הקרב של הערים בארץ על החיים הטובים - כפר סבא ורמת גן בראש

איכות חיים עירונית לא מתחילה בפארק ולא נגמרת בתחושת שייכות, בסוף היום היא נמדדת בכמה כסף נכנס הביתה, כמה ממנו הולך על דיור, ועד כמה נשאר אוויר לנשימה אחרי ההוצאות הקבועות. תמונת 2024 של הערים הגדולות, שפורסמה במסגרת מדדי איכות החיים העירוניים, מראה פער ברור בין ערים שנעים לגור בהן לבין ערים שקל לחיות בהן בפועל, והפער הזה יושב קודם כול על כלכלה יומיומית, עבודה, דיור ותפקוד בסיסי של העיר.

כשמסתכלים על עשרות מדדים במקביל מתחדדת התובנה שעיר יכולה להציג שכר גבוה, תעסוקה מלאה ומעורבות אזרחית מרשימה, אבל אם הדיור שואב נתח גדול מההכנסה, התחושה בשטח הרבה פחות זוהרת. מנגד, יש ערים שבהן השכר נמוך יותר, אבל הדיור נגיש, ההוצאות נשלטות והלחץ הכלכלי מתון יותר. זה קו השבר שעובר כמעט בכל הנתונים.

מי עולה ומי נשחקת

ההשוואה בין הערים מבוססת על סל רחב של מדדים משותפים, שמאפשר לחלק את הרשויות לשלוש קבוצות לפי ציון כולל. קבוצה חזקה, קבוצה בינונית וקבוצה חלשה. מאחורי ההגדרות האלה מסתתרת תמונת עומק כלכלית שמספרת לא רק מי מצליחה, אלא גם מי נשענת על יתרון אחד ומי משלמת מחיר כבד על חולשה אחרת.

גם השנה נרשמה תנועה בין הקבוצות כשפתח תקווה, נתניה ותל אביב יפו טיפסו לקבוצת הערים החזקות. בית שמש, ראשון לציון וחיפה ירדו לקבוצת הביניים. חולון הידרדרה לקבוצה החלשה. שינוי כזה הוא לא עניין תדמיתי. הוא משפיע על שיח תקציבי, על סדרי עדיפויות עירוניים, ועל האופן שבו שוק הדיור המקומי מתמחר סיכון והזדמנות.

• הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
• מה אם נעבור לצמוח פנימה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בקבוצת הערים החזקות נמצאות כפר סבא, רמת גן, הרצליה, רחובות, פתח תקווה, נתניה ותל אביב יפו. בקבוצת הביניים יושבות בית שמש, ראשון לציון, חיפה, באר שבע, בני ברק וחדרה. בקבוצה החלשה נמצאות חולון, אשדוד, אשקלון, בת ים וירושלים. כפר סבא נכנסת לרשימה גם עם אוכלוסייה מעט מתחת לרף מאה אלף תושבים, תזכורת לכך שגם מדידה סטטיסטית יודעת להיות גמישה כשיש תמונה ברורה.

כפר סבא מובילה את הדירוג הכללי עם שילוב עקבי של עבודה, סביבה ואמון חברתי. שיעור שביעות הרצון מהעבודה גבוה במיוחד, תוחלת החיים מעל הממוצע, שביעות הרצון מפארקים ומשטחים ירוקים בולטת, ושיעור המדווחים על רעש חיצוני בדירה הוא מהנמוכים. גם באמון בזולת העיר מציגה יתרון חד, ובשנת 2024 לא נרשמו בה הרוגים בתאונות דרכים. לצד זה, יש חולשה בתחבורה הציבורית ושיעור מעט גבוה יותר של מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, נתון שמזכיר שגם עיר חזקה לא חפה מבעיות יומיומיות.

