף: המוסדיים הם הכוח המניע מאחורי התחזקות השקל

דו"ח המסחר במטבע חוץ שפרסם היום בנק ישראל לרבעון הרביעי של שנת 2025 חושף את מאזן הכוחות בשוק המקומי. בעוד שבזירה הגלובלית נסחר הדולר במגמה מעורבת - התחזקות מול הין היפני לצד היחלשות מול הדולר הקנדי - השקל הישראלי הצליח לרשום ייסוף משמעותי של 3.5% מול המטבעות העיקריים. 

הנתונים מראים כי הגורם המכריע שדחף את השקל מעלה הוא הפעילות של הגופים המוסדיים בישראל. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח הזרימו לשוק היצע דולרי אדיר בהיקף של 13.2 מיליארד דולר, עלייה של 26% לעומת מכירות של 10.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי. פעילות זו, הנובעת לרוב מצרכי גידור של השקעות בחו"ל, הייתה חזקה מספיק כדי לקזז את כל הביקושים למט"ח שהגיעו משאר מגזרי המשק. הפעילות הזאת של המוסדיים שנובעת לרוב מצרכי גידור של השקעות בחו"ל, הייתה חזקה מספיק כדי לקזז את כל הביקושים למט"ח שהגיעו משאר המגזרים במשק.

בניגוד למוסדיים, יתר השחקנים המרכזיים בשוק פעלו דווקא בצד הרכישות, אבל כאמור בעוצמה שלא הספיקה לבלום את התחזקות המטבע המקומי. המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו בהיקף של 5.7 מיליארד דולר, נתון המצביע על התמתנות בביקוש לעומת הרבעון הקודם. נקודת מפנה מעניינת נרשמה בקרב תושבי החוץ, שעברו לרכישות נטו של 1.7 מיליארד דולר, לאחר שברבעון השלישי היו בצד המוכרים. גם המגזר הפיננסי המקומי רשם רכישות נטו, אם כי בהיקף נמוך יחסית של כ-800 מיליון דולר. העובדה שהשקל התחזק למרות רכישות המט"ח של הזרים והמגזר הריאלי מדגישה את הדומיננטיות המוחלטת של מנהלי החיסכון ארוך הטווח בעיצוב שער החליפין בתקופה האחרונה.

• תקציב בנק ישראל ל-2026: 1.33 מיליארד שקל
• מחקרים: התערבות בנקים מרכזיים במט"ח משפיעה רק בטווח הקצר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק ישראל מהתערבות אקטיבית למדיניות של "שב ואל תעשה"

בתרשים הבא שמצרף הבנק אנחנו יכולים ללמוד על המדיניות שהוא נוקט בשנתיים האחרונות. הקו הירוק בתרשים, המייצג את פעילות בנק ישראל, מלמד על שינוי דרמטי באסטרטגיה של הבנק המרכזי לאורך התקופה. אפשר לראות כי החל ממרץ 2020 ועד סוף שנת 2021, הקו הירוק נמצא במגמת עלייה חדה ותלולה, מה שמעיד על רכישות מט"ח מאסיביות מצד הבנק במטרה לבלום את התחזקות השקל באותה תקופה. שיא הפעילות נרשם לקראת סוף 2021, אז התייצב הקו ברמה גבוהה מאוד של רכישות מצטברות.

החל משנת 2022 ועד לסוף שנת 2025 המוצגת בתרשים, ניתן להבחין כי הקו הירוק הופך לקו אופקי כמעט לחלוטין, למעט ירידה קלה בתחילת 2024 (שעשויה לשקף מכירות מט"ח לצורך הרגעת השוק בתקופות של תנודתיות חריגה). היציבות של הקו האופקי בשלוש השנים האחרונות מלמדת כי בנק ישראל נמנע מרכישות או מכירות משמעותיות של מט"ח, ואיפשר לכוחות השוק ובעיקר לגופים המוסדיים (הקו הכחול) ולתושבי החוץ (הקו הכתום) לקבוע את שער החליפין - זה מתקשר גם למה שהערכנו. 

לקריאה נוספת:

 מחקרים: התערבות בנקים מרכזיים במט"ח משפיעה רק בטווח הקצר

• 250 מיליון שקל לחיבור הצפון: המכרז לשדרוג מחלף סומך יוצא לדרך
• מהשב"כ לצמרת הבנק המרכזי: יורם כהן מונה למנכ"ל בנק ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35

אלכס זבז'ינסקי: "התערבות בשוק המט"ח עלולה להכניס את ישראל לרשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי"

זינוקים בנפח המסחר היומי

במקביל לשינויים בשער, בנק ישראל מדווח על זינוק מרשים של 21.5% בנפח המסחר היומי הממוצע, שהגיע לרמה של 14.9 מיליארד דולר. עיקר העלייה נרשמה בעסקאות החלף (Swap), המשמשות את הבנקים והגופים הפיננסיים לניהול נזילות וגידור סיכונים. למרות הגידול בנפחי הפעילות, השוק התאפיין ביציבות יחסית ובירידה בתנודתיות. סטיית התקן בפועל של שער החליפין ירדה לרמה של 8.1%, וגם סטיית התקן הגלומה באופציות, המציינת את ציפיות השוק לתנודות עתידיות, רשמה ירידה. נתונים אלו מעידים על כך שהשוק עיכל את המכירות המסיביות של המוסדיים ללא זעזועים חריגים, תוך הפגנת נזילות גבוהה מצד כלל המשתתפים.

נתון נוסף שמעורר עניין בדו"ח הוא משקלם של תושבי החוץ בשוק המקומי. מהאומדן הכולל עולה כי חלקם של הזרים בנפח המסחר בעסקאות המרה עומד על כ-85%, כאשר רוב הפעילות מתבצעת בין גופים זרים לבין עצמם. עובדה זו ממחישה את הפיכתו של השקל למטבע נזיל מאוד בזירה הבינלאומית, המושפע לא רק מהכלכלה הישראלית הריאלית אלא גם מתנועות הון גלובליות רחבות. השילוב של שוק נזיל הנשלט בנפחיו על ידי זרים, אך מוכרע בשערו על ידי התיאבון לסיכון של המוסדיים המקומיים, יוצר סביבת מסחר מורכבת שבה השקל ממשיך להפגין עוצמה יחסית אל מול סל המטבעות העולמי.