רמת גן מדגימה איך עיר צפופה יכולה להחזיק כלכלה חזקה לצד מחיר עירוני ברור עם שיעור תעסוקה גבוה מאוד, הזכאות לבגרות בולטת, שיעורי הלמידה בגילאים 15 עד 17 גבוהים, ותוחלת החיים מעל הממוצע. העיר מובילה גם בשימוש בשירותי ממשל מקוונים, מציגה שיעור נמוך של תחושת בדידות ותמותת תינוקות, ומדורגת גבוה בשביעות רצון מהניקיון. מנגד, הרעש העירוני מורגש יותר, הדיור פחות בר השגה ושיעור האבטלה הממושכת גבוה מהממוצע, שילוב שמחדד את המתח בין איכות שירותים לבין עומס יומיומי.

• ביטן על חוק החניונים: “המחירים לא קפצו בגלל החוק, בעלי החניונים ניצלו את המצב”
• 150 מיליארד שקל "בתוך הכסף": מנוע הצמיחה השקט שצפוי להזניק את המשק הישראלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד הנאסד"ק של תל אביב יוצא לדרך: הכירו את ת"א טכנולוגיה 35

הרצליה בולטת בקשר הישיר בין עבודה להכנסה כשההכנסה החציונית מעבודה של משקי בית היא הגבוהה ביותר, צפיפות הדיור היא הנמוכה ביותר, ושיעור המועסקים שתפקידם תואם את תחום לימודיהם גבוה במיוחד. גם האמון במערכת הבריאות ובמערכת המשפט מעל הממוצע. עם זאת, תחושת הדיכאון גבוהה יותר, וחוסר שביעות הרצון מזמן ההגעה לעבודה בולט. זאת עיר שמרוויחה היטב, אבל משלמת מחיר בקצב החיים ובשחיקה.

רחובות מצטיינת באיכות קהילתית והשכלה, שביעות הרצון מאזור המגורים גבוהה מאוד, שיעור בעלי השכלה על תיכונית והשכלה גבוהה חריג לטובה, ותחושת היכולת להשפיע על מדיניות הממשלה גבוהה יחסית. לצד זה, יש חריגות באיכות מי השתייה ואמון נמוך יותר במערכת המשפט. זאת עיר חזקה מבפנים, עם פערים נקודתיים בתשתיות ובאמון מוסדי.

פתח תקווה היא אחת הקופצות הבולטות השנה עם שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון הוא הנמוך ביותר, שביעות הרצון מהניקיון גבוהה, ושיעור משקי הבית שמוציאים 30 אחוז ומעלה מההכנסה נטו על דיור נמוך מהממוצע הארצי. גם האיזון בין עבודה לחיים מקבל ציון גבוה. מנגד, שביעות הרצון מהעבודה נמוכה מעט, שיעור המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים גבוה יותר, ותחושת היכולת להתמודד עם בעיות נמוכה. זאת עיר שמנהלת היטב את היומיום, אבל עם אתגרים עמוקים יותר מתחת לפני השטח.

נתניה עלתה לקבוצת הערים החזקות דרך יתרון חד בשוק הדיור כשעלות שירותי הדיור החודשית כאחוז מההכנסה נטו היא הנמוכה ביותר, ושיעור המועסקים המרוצים מההכנסה גבוה במיוחד. גם האמון בממשלה מעל הממוצע. עם זאת, תחושת האפליה גבוהה יותר, איכות מי השתייה פחות טובה, ותחושת הביטחון בסביבה מקוונת נמוכה. זאת עיר שמקלה על הכיס, אבל עדיין לא סוגרת פערים חברתיים.

תל אביב יפו מדגימה בצורה החדה ביותר את המתח בין עוצמה כלכלית ליוקר מחיה כשמצד אחד, שיעור האבטלה הממושכת הוא הנמוך ביותר, המעורבות האזרחית גבוהה מאוד, וההכנסה הכספית והכלכלית מובילות בפער ניכר. גם שיעור ההתנדבות גבוה. מצד שני, הרעש העירוני בולט, הדיור בר השגה נמצא בתחתית, ושיעור משקי הבית שמוציאים 30 אחוז ומעלה מההכנסה על דיור גבוה במיוחד. זאת עיר שמייצרת כסף ותנועה, אבל ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית חותכת עמוק.

בתל אביב יפו העלות החודשית של הדיור מגיעה לסביבות 7,000 שקל לבעלי דירות ולכ 7,300 שקל לשוכרים, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי לבעלי דירות וכ 1,600 שקל יותר מהממוצע לשוכרים. זה נתון שממחיש איך גם בעיר עם הכנסות גבוהות, הדיור הופך לגורם מגביל מרכזי, כזה שמכתיב אורח חיים, תחלופה של אוכלוסייה ולחץ מתמשך על משקי הבית.

איפה הדיור נושם יותר ואיפה הוא חונק

הסיפור הכלכלי של הערים מתכנס בסוף לשני צירים - עבודה מכניסה כסף, ודיור קובע כמה ממנו נשאר. ערים עם הכנסה חציונית גבוהה ושיעורי תעסוקה טובים נראות חזקות על הנייר, אבל כשהדיור שואב נתח גדול מהנטו, התחושה בשטח משתנה. תל אביב יפו היא הדוגמה הקיצונית, אבל היא לא היחידה.

בערים שבהן הדיור נגיש יותר, התמונה מורכבת אחרת, באר שבע מציגה את שיעור הדיור בר ההשגה הגבוה ביותר ושביעות רצון גבוהה מהדירה. עם זאת, יש בה שיעור גבוה של עודף משקל בקרב ילדי כיתה א ומעורבות אזרחית נמוכה. חדרה מציגה דיור בר השגה וצפיפות נמוכה יחסית, אבל הכנסה חציונית נמוכה ותחושת דיכאון גבוהה. דיור זול יותר לבדו לא מבטיח רווחה, אם הכלכלה המקומית לא תומכת.

מן הצד השני, ערים חזקות כלכלית מציגות את המחיר המוכר של מטרופולין - רעש, עומסי תחבורה וזמני נסיעה ארוכים. הרצליה ותל אביב יפו מבליטות את הדילמה הזאת, עיר של עבודה שיכולה להפוך במהירות לעיר של לחץ.

כסף לא קונה קהילה אבל הוא כן קונה שקט

המדדים החברתיים מוסיפים שכבה שלא תמיד מסתדרת עם כסף מאחר ובני ברק מציגה רווחה אישית גבוהה, בריאות מדווחת טובה, תחושת מסוגלות חזקה, תמיכה משפחתית וציפיות חיוביות לעתיד - על פניו נשמע טוב. מנגד, יש בה פער חד בזכאות לבגרות, אמון נמוך במערכת המשפט ואבטלה ממושכת גבוהה. זה מחדד עד כמה מבנה אוכלוסייה ותרבות משפיעים על איכות החיים לא פחות משכר.

גם בקבוצת הערים החלשות התמונה לא אחידה כשבת ים מציגה שיעורים נמוכים של תחושת דיכאון, שביעות רצון גבוהה מהתחבורה הציבורית וזמני הגעה נוחים יחסית לעבודה. מנגד, שביעות הרצון מהדירה נמוכה, תוחלת החיים קצרה יותר והמצב הכלכלי נתפס כפחות טוב. אשקלון מציגה תחושת בדידות ודיכאון נמוכות, אבל שיעור מחזור נמוך והשכלה גבוהה פחות נפוצה. ירושלים מצטיינת בבריאות ובאיכות מי השתייה, אך מתקשה בהכנסה, בתעסוקה וביכולת השפעה אזרחית, שילוב שממחיש עיר עם יתרונות ברורים לצד פערים עמוקים.

לאורך כל הנתונים שפורסמו חוזר מוטיב אחד - אמון, קהילה ותחושת מסוגלות לא נקנים בכסף בלבד, אבל הם גם לא מנותקים מהכלכלה. כפר סבא בולטת באמון בזולת, חולון מציגה אמון נמוך, ותל אביב יפו מוכיחה שמעורבות אזרחית יכולה לפרוח גם כשמחירי הדיור לוחצים. איכות חיים עירונית היא תוצאה של איזון, והאיזון הזה מתחיל ונגמר ביכולת של תושב לחיות בעיר בלי שהדיור חונק את כל השאר.

שאלות ותשובות על כלכלה עירונית ואיכות החיים

איך בוצעה החלוקה לקבוצות הערים, ולמה זה חשוב כלכלית?
החלוקה בוצעה על בסיס 38 מדדים זהים בכל הערים, שעברו תקנון וחישוב לציון כולל. כל עיר שובצה לקבוצה חזקה, בינונית או חלשה לפי הציון המשוקלל. כלכלית זה מאפשר לראות אם עיר מצליחה לשלב תעסוקה, הכנסה ושירותים, או שהיא נשענת על יתרון אחד וסובלת מחולשה אחרת, בעיקר בדיור.

אילו ערים יושבות בקבוצה החזקה ואילו בתחתית?
בקבוצה החזקה נמצאות כפר סבא, רמת גן, הרצליה, רחובות, פתח תקווה, נתניה ותל אביב יפו. בקבוצה החלשה נמצאות חולון, אשדוד, אשקלון, בת ים וירושלים. הדירוג משקף שילוב מדדים, ולא קובע שעיר היא טובה או רעה בכל תחום.

מה עומד מאחורי העלייה של פתח תקווה ונתניה לקבוצה החזקה?
פתח תקווה נהנית משוק עבודה יציב יותר ועומס דיור נמוך יחסית להכנסה. נתניה בולטת בעלות דיור חודשית נמוכה מאוד ביחס להכנסה נטו ושביעות רצון גבוהה מהשכר. בשתי הערים נשאר יותר כסף פנוי למשקי הבית.

למה תל אביב יפו חזקה בהכנסות אבל חלשה בדיור?
ההכנסות בעיר גבוהות מאוד, אבל הדיור יקר במיוחד. שיעור הדיור בר השגה נמוך מאוד, ומעל מחצית ממשקי הבית מוציאים 30% ומעלה מההכנסה על מגורים. בפועל, חלק גדול מהשכר הגבוה נבלע בדיור.

איך ירושלים מצטיינת בבריאות ועדיין מדורגת נמוך?
העיר מציגה איכות מי שתייה טובה ושיעורי סרטן נמוכים, אבל סובלת מהכנסה חציונית נמוכה, אבטלה ממושכת גבוהה ותחושת השפעה אזרחית חלשה. הפער הכלכלי משפיע על רוב תחומי החיים.

איך מדד הדיור משפיע על שוק הדירות וההשכרה?
כשהדיור גוזל נתח גדול מההכנסה, השוק הופך לחוץ. הביקוש נשאר גבוה, אבל היכולת לשלם מוגבלת. זה מייצר מחירים גבוהים, תחלופה מהירה ופחות יציבות. בערים עם עומס דיור נמוך יותר, השוק רגוע ויציב יותר.

מה ההבדל בין הכנסה חציונית, הכנסה כספית והכנסה כלכלית?
הכנסה חציונית משקפת שכר מעבודה. הכנסה כספית כוללת מקורות נוספים כמו קצבאות. הכנסה כלכלית רחבה עוד יותר וכוללת רכיבי רווחה. תל אביב יפו מובילה בהכנסות הרחבות, גם אם הדיור שוחק את היתרון.

למה שכר גבוה לא תמיד מונע לחץ או דיכאון?
שכר גבוה מגיע לעיתים עם עומס, תחרות, רעש וזמני נסיעה ארוכים. בהרצליה למשל יש הכנסה גבוהה, אבל גם תחושת דיכאון וחוסר שביעות רצון מהגעה לעבודה. כסף לא מבטל שחיקה.

איך עירייה כן יכולה להשפיע על תחבורה ציבורית?
באמצעות תכנון רחובות, נתיבי תחבורה ציבורית, תעדוף רמזורים, שבילי אופניים וניהול חניה. גם בלי שליטה על הקווים, ניהול עירוני טוב יכול לשפר חוויית נסיעה.

מה הקשר בין ניקיון, מחזור ותקציב עירוני?
אלה שירותים יקרים שמושפעים מניהול, אכיפה ותשתיות. עיר עם ניקיון גבוה לרוב מתפקדת טוב תפעולית. מחזור נמוך מגדיל עלויות ומעיד על חולשה תשתיתית או ניהולית.

מה המשמעות של דיור בר השגה ולמה באר שבע וחדרה בולטות?
דיור בר השגה בוחן את היחס בין מחיר להכנסה. באר שבע וחדרה מציגות נגישות גבוהה יותר, אבל מסיבות שונות. בבאר שבע בזכות מחירים ושביעות רצון, בחדרה גם בגלל שכר נמוך יותר. השאלה היא אם יש תעסוקה שתומכת בזה לאורך זמן.

איך עיר יכולה לשפר זכאות לבגרות בלי פוליטיקה?
באמצעות תגבור לימודי, תכניות עירוניות, חיבור לתעסוקה, עבודה עם הורים ומלגות. עירייה לא קובעת תכנית לימודים, אבל כן יכולה להשפיע על התמדה והישגים.

למה אמון בזולת חשוב לכלכלה עירונית?
אמון מייצר שיתופי פעולה, מסחר מקומי וקהילה פעילה. בערים עם אמון גבוה קל יותר לעסקים לפעול ופחות כסף הולך לאבטחה וחיכוך.

מה מודד מדד מעורבות אזרחית?
השתתפות בפעילות קהילתית, אזרחית והתנדבותית. עיר עם מעורבות גבוהה מצליחה להפעיל לחץ לשיפור שירותים ולחזק שייכות מקומית.

למה הרכב דמוגרפי משנה כמעט כל מדד?
גיל, תעסוקה, מגזר והכנסה משפיעים על בריאות, חינוך ואמון. לכן צריך לקרוא דירוגים לפי שילוב המדדים ולא לפי מספר אחד.

איך בעל עסק יכול להשתמש בנתונים כאלה?
כדי להבין כוח קנייה, יציבות תעסוקתית ואיכות מרחב ציבורי. עיר עם עומס דיור נמוך משאירה יותר כסף לצריכה, גם אם השכר נמוך יותר.

איך משקיע נדל״ן קורא את הנתונים?
דרך תעסוקה, הכנסה ונגישות תחבורתית. הכנסה גבוהה בלי נגישות יוצרת תחלופה. תחבורה טובה יכולה לפצות על חולשות אחרות.

מה היתרון ומה החיסרון של ציון משוקלל?
היתרון הוא השוואה בין תחומים שונים. החיסרון הוא שטשטוש בעיות נקודתיות. לכן חשוב להסתכל גם על המדדים הבולטים בכל עיר.

למה משתמשים בממוצעים רב שנתיים?
כדי להחליק תנודות חדות ולייצר תמונה יציבה. החיסרון הוא זיהוי איטי של שינוי מהיר.

אילו מדדים חסרים לרוב בשיח הציבורי?
מחירי שכירות לפי שכונות, זמני נסיעה בפועל, זמני תגובה של שירותים עירוניים ואיכות תעסוקה לפי ענפים.

איך התחדשות עירונית משפיעה על המדדים?
היא משפרת איכות דירות אבל עלולה להעלות צפיפות ורעש. בלי תשתיות משלימות, המדדים יכולים להידרדר.

מה עומד מאחורי מדד ביטחון מקוון?
אוריינות דיגיטלית, תשתיות, מודעות ואמון. לעיר יש תפקיד בחינוך, שירותים ושקיפות.

למה תמותת תינוקות נכללת במדדי עיר?
כי היא משקפת בריאות, תנאי דיור ופערים חברתיים. עיר עם נתון טוב מושכת אוכלוסייה חזקה, מה שמשפיע גם על כלכלה ודיור.

מה אפשר ללמוד מהפער בין תל אביב יפו לבאר שבע?
המרכז מרכז משרות ושכר גבוה אבל סובל מיוקר דיור. הפריפריה מציעה דיור נגיש יותר, אבל פחות מנועי שכר. הפער הזה מניע נדידה ועומסים.

איך מקבלי החלטות צריכים להשתמש בדירוגים?
ככלי עבודה. לפרק מדדים, לזהות מוקדי חולשה, ולהתמקד בכמה תחומים עם השפעה רחבה במקום לרדוף אחרי דירוג כללי